אתמול (רביעי) הסתיים קורס מפעילי כטמ"ם (כלי טיס מאויש מרחוק) של חיל האוויר, בטקס חגיגי בבסיס פלמחים, בראשות מפקד חיל האוויר, קצין תותחנים ראשי ומפקד בסיס פלמחים. בין מסיימי הקורס גם סג"ם ל', תושב הרצליה בן 20 מהרצליה, חייל בודד ועולה חדש.
הכשרת מפעילי הכטמ"ם נמשכת כחצי שנה ומתבצעת בבית הספר לכטמ"ם שבבסיס פלמחים. חלק ממשימות המערך הן סיוע לכוחות האוויר והקרקע באיסוף מודיעין איכותי, זיהוי עמדות שיגורים, זיהוי חדירות מחבלים, מניעת פגיעה בבלתי מעורבים, ליווי תקיפות, ליווי תרגילים ומעצרים, ליווי כוחות חי"ר, הגנה על הגבולות ועוד.
ל' נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה, ועלה לישראל בשנת 2016, בגיל 18. הוא עלה יחד עם הגרעין שלו – גרעין צבר. בהתחלה התגוררו כל חברי הגרעין במשך שנתיים בקיבוץ ניר יצחק, וכיום הוא מתגורר בדירה בהרצליה עם עוד שני שותפים, גם הם חיילים שעלו איתו לארץ עם גרעין צבר והם החברים הכי טובים שלו בישראל. עברית הוא שמע בבית, אך לדבריו לא דיבר ורק כשהגיע לארץ החל לדבר עברית.
ל' התגייס לקורס הטיס של חיל האוויר בינואר 2017 והפסיק את השתתפותו בקורס בשלב ראשוני, אז בחר להגיע לקורס מפעילי כטמ"ם. "עוד בארצות הברית ביקשתי מהרכז של גרעין צבר עזרה להגיע לקורס טיס והוא שלח אותי, מוקדם יותר מכל שאר החבר'ה שלי בגרעין, למיונים וגיבוש", מספר ל', "עשיתי את כל המיונים ועברתי אותם, ועברתי גם את הגיבוש ובסוף והתגייסתי בינואר 2017 לקורס טיס 179. הייתי שם שנה וארבעה חודשים, נפלתי, והגעתי לקורס 32 של מערך הכטמ"ם".
רצית להגיע לקורס הזה?
"בהתחלה כשנפלתי מקורס הטיס החלטתי לבחון את כל האפשרויות לפני שאני מחליט משהו באופן פזיז. כשהציעו לי את המערך זה נשמע לי מגניב ומעניין, והייתי מאוד סקרן ללמוד עוד על מה עושים כאן ואמרתי בוא ננסה. ניסיתי, ויצא סבבה ואני מאוד מרוצה. אני חייב להגיד שחבל שלא מכירים את המערך הזה יותר. זה מערך שהוא יחסית מסווג ולכן יותר קשה להתרשם ממנו. המערך מאוד משמעותי בכל פעילות מבצעית בחיל האוויר וגם בזרוע היבשה ובשביל זה אני פה והסיפוק יגיע".
איך עבר עליך הקורס?
"זה קורס מאתגר בגלל שתמיד יש במה לעסוק ומה ללמוד כחניך בקורס. אם אין פעילות אווירית, תמיד יש משהו קרקעי שצריך לקדם בבית הספר".
מה אתה הכי אוהב בתפקיד הזה?
"יש משהו מאוד מיוחד במערך הזה שאין בהרבה מקומות בצה"ל – שניים או שלושה אנשים שיושבים במקום מאוד מרוכז ויחסית אינטימי ולומדים אחד את השני. כל אחד שיושב איתי רוצה שהמשימה שאנחנו מבצעים תהיה הכי טובה ותצליח. אם הייתי צריך לסכם את התחושה הכללית, אני יכול להגיד שהאווירה הזאת, של תמיד לעבוד ולתת את המאה אחוז, זה משהו שהוא מאוד מיוחד".
איך הגיבו המשפחה והחברים להחלטה שלך לעלות ולהתגייס?
"ההורים שלי, בתחילת דרכי, היו סקפטים לגבי העלייה שלי לארץ והגיוס שלי לצה"ל. היה חשוב להם שאני אהיה שלם עם ההחלטה הזאת. אין מה לעשות, בצבא קשה וצריך לעבוד קשה כל הזמן. ישבתי איתם כמה וכמה לילות ודיברתי איתם והגענו להחלטה שזה הכי מתאים לי והם תמכו בי במאה אחוז. אני ממש מעריך אותם על זה, כי התמיכה הזאת היא חובה למי שמחליט לעלות ולהתגייס. התייעצתי איתם על כל החלטה שקיבלתי על המשך הדרך שלי בצבא, כי אני מאוד מעריך את הדעה שלהם. אני רק יכול להגיד תודה על זה".
