שוש בלייכמן, צילום ראול בלייכמן

"ארוץ עד ההלוויה שלי" | הכירו את שוש בלייכמן, מרתוניסטית בת 74

שוש בלייכמן רצה כבר 40 שנה, במרתונים ובריצת בוקר קבועה, ללא ספק הישג יוצא דופן. יש לה כבר ברזומה 60 מרתונים והשאיפה הגדולה שלה היא להשוות את מספר המרתונים שלה לגילה

פורסם בתאריך: 27.5.22 09:04

היא לא מפסיקה לרוץ: שוש בלייכמן מהרצליה רצה כבר 40 שנה, אם במרתונים ואם מידי יום בריצת בוקר קבועה לאורך 15 ק"מ. מדובר ללא ספק בהספק מרשים ויכולת מיוחדת בייחוד אם תוסיפו לזה שהיא בת 74, נשואה לראול, אמא לשלושה ילדים וסבתא ל-6 נכדים.

בלייכמן מתגוררת ברחוב שבטי ישראל בשכונת נווה ישראל. היא מקפידה בכל בוקר לצאת מפתח ביתה ולרוץ עד אפולוניה ובחזרה. באמתחתה, ארבעה עשורים של ריצה, מאות תחרויות, אינסוף גביעים ובעיקר תשוקה נצחית לריצה. לתושבי הרצליה היא מוכרת גם כמדריכת כושר מחליפה בקאנטרי העירוני, שם עבדה לאחר יציאתה לפנסיה.

"הריצה עושה לי טוב, אני כאילו חייבת לרוץ. אם אני לא רצה באחד הימים זה רק בגלל תור לרופא או אירוע מסוים, אבל זה ממש לעיתים רחוקות", מסבירה שוש את "החיידק".
הריצה האחרונה שלה הייתה ב-21.5, במרוץ ע"ש אבנר ארד, שם רצה במקצה 8 ק"מ, שיצא מקיבוץ מעברות. היא הגיעה למקום ה-98 הכללי בתוצאה של 55:09 דקות. בין חמש תוצאותיה הטובות ביותר התוצאה שלה במרתון ת"א 1995, במקצה לחצי מרתון עם תוצאה של 1:49:19 שעה. באותה שנה במרתון טבריה ה-19 סיימה בתוצאה של 3:59:14 שעות.

"יוסי אבני, שעל שמו היה קרוי המרוץ עד לפני שנתיים, היה פרטנר שלי לריצה. היום אני נחשבת הכי מבוגרת מבין הרצים בארץ, אם כי יש עדיין נשים שנושקות לגיל 70. זה עושה לי טוב, לא קשה לי, בעיקר מפחית את המתח. פעם בשבוע אני רצה עם הרצים הוותיקים יותר. אני לא הפסקתי אף פעם לרוץ. היום זה רק לוקח לי יותר זמן מבעבר, אבל לא הרבה יותר", היא מציינת.

שוש בלייכמן, צילום ראול בלייכמן

שוש ממשיכה לפרט את הרקורד המרשים שלה: "הייתי משתתפת בתחרויות טריאתלון, נהגתי גם לרוץ מרוצי אולטרה (ריצות שאורכן עולה על המרתון), מקיפה את הכנרת יחד עם שאול לדני, ההלך המפורסם. עשיתי איתו בעבר את 'צעדת ארבעת הימים' בניימיכן בהולנד, במשך שש שנים. כל יום 40 ק"מ במשך ארבעה ימים ברציפות, סה"כ 160 קילומטרים. באתר 'מבט למרוץ' רשומים לי מעל 460 תחרויות. בפועל, התחריתי יותר, אבל בעבר לא היה רישום ממוחשב. השנה זה יהיה מרתון מספר 30 שלי בטבריה. בעבר רצתי במרתון ניו יורק היוקרתי וזה של אתונה. כעת, אני שוקלת לרוץ במרתון בוז'ולה בצרפת, שנקרא מרוץ היקבים, שידוע ככזה בו רצים מחופשים".

בעבר ניהלה שוש בלוג ברשת, שם שיתפה את מחשבותיה: "אני אוהבת לכתוב ורק לגבי מה שקשור לריצה, למשל דברים שקורים לי בדרך, אנשים שאני פוגשת במסלול הקבוע שלי. למשל, אני פוחדת מכלבים פחד מוות, אז אני מתחברת עם בעלי הכלבים, כדי שישמרו עליי מפניהם. באחד הבקרים יצאתי לריצה ועדיין היה חשוך, נתקלתי בכלב ומעדתי, אף אחד לא נפגע למזלי. השבוע שמעתי שיחה של מישהי שדיברה בטלפון, בשעה 7:00 בבוקר. חברה שלה אמרה לה שהיא כבר עייפה. ממה את עייפה, שאלתי את עצמי, היום עוד לא התחיל. אצלי היום מתחיל באנרגיות טובות".

איך המשפחה שלך מקבלת את שיגעון הריצה?
"הילדים שלי כבר נולדו לתוך זה, ובעלי מצטרף אליי ומצלם בתחרויות. הוא זה שהכניס אותי לעולם הריצה מלכתחילה".

היית מאמינה שתרוצי 40 שנה?
"אם אני הולכת אחורה, קשה לי לומר, אבל אם אני הולכת קדימה 40 שנה – אז ודאי שאמשיך".

 

מה השתנה בעולם הריצה במשך השנים?
"קודם כל, יש כיום המון משתתפים. פעם כדי לרוץ היית צריך להיות רזה ובריא, ובכלל שיהיו לך נתונים מסוימים. היום זה כבר לא משנה, כל אחד רץ, כפי יכולתו".

אלו תגובות את מקבלת מהקהל?
"אנשים מפרגנים, לא תאמין. ושתדע, בתחרויות, על אף שאני הכי מבוגרת, אני לא מגיעה אחרונה, אני תמיד מקום טוב באמצע. אני לא מוותרת אף פעם".

איזה מרוצים היו יותר מאתגרים השנה?
"מרתון ירושלים היה קשה מאוד, כי ירד גשם שוטף, וכך גם במרתון בת"א".

מה נשאר לך עוד להשיג?
"השאיפה שלי שמספר המרתונים שארוץ יהיה כמספר הגיל שלי. עד עכשיו רצתי קרוב ל-60 כאלה. אין 14 מרתונים בשנה, יש רק שש, אז אני רוצה להשוות בין גילי לסך מרוצי המרתון".
עד מתי תמשיכי לרוץ?
"אני תמיד אומרת שארוץ עד ההלוויה שלי, לפחות עוד ארבעים שנה".

ומה אומרים עליה בקהילת הרצים? אביעד, אחד מחברי קהילת הרצים, ביטא תחושה של רבים כלפי שוש: "זה יפה מאוד שהיא כל כולה בריצה, וגם בגיל כזה שומרת על כושר ובריאות. כנראה שהיא ממש אוהבת את התחום וחיה את זה, ועל כך מגיע לה כבוד גדול".

למי שמחפש את הסוד שלה בתזונה, היא שמחה לפרט: "קפה על הבוקר להעלות את הדופק לפני הריצה, בארוחת הבוקר תמיד הבסיס הוא סלט עם הרבה עלים ירוקים עם תוספות גבינה 5% או טחינה ואבוקדו בעונה. בצהריים עוף, שניצל או נקניקיות בתוספת קטניות או אורז ועם מנת סלט וגם הרבה עלים ירוקים. בערב לרוב מרק עם שקדים. במהלך היום, בין ארוחות, בננה, תפוח או תפוז וכל היום שותה תה צמחים. אם לפעמים מוזמנים על האש עם המבורגר ובשר, זה בסדר, רק הכל במידה וגם אז בתוספת סלט ירוקים. לגבי לחם אין מגבלה על הסוגים, רק בכמות קטנה הכרחית. מזלי שאני לא אוהבת מתוק בשום אופן".


הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה


תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר