יעקב זינגבוים. צילום שירה סטודיו)
יעקב זינגבוים. צילום שירה סטודיו

יעקב זינגבוים הוא כנראה הזמר הכי מוכר שלא שמעתם עליו

הוא הופיע בפני אלפי אנשים מסביב לעולם, הוא היה חזן של קהילות יהודיות גדולות בחו”ל, הוא התגרש, חלה בסרטן והחלים, ושיר אהבה שכתב לאישה הוחרם. עכשיו, לפני חנוכה, הוא משחרר שיר חדש בתקווה לגרש את החושך

23.11.18 07:30

לא בטוח שהשם יעקב זינגבוים יהיה מוכר לקוראים החילונים. אבל בקרב חלקים בציבור החרדי, מדובר בכוכב לכל דבר ועניין. במהלך הקריירה הארוכה שלו הספיק זינגבוים, תושב הרצליה בן 44, להופיע כמעט בכל יבשת בעולם, בקרב קהילות יהודיות אבל לא רק, והוא נחשב לכוכב בינלאומי בתחום השירה החסידית.

זינגבוים נולד וגדל בהרצליה וחי בה עד היום עם שתי בנותיו שאותן הוא מגדל לבד כבר 15 שנה. מגיל צעיר הוא אוהב מוזיקה חסידית ועוסק בה. הוא הספיק להופיע בפסטיבלי שירה לילדים בארץ, לחזן בגיל 12 וללמד נערים את ההפטרה שלהם לבר המצווה עוד לפני שמלאו לו 13 שנים. הוא הספיק גם, כאמור, להיות כוכב בינלאומי בתחום השירה החסידית ולעבוד כחזן בחו”ל. הוא גם נחשב פורץ דרך בשירה החסידית כשבין השאר שר שיר אהבה לאישה, מה שהוביל ללא מעט ביקורת ואף לאיומים כי לא יושמע בתחנות רדיו גדולות ומשמעותיות. הוא חווה גם ימים לא פשוטים כשחלה שנתיים לאחר שהתגרש במחלת הסרטן, ונאלץ להפסיק לשיר ולהופיע למשך שבע שנים.

לכבוד חג האורים המתקרב השיק זינגבוים את השיר “מעט אור”, ללחן חדש שכתב המוזיקאי, המעבד והמפיק המוסיקלי אריק רודיך לשיר “מעט אור דוחה הרבה חושך” שהושר לפני 16 שנה, ב-1992, לרגל יום הולדתו התשעים של הרבי מליובאוויטש. השיר בוצע אז באופן חד-פעמי בערב שארגן שליח חב”ד ברמת-גן הרב מוטי גל ז”ל, ומאז נשאר ספון במגירה. לפני כשנה פנה רודיך אל זינגבוים עם השיר ויחד השניים החליטו לגשת להפקה המוסיקלית ממקום אחר, שונה וחדשני: שיר בלי בתים ופזמונים.

ספר על השיר שהשקת עכשיו, “מעט אור”.
“למעשה כתב את השיר הסבא של הסבא של הסבא של הסבא שלי, הבעל שם טוב. אני צאצא ישיר שלו. תמיד הכרתי את המשפט הזה ‘מעט אור דוחה הרבה חושך’, אבל כשאמרו לי שהבעל שם טוב כתב את זה, זה מאוד ריגש אותי. ניגשתי למפיק המוזיקלי אריק רודיך והוא הלחין את השיר הזה וביחד הפקנו אותו. זה שיר שלא בנוי בצורה רגילה עם בית ופזמון, אלא יותר כמו מנטרה של לדחוף את המילים ‘מעט אור דוחה הרבה חושך’. לכל אחד מאתנו, אני מאמין, יש רגע בחיים של חולשה מסוימת ולא חשוב במה. חשוב לדעת שאפשר להיאחז במעט אור, בטיפת הסיכוי הזאת ולהתעודד, ומשם להתחיל לגדול ולצמוח מחדש ולהתחזק. אני משתדל לבחור שירים שבאים להרים את הנפש.

“השיר גם מתאים לתקופה הזאתי של חג החנוכה – חג האורים. הייתה כוונה לא לעשות שוב שיר רגיל לחנוכה ורציתי להוציא שיר לכבוד החג והחלטתי לבוא מכיוון אחר דווקא, מכיוון של חיזוק ולא סתם עוד שיר חנוכה חסידי. זה שיר שעבדנו עליו במשך כמה חודשים כי אני כל הזמן בנסיעות הלוך ושוב לחו”ל. השיר היה מוכן למעשה כבר בשנה שעברה לפני פורים, אבל חיכיתי לעיתוי המתאים. יש לי שיר ישראלי נוסף שכתבתי והלחנתי ורודיך עשה את העיבוד לשיר והפיק אותו מוזיקלית, ובינתיים הוא שוכב לצד עוד כמה שירים שמוכנים במגירה. אני מקווה שיום אחד הם גם יראו אור. אני מאוד שמח שנפל בחלקי הכבוד להשפיע על הרבה מקומות בעולם דרך השירה שלי והתפילה שלי”.

איך התחיל הרומן שלך עם המוזיקה החסידית?
“נולדתי לתוך המוזיקה החסידית בזכות אחי הבכור, מוטי, שגדול ממני ב-13 שנים. כילד הוא הופיע מסביב לגלובוס ושיריו הפכו לנכסי צאן ברזל. הערצתי אותו ולמעשה אני מעריץ אותו עד היום. לדעתי, הוא אחד הקולות היפים ביותר שקיימים, וחבל לי שהפסיק לשיר לפני כמה שנים לטובת ניהול העסק המשפחתי שלו בתחום הקוסמטיקה הרפואית. החלום שלי היה להיות כמוהו. בזכותו גם הלכתי ללמוד חזנות, כי רציתי להיות בדיוק כמוהו, חזן בארה״ב באחת מהקהילות הגדולות בעולם. הוא היה המנטור העיקרי שלי לכל עולם השירה והחזנות. פירוש השם זינגבוים הוא עץ שר, כנראה שזה איפשהו במשפחה לדורות. אבי שר כנער במקהלת חזנים אצל החזן הנודע מתל אביב, החזן רביץ ז״ל. אמנם עיסוקו ברוב שנותיו היה בבנק הפועלים, אבל המוזיקה תמיד נמצאת בדמו. תודה לאל הצלחתי להגשים את חלומותיי, ועדיין יש לי שאיפות שמקווה להגשימן בעתיד”.

מתי התחלת להופיע?
“מגיל צעיר אני אוהב מוזיקה ועוסק בה. בגיל עשר אמא שלי ניסתה לדחוף אותי לפסטיבל שירי הילדים והצליחה לסדר לי אודישן. התכוונתי לשיר את ‘אדון עולם’ של עוזי חיטמן שהתאמנתי עליו כל כך הרבה, אבל ברגע שקראו בשם שלי כל כך התרגשתי ופחדתי שברחתי מהאולם ובכיתי. הייתה לי טראומה מזה, אבל התאוששתי.

“כל הזמן הייתי בעולם המוזיקה, אבל לא העזתי להופיע על במה גדולה. לאחר כשנה השתתפתי בפסטיבל ביכורי יצירה הראשון ואולי היחיד ביד לבנים בהרצליה, שם זכיתי במקום השני כששרתי את ״למה שקעה לי השמש״, וגם שם הרגליים שלי רעדו על הבמה. זו למעשה הייתה הפריצה שלי לעולם הבמה. מאז לא הפסקתי להופיע בישראל, באירופה, בצפון אמריקה, בדרום אמריקה, במזרח הרחוק ובפני המון קהילות יהודיות ולא יהודיות. הופעתי באולמות מכובדים ובפני אלף-אלפיים איש, 10,000 איש ואפילו 60 אלף איש ויותר. זה קרה הרבה בזכות אח שלי הבכור מוטי זינגבוים שלקח אותי ולימד אותי, החזיק אותי וממש דחף אותי לבמות”.

יעקב זינגבוים. צילום שירה סטודיו

יעקב זינגבוים. צילום שירה סטודיו

איך זה קרה?
“שירתתי בלהקת הרבנות הצבאית, ואת הקריירה שלי במוזיקה החסידית התחלתי אחרי הצבא כשזכיתי בכך שמלך המוזיקה החסידית מרדכי בן דוד הלחין לי שיר שקוראים לו ‘חזק ונתחזק’. בין לילה זה פשוט פרץ לתודעה העולמית בעולם הדתי-חרדי-יהודי. תוך זמן מאוד קצר הופעתי ברחבי העולם עם השיר הזה שזכה להצלחה גדולה. עם הזמן, לאחר שהתחתנתי, כשראיתי שאני רוב הזמן מופיע בחו”ל וגם מתעסק בחזנות, החלטתי לשנות את מקום מגורים שלי ועברתי עם אשתי לשעבר והבת הבכורה שלי להתגורר בקנדה והייתי שם חזן עם מקהלה של 28 איש באחת הקהילות הגדולות בעולם”.

ומשם?
“לאחר מכן עברנו לניו יורק, שם נולדה בתי הצעירה יותר והייתי שם חזן. בניו יורק שהיתי עד שאשתי ואני נפרדנו ואז חזרתי לארץ כדי להיות עם הבנות שלי, שירה וסיוון. המשפחתיות הזאת מאוד חשובה לי. מאז הייתי פה לכמה שנים טובות אבל נסעתי לחו”ל מדי פעם, למרות הצעות מאוד גדולות שקיבלתי, כי היה חשוב לי לגדל את הבנות בארץ ולהיות איתן. כסף זה הרבה אבל משפחה זה הכל. ב-2005, כשנתיים לאחר הגירושין, חליתי בסרטן מסוג הרי סייל לוקימיה. ב-2013, אחרי שהחלמתי, חזרתי להיות חזן באירופה, בבית הכנסת הגדול בשוודיה. תקופת הגירושין והמחלה שבאה בעקבותיה גרמו לי להפסיק כל פעילות מוזיקלית למשך כשבע שנים. הפעם האחרונה שהסרטן חזר הייתה לפני כשלוש שנים. בין לבין ועד היום אני מופיע בעיקר כחזן בקהילות היהודיות בעולם. במשך השנים הייתי חזן אורח בשבתות וחגים במקומות שונים בארץ. אבל היום כמעט בכלל לא. את החזנות אני משאיר בעיקר לקהילות בחו״ל. בארץ אני מחזן מעת לעת בבית הכנסת שלי בהרצליה, בית הכנסת אחדות”.

אתה גם מוכר בקרב מעריצי הסדרה קופיקו.
“נכון. למרות כל מה שעשיתי עד היום בתחום השירה והחזנות בארץ ובעולם, ילדים ונוער מגיעים אלי ושואלים אותי ‘זה אתה מקופיקו?’. לפני מספר שנים השתתפתי באחד הפרקים של קופיקו למשך דקה או שתיים. הייתי שם כרוז במכירה פומבית. זה תמיד מצחיק אותי שקטע כזה שהוא בכלל כדרך אגב בחיי ובתוכנית הזאת, הפך להיות כזה דומיננטי”.

היה לך שיר שעשה לא מעט רעש בקהילה החרדית.
“לפני שנה בדיוק הוצאתי את השיר ‘שלומית אהבתי’ והשיר זעזע קצת את העולם החרדי. בעקבותיו זכיתי ללא מעט פרסומים בתקשורת על כך שפרצתי דרך של זמר חרדי ששר בריש גלי שיר אהבה לאישה. אהבה מוכרת בתנ”ך בכל מיני סיטואציות. לצערי, היום בעולם החרדי-חסידי בעיקר ובקרב האשכנזים זה מוקצה לשיר שיר אהבה לאישה. אפשר לשיר שיר אהבה לבורא אבל לא שיר אהבה שבינו לבינה. לעומת זאת, בעולם הספרדי יש המון פיוטים של שירי אהבה. עשיתי גם קליפ שמכבד מאוד את האישה ואת היהדות והמסורת. עם צאת השיר, איימו עלי שלא ישמיעו אותי בתחנות הגדולות בארץ של המוזיקה החסידית, אבל בחדרי חדרים קיבלתי המון פרגון, גם מאלה שלא יכלו לפרגן בפומבי, ביניהם גם מפורסמים בעולם הדתי. מאז הוצאתי עוד כמה דברים והשמיעו אותם. אני חושב שצריך להרבות באהבה כי אהבה מקרבת, אהבה זו אחדות אם זה בינו לבינה, בינו לבינו, בינה לבינה, בין העמים, בין עדות ובין כולם. ובזה אני דוגל. ברדיו קול ברמה יצאו נגדי כשהוצאתי את השיר ‘שלומית אהבתי’, והשבוע, לאחר כשנה, היה לי ראיון ברדיו לאחר הוצאת השיר החדש ‘מעט אור’. הדבר מאוד שימח אותי, והבנתי שהכל בסדר ואפילו טוב”.

איך התחלת לעסוק בחזנות?
“התחלתי לעסוק בחזנות למעשה בגיל 12, כשהלכתי ללמוד חזנות באקדמיה לחזנות בארץ. למדתי למעשה בשלוש אקדמיות בתל אביב, בירושלים ובפתח תקווה. בזמנו, רק בגיל 30 ומעלה אפשר היה להתקבל לזה. היה לי ברור שגם בבית הספר אני אעשה מגמה שמתאימה לי, יש מגמת מוזיקה אבל אני רוצה מגמת חזנות. פניתי למשרד החינוך ולקח שנתיים עד שאישרו לי כי לא ידעו איך לגשת לעניין כי לא היה בכלל דבר כזה. ביקשתי גם 10 יחידות ובסוף אישרו לי 5. הייתי נוסע למנטור שלי אלי יפה, שהוא המנצח של בית הכנסת הגדול בירושלים ושל הפילהרמונית של פראג, כל יום במשך חצי שנה מהרצליה לירושלים. הייתי הראשון שעשה בגרות בחזנות, לא היה דבר כזה בכלל. עשיתי רסיטל שהוקלט אז לטלוויזיה וגם עבודת מחקר על תחום החזנות והיהדות שבדק אותה ד”ר למוזיקה באוניברסיטת בר אילן וקיבלתי עליה טוב מאוד.

"בגיל 12, עוד לפני שחגגתי בר מצווה בעצמי, התחלתי ללמד נערים את ההפטרה שלהם לקראת טקס בר המצווה, לשיר את טעמי המקרא ולעלות לתורה. זה היה דרך בית הכנסת בכפר שמריהו. כשההורים נפגשו איתי, ראיתי את השוק על הפנים שלהם. אני גם ככה קטנצ’יק ובגיל 12 נראיתי כמו בן 6. היה לי ביטחון מאוד גדול והייתי נפגש עם ההורים ודורש את הכסף שמגיע לי. לימדתי אותם גם על היהדות, מסורת וגם את הקריאה בתורה. בגיל 15 וחצי קיבלתי הצעה להיות חזן ראשי לימים נוראים בבית כנסת גדול מאוד בטורונטו, בית דיוויד, ששם יש 1,800 מתפללים בתפילה עצמה. אני זוכר את החוויה הזאת. אני למדתי כל כך הרבה בשביל לגשת לזה כי אני לא חושב שילד בגיל הזה יודע איך זה להופיע בבית כנסת כזה גדול. החוויה הגדולה מהכל שאני זוכר זה הצ’ק שקיבלתי בסוף, 2,500 דולר שזה היה אז המון כסף”.

כל הידיעות החמות בעיר אצלך במייל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר