תושבים הפעילים במיזם "ספסל נתינה" בהרצליה, קוראים לילדים והוריהם להצטרף למיזם החברתי במסגרתו משמשים ספסלים ברחבי העיר כנקודת החלפה של פריטי יד שנייה. ביום ראשון קיימו הפעילים מפגש הכנה לקראת שיתוף הפעולה עם ערוץ הילדים בטלוויזיה הופ!, הקורא גם הוא לילדים ברחבי הארץ להצטרף למיזם כחלק מפרויקט "ילדים יוצרים שינוי" שיזם לכבוד יום הילד הבינלאומי שמתקיים היום.
במסגרת המיזם מוזמנים הילדים לגשת לארגזים המוצבים בספסלי הנתינה ולהניח בהם פריטים שאינם צריכים, אך עבור אחרים הינם משמעותיים ושימושיים. במקביל, הם מוזמנים גם לקחת פריטים שימושיים עבורם. על כל ספסל נתינה מוצב ארגז מפלסטיק ממוחזר שבו ניתן לשים את החפצים ולידו מוצב שלט מנוילן שבו הנחיות שימוש. לכל ספסל כזה יש יזם אחראי שגר בסמוך אליו, ודואג לסדר ולניקיון הספסל כך שהסביבה תהיה מזמינה, נעימה ומכבדת. כיום יש כ-50 ספסלי נתינה ברחבי הארץ עם 2,000 מתנדבים, 11 מתוכם נמצאים בהרצליה. את פרויקט ספסלי הנתינה בהרצליה מרכז תושב העיר אסף אמר, בשיתוף פעולה עם מנהלת מדור פיתוח קהילתי באגף התרבות, נוער וספורט בעירייה מירב רייניש.
ספסל נתינה בהרצליה
הנקודה הראשונה של "ספסל נתינה" הוקמה ב-15 בדצמבר 2017 ברחוב הדסה בתל אביב על ידי סיניה זילברמן, שרצתה שבגדים וחפצים אחרים של אמה שנפטרה ימשיכו לשמש את הסביבה הקרובה. "חייתי הרבה שנים באירופה, שם יש מודעות גדולה לנושא הקיימות, ועם הראש הזה חזרתי לארץ. שמתי לב שאנשים מניחים פריטים על ספסלים ואמרתי לעצמי שזה לא כל כך אסתטי. במקביל, רציתי גם להוציא דברים של אמא שלי מהדירה ומאוד רציתי שהחפצים שלה ימשיכו לשמש אנשים. אז לקחתי סלסלה, כתבתי מניפסט ושמתי בתוך הסלסלה פריטים שלה ותוך חצי שעה-שעה ראיתי שהם נעלמים. אחרי שעתיים באו אנשים אחרים ושמו המון דברים על הספסל, ואז הבנתי שמדובר בצורך של הרבה אנשים אחרים. היום מציינים את יום הילד וזו גם החשיפה המשמעותית של ספסלי נתינה וגם היום שבו אמי נולדה".
אז הקמת ספסל נתינה וראית שזה עובד. מה עשית הלאה?
"פרסמתי את זה בפייסבוק והייתה היענות מאוד גדולה. אנשים מאוד התלהבו ופנו אלי וביקשו לפתוח ספסל ליד ביתם. ככה בעצם התחלנו והתפתחנו. בכל מקום שיש ספסל, הקהילה מוזמנת לאמץ את הרעיון. המטרה היא שזה לא יהיה שייך ליזם או שניים אלא לייצר פעילות קהילתית. כשפונים אלי אנשים פרטיים שרוצים להצטרף ולהיות אחראים על ספסל נתינה אני נותנת להם את קיט ההתקנה שכולל סלסלה, שלט, שרשרת ברזל, מפתח, נעצים ואזיקונים. אם יש עירייה שלוקחת על עצמה את הפרויקט, היא מממנת את הקיט הזה. הרצליה היא העיר הראשונה שגויסה לפעילות הזאת ולקחה על עצמה להוביל את זה".
שרית כהן-שלו והספסל הראשון בהרצליה
ספסל הנתינה הראשון בהרצליה הושק בסוף פברואר 2018 על ידי שרית כהן-שלו. "ראיתי פוסט של חברה בפייסבוק שמפעילה ספסל נתינה בתל אביב וכך נודע לי על הפרויקט", היא מספרת, "יצרתי קשר עם סיניה במסנג'ר ובאותו השבוע היא הגיעה להקים איתי את הספסל הראשון ברחוב הדר 6, ליד משרד הפנים, מקום מרכזי עם תנועה גדולה בשעות הבוקר. סיניה הגיעה עם ערכת הקמה שהיא מספקת ללא תמורה והתחלתי להפעיל את הפרויקט. בשבועות הראשונים שמתי כל יום דברים מהבית שלי, בעיקר ספרים, בגדים, צעצועים ומכשירי כתיבה, ולקחתי גם דברים מחברות. תוך פחות מחודש התחילו להופיע דברים של אחרים וזה התחיל לרוץ לבד. הספסל שלי הוא מאוד תרבותי, הספרים רצים בו מאוד חזק. הייתה תקופה שאספתי חפצים שקשורים לקיץ ולים ורציתי לעשות ספסל מיוחד לקיץ, ירדתי וסידרתי את הארגז ותוך כדי שאני שם עברו אנשים ולקחו הכל. זה היה מאוד כיף, זו תחושה מאוד טובה".
אסף אמר ובנותיו עם סיניה זילברמן
מרכז הפרויקט בהרצליה, אסף אמר, ראה את הפוסט על הספסל הראשון בעיר והחליט להקים ספסל נוסף בבר כוכבא 57 בנווה ישראל, ליד ביתו. "ראיתי את הפוסט של שרית על ספסל נתינה ושכפלתי את הרעיון גם בבר כוכבא", מספר אמר, "עשיתי קמפיין בעמוד הפייסבוק שאני מנהל, 'הרצליה העיר שלי', והזמנתי אנשים להצטרף למיזם והרבה אנשים אהבו את הרעיון והצטרפו. ביום כדור הארץ, באפריל, הזמנתי את ראש העיר משה פדלון לבקר בספסל הנתינה ולשים משהו בארגז. הוא הביא קולבים מהבית שלו וחשב שזו פעילות קהילתית וסביבתית שמתאימה לעיר. זה נתן לנו איזושהי דחיפה ומאז העירייה שותפה לפרויקט ומממנת את הארגזים והשלטים שמוצבים על הספסלים וזה עובד יפה. ביקשתי מרכזות הקהילה להצטרף למפגשים שלנו בעניין ספסל נתינה ולאט לאט הטמענו את זה במרכזים הקהילתיים בשכונות. היום יש לנו בכל שכונה רכזת קהילה שמעורבת בעשייה הזאת וכמובן את האחראים על הספסלים. יש לנו גם שיתוף פעולה עם מנהל אגף שאיפ"ה רוני גאון שהוא מוודא שהעובדים שמנקים לא מפנים את זה ודואגים שהספסלים יהיו נקיים כדי שזה יהיה מזמין ונעים.
"המטרה היא קודם כל לשמור על כדור הארץ, שהדברים האלה לא ייזרקו וימשיכו הלאה כי מדובר בדברים טובים שעוברים מיד ליד. הדבר השני זה התרבות שזה מייצר בתוך הקהילה, של יחסים של תן וקח, של הפריה הדדית, שלא זורקים ומעבירים מיד ליד ואף אחד לא מתבייש לתת או לקחת. ועוד דבר חשוב הוא כמובן המסר לילדים. החיסרון היחיד הוא שזה תופס מקום של ישבן אחד על הספסל".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
