ליאל שאול וכריכת הספר שכתבה
ליאל שאול וכריכת הספר שכתבה

ליאל שאול רוצה להוציא לאור ספר שכתבה בזמן שירותה הצבאי, והיא זקוקה לעזרתכם

ההרצליינית ליאל שאול, בוגרת תיכון הנדסאים, מקווה לגייס 26 אלף שקלים בהדסטארט כדי שתוכל לפרסם את הספר. "אם היה לי ספר כזה כשהייתי בצבא, הייתי קוראת אותו לפחות חמש פעמים", היא אומרת

7.12.18 12:53

ליאל שאול עושה עוד צעד כדי להגשים את החלום שלה להיות סופרת. במשך כשנה, בזמן שירותה הצבאי, כתבה שאול ספר שמבוסס ברובו על חוויותיה כחיילת. שאול, שהשתחררה לפני כארבעה חודשים מהצבא, מנסה עכשיו לגייס כסף בעזרת גיוס המונים עבור הוצאת ספרה הראשון לאור.

שאול, בת 20, נולדה וגדלה בהרצליה. היא בוגרת תיכון הנדסאים בעיר במגמת מדעי ההנדסה. היא התחילה את שירותה הצבאי בתור טכנאית בחיל האוויר בבסיס פלמחים ולאחר שנה עברה לשרת כקשל"טית (קצינת שליטה) באותו בסיס, מבלי לעשות קורס קצינות. היום היא לומדת לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה ובקרוב תתחיל להדריך ילדים ממשפחות קשות יום על מחשבים ויישומיי אופיס.

להשתתפות במימון הוצאת ספרה של ליאל שאול הקליקו כאן.

הספר מגולל את סיפורה של אלינור סטולר, נערה בת 18, שמתגייסת לצבא בהתלהבות ובנכונות רבה, אולם מהר מאוד מגלה שזו לא בדיוק החוויה שלה ציפתה. הספר מתאר את שירותה הצבאי רווי החוויות, הכולל את הקשיים שמערימים המפקדים, החברויות שנוצרות בבסיס, הטירונות הקשה, התפקיד הלא מתאים, הכיף, הכאב, הטירוף והאהבה הענקית שמחכה מעבר לפינה. אלינור נאלצת להסתגל לשינוי הקיצוני באורח חייה, מכירה טיפוסים שונים ומשונים, לומדת את העבודה, יוצרת חברויות עמוקות ומשמעותיות ואפילו מתאהבת.

כריכת הספר של ליאל שאול

למה החלטת לכתוב את הספר?

"הסיפור שלי היה כל כך שונה, עוצמתי ומטלטל וזה בער בי לכתוב אותו. הרגשתי שאני חייבת לפרוק אותו דרך הכתיבה. התחלתי לכתוב כשעברתי תפקיד בצבא, לקשל"טית, והחלטתי שאני רוצה לשתף עוד אנשים בטלטלות הרבות שעברתי בצבא שנאספו לסיפור מעניין שאני בטוחה שעוד אנשים יזדהו איתו. חשבתי לעצמי שאם היה לי ספר כזה כשהייתי בצבא, הייתי קוראת אותו לפחות חמש פעמים, מהמקום של הזדהות שעוד מישהו עובר את זה כמוני. זה נותן תקווה כי אני בסוף יצאתי מזה ואתה גם מרגיש שאתה לא לבד. אני לא מכירה עוד ספר כזה. אולי הספר הזה גם יגרום לאנשים לקרוא ספרים".

אילו טלטלות עברת?

"בהתחלה הציבו אותי בצבא בתפקיד של טכנאית והבנתי שהתפקיד הזה לא מתאים לי. התעקשו להשאיר אותי בתפקיד של טכנאית והעבירו אותי למחלקות אחרות. עברתי שבע או שמונה מחלקות במערך הטכני ולא מצאתי את עצמי בהן. כולם יודעים שלעבור מהמערך הטכני זה מאוד קשה ואפילו לא אפשרי. הייתה לי שיחה עם פסיכולוגית בצבא וביקשתי לעבור לתפקיד אחר. אחרי השיחה, אחרי שנה בצבא, הציבו אותי בתפקיד קשל"טית. אם היה אירוע חירום כמו שריפה או צבע אדום – הייתי המרכז של כל היחידה, הכל היה עובר דרכי במרכז השליטה. מהרגע שעברתי לתפקיד הזה השירות שלי הפך להיות הרבה יותר טוב, גם מבחינת האנשים. הקושי העיקרי שהיה לי בצבא הוא שלא הייתה לי שליטה איפה אני אהיה, באיזו משרה אהיה, מי יהיה המפקד שלי ומי יהיה איתי. מה שמכתיבים לך זה מה שיש ואין לך אפשרות להגיד 'לא בא לי'. זה משהו ביומיום שמאוד קשה להתמודד איתו".

למי פונה הספר שלך?

"אני פונה לקהל רחב. גם לכאלה שנמצאים לפני גיוס ורוצים להבין מה צפוי להם בצבא, לחיילים משוחררים שרוצים להיזכר בתקופת הצבא ובעיקר לחיילים שמשרתים עכשיו. הספר הוא גם על הצבא והוא גם רומן. סיפרתי בו על חיי היומיום שלי, למשל על יציאות עם חברים, ולא הכל על צבא".

איך את מתכננת להוציא את הספר שלך לאור?

"התלבטתי בין שתי הוצאות ובסוף בחרתי בהוצאת צמרת. להוציא ספר לאור זה סיפור יקר. אני חיילת משוחררת ואין לי את הכסף הזה, אז החלטתי לפנות לגיוס המונים דרך הדסטארט. אני מקווה לגייס 26 אלף שקל עד 20.1, שזה ממש כמה ימים לפני יום ההולדת שלי ב-27.1. זו תהיה מתנת יומולדת מושלמת. אני מתכוונת להדפיס 500 ספרים בכריכה רכה ואני מציעה כל מיני תשורות תמורת התמיכה בספר שלי במימון המונים. זה מעין מכירה מוקדמת של הספר. אני מציעה את הספר במחיר מוזל ועוד כל מיני תשורות שאני עושה ומעבירה כמו איפור לערב, שיעור ריקוד אישי, אימון כושר אישי, הפעלה ליום הולדת ועוד. אני מציעה דברים שיש לי הרבה ניסיון בהם, שצברתי במשך שנים. אני רוקדת הרבה שנים בכל הסגנונות ואני הכי מתחברת להיפ-הופ, הייתי מדריכה לרולרדנס (ריקוד על רולרס) בבתי ספר ברמת אביב ואני מתאמנת הרבה בחדר כושר. לספורט יש חלק עיקרי בחיים שלי".

ליאל שאול

ליאל שאול

כמה כסף הצלחת לגייס עד עכשיו?

"כרגע גייסתי רק 12 אחוז, שזה מעט. היו לי המון אכזבות מהחברים שלי. היו לי ימים מאוד קשים שישבתי עצובה בבית וחשבתי לעצמי מה קורה עם החברים שלי. היו חברים שאמרו שיתמכו בי ויתרמו כסף לפרויקט, אבל זה לא קרה. זה עסק כואב. כמובן שיש לי חברים שהשתתפו במימון הספר והרגשתי את התמיכה והאהבה שלהם. אני מקווה שהרבה אנשים יתמכו בי כדי שאוכל בזכותם להוציא את הספר. אם אצליח להוציא לאור את הספר וזה יהיה בזכות האנשים, אז זה היה שווה את זה".

למה להוציא דווקא ספר מודפס ולא ספר דיגיטלי או לכתוב פוסטים בפייסבוק או בלוג?

"זה לא משפט טוב, או קטע טוב, שאפשר לכתוב בפייסבוק, אלא רעיון כללי מאוד טוב שמתאים לספר. זה מה שמבדיל אותי מהרבה סופרים של היום – הם כותבים סיפורים קצרים או קטעים, אני כותבת ספר אחד שלם, סיפור אחד רצוף ולא כמה קטעים. הכתיבה שלי מאוד שונה, אני מדברת לקוראים בגובה העיניים. קל להתחבר לספר הזה. אני מאוד אוהבת ספרים. בילדות שלי, בגיל 12, קראתי ספרים והם היוו לי השראה לכתיבת סיפורים קצרים של כמה עמודים. קראתי המון ספרים גם בזמן השירות שלי, היה לי הרבה זמן פנוי בצבא. בכל הזדמנות שהייתה לי הוצאתי ספר וקראתי. כשקוראים ספר טוב זה עושה חשק לכתוב, אז עלה לי רעיון לכתוב על כל מה שעברתי בצבא. התחלתי לכתוב וזה פשוט זרם לי ולא ידעתי מה ייצא מזה בסוף, המטרה הייתה לכתוב ספר, אבל לא ידעתי אם אוציא אותו לאור בסוף".

שיתפת מישהו בתהליך כתיבת הספר?

"סבתא שלי ואני מאוד קרובות, היא תמיד פרגנה לי והאמינה בי, ולכן שיתפתי אותה בכל מהלך הספר והיא קראה את רובו. היא אמרה שזה הכישרון הכי גדול שלי ושאלך איתו עד הסוף. בהתחלה לא שיתפתי אף אחד חוץ ממנה ולקראת הסוף התחלתי לשתף חברים. הייתי מאוד מרוצה ממה שכתבתי והתגובות היו ממש טובות. אחרי שסיימתי לכתוב את הספר העליתי כמה קטעים שכתבתי לפייסבוק, הרוב לא מהספר, כדי לקבל תגובות על סגנון הכתיבה שלי – וקיבלתי הרבה מחמאות. זה חיזק אותי ושכנע אותי שכדאי לי להוציא ספר".

למה לגיבורה קוראים אלינור ולא ליאל?

"בגלל שאם אני אכתוב את השם שלי הדפים יישארו ריקים. אני כל הזמן אחשוב אם לרשום את זה  או לא לרשום את זה ומה יחשבו עליי ויישפטו אותי. זאת אלינור ולא אני וזה הכי כיף, משוחרר וקל לכתוב על מישהי אחרת, אלינור. קשה לי להיות פתוחה עד הסוף כשמדובר בי".

יש לך חבר?

"כרגע לא, אבל אני אשמח להכיר מישהו", היא צוחקת.

מה החלום שלך?

"להיות סופרת ופסיכולוגית. סיימתי את הצבא וכולם סביבי ידעו מה הם רוצים לעשות בחיים שלהם ואני לא הייתי בטוחה לאיזה כיוון ללכת. חשבתי גם על תחום המשחק והחלטתי בסוף לא ללכת על זה, הרגשתי שיש הרבה שחקנים כמוני, שאני לא מיוחדת ודווקא בכתיבה הרגשתי שאני שונה ומיוחדת. אני מקבלת מלא טלפונים מחברות שמתייעצות איתי בכל מיני דברים וכולן אמרו לי שאני צריכה להיות פסיכולוגית. אני מאוד אוהבת לעזור לאנשים, זה סיפוק אדיר. אני גם מאוד מתחברת לקואוצ'ינג והחלטתי שלהיות פסיכולוגית וסופרת אלה שני יעדים שאני רוצה להשיג בחיים ושזה הייעוד שלי. ואני רוצה גם לטייל בעולם".

כל הידיעות החמות בעיר אצלך במייל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר