איל פביאן (מימין) ואורי אביב. צילום עזרא לוי

הם רוצים להפוך את שדה התעופה לאטרקציה עירונית עם מרכז מסחרי ומוזיאון. מי ירים את הכפפה?

כשאורי אביב ואיל פביאן מסתכלים על עתיד שדה התעופה בהרצליה הם לא רואים בניינים, אלא אטרקציה עירונית בדומה למרינה, עם אזור הסעדה ופנאי, חוגים לילדים, מטסי ראווה ו”ימי תעופה”. עכשיו הם רק צריכים לשכנע את כולם

פורסם בתאריך: 5.7.19 07:00

במהלך השנים האחרונות נלחמים משתמשי שדה התעופה מול שלל הגורמים על השארתו בעיר, מאבק שכלל גם הפגנות ועתירות לבית המשפט. עכשיו הם מציגים חזון חדש ומהפכני לשדה שיוכל, כך הם מקוום, לאפשר את המשך הפעילות בו, גם אם במתכונת מצומצמת, להביא בכך גם לצמצום היקף הבנייה המתוכננת בו, ובמקביל להפוך אותו לאטרקציה עירונית, בדומה למרינה בעיר.

ראש עיריית הרצליה לשעבר אלי לנדאו ז”ל, שעזב את התפקיד בשנת 1998, היה ראש העירייה האחרון שרצה לשמור על שדה התעופה בהרצליה. התוכניות של יעל גרמן, שהחליפה את לנדאו, היו להפוך את שדה התעופה לפארק עירוני גדול. עיריית הרצליה בראשות משה פדלון תגיש תוכנית מתאר לוועדה המחוזית כשהשטח של צפון הרצליה, שכולל גם את השדה, מיועד לבניה של כ-7,000 יחידות דיור בגובה של עד תשע קומות. במקביל, מקדמת הוועדה למתחמי דיור מועדפים בשנים האחרונות שתי תוכניות חופפות שכוללות את שטח השדה – אחת היא קריית המסלול שהיא על שטח השדה בלבד וכוללת 1,600 יחידות דיור והשנייה היא הרובע הצפוני עם 16 אלף יחידות דיור על כל השטח של צפון הרצליה, הכולל את שטח שדה התעופה.

באוגוסט האחרון החליטה המועצה הארצית לבניה להאריך את פעילותו של השדה עד סוף 2021, בתנאי שלא יאושרו בשטח תוכניות ותמ”ליות לבנייה למגורים, ואלא אם יימצא לו אתר חלופי לפני כן, כשכרגע השטח בחדרה נמצא על הפרק. לאחר שהשבוע נסגר שדה התעופה דב הוז בתל אביב, נותר שדה התעופה הרצליה, שפועל מקום המדינה, משתרע על 160 דונם ובו ארבעה בתי ספר לטיסה, השדה היחיד למעט נתב”ג בין באר שבע לחיפה.
בתוכנית של משתמשי שדה התעופה, שתוכננה על ידי האדריכל יהונתן שילוני, מי שתיכנן את תוכנית חולדאי לשדה דב, הם מציעים שהשדה יהפוך למוקד של טיסות חוויה, מוניות אוויר, סימולטורים לטיסה, מטסי ראווה, אווירובטיקה, ימי תעופה, חוגים של ילדים ונוער חובב תעופה, לימודי תעופה אקדמיים במרכז הבינתחומי הסמוך שיחובר עם גשר לשדה, סיורים היסטוריים, מוזיאון תעופה שיכלול את מגדל המים ההיסטורי ששימש כמגדל הפיקוח של מטוסי הקרב הראשונים בתש”ח, גן שעשועים בנושא תעופה וחלל, חיבור לפארק הרצליה, תצפית על המראות ונחיתות מבית קפה שיהיה מועדון הטייסים, מרכז מסחרי בין השדה לשדרות בגין, טיסות במסוקים ושיעורי היכרות בטיסה.

לצפות בהמראות עם כוס קפה

אורי אביב הוא אחד ממנהלי המאבק להשארת השדה בהרצליה ומי שמוביל את המהלך להפיכתו לשדה תעופה עירוני. הוא חבר ועד אגודת התעופה הכללית ומדריך טיסה בבתי הספר לטיסה בהרצליה כבר יותר מ-20 שנה, ובמקביל בבסיס חצרים. כדי לקדם את הנושא הוא רתם אליו את חבר המועצה איל פביאן ואת האדריכל שילוני. “זה לא חזון כל כך מופרך להפוך את שדה התעופה הרצליה לשדה תעופה עירוני”, אומר אביב, “זה קיים בהרבה מדינות בעולם. רק בארצות הברית יש יותר מ-1,200 שדות כאלה. אצלנו בישראל כל נושא התעופה סובל מבורות מאוד גדולה”.

איך זה בדיוק יעבוד?

“הרעיון הוא שדה תעופה עירוני על העיקרון של המרינה בהרצליה. המקום משמש את היאכטונרים ויש בו גם מסעדות לציבור הרחב ונוצרת סימביוזה בין פעילות שמשמשת אנשים מקצועיים לבין אנשים שמתעניינים בפעילות שמתקיימת במקום. אנשים שרוצים לבוא ולצפות בנעשה במרינה ובכלי השיט פשוט מגיעים למרינה, כשהאזור של היאכטות סגור בשער משיקולי ביטחון. כך זה צריך להיות גם בשדה תעופה עירוני – התושבים מגיעים, יושבים על כוס קפה ותוך כדי צופים בהמראות ובנחיתות, שמעניינות הרבה אנשים, בשטח תצפית שהוגדר לכך. אפשר להקים מרכז הסעדה עם חנויות שדרכו צופים בפעילות בשדה. היינו רוצים גם שיהיה בו מוזיאון, ימי פעילות לציבור בנושאי תעופה כמו סיורי מורשת, סימולטורים של טיסה לילדים ולמבוגרים, שיתוף פעולה עם תלמידים מבית הספר הנדסאים וסטודנטים מהבינתחומי. מעבר לחזון שלנו, שדה התעופה הוא לא רק שדה עירוני אלא תשתית לאומית – 80 אחוז מלימודי הטיסה בישראל מתקיימים בארבעת בתי הספר לטיסה בשדה הרצליה. אין סיבה שהתשתית הלאומית לא תשרת את העיר ולא יסתכלו עליו כנכס”.

אורי אביב. צילום עזרא לוי

מתי התחלתם לקדם את החזון שלכם?

“לפני הבחירות המקומיות הצגנו אותו בפני כל המועמדים לראשות העיר חוץ מפדלון, זה פשוט לא יצא מסיבות טכניות. הצגנו אותו גם בהתכנסויות של תושבים ולפעילים חברתיים. לדעתנו, הדבר הכי אפקטיבי הוא שתושבי העיר יובילו את המהלך הזה. ראש העירייה מקדם את סגירת השדה באופן מוצהר ואנחנו מקווים שבהרצליה יתעשתו ויאמצו את החזון. אנחנו מתכוונים גם לפנות לשר התחבורה החדש ולהציג אותו בפניו”.

אילו טענות יש נגד השדה?

“יש הטוענים ששדה התעופה הוא מכשול בפני התפתחות של עיר. זה פשוט קשקוש. השדה לא צריך הרבה, הוא צריך מסלול ואיזשהו איזור מוגבל בגובה בהמשך ציר המסלול שמאפשר למטוסים להנמיך לנחיתה או להמריא. בצדי המסלול אפשר לעשות הכל ואין שום בעיה לבנות בניינים וכבישים. אין סיבה שהעיר תבנה דווקא על ה-160 דונם האלה. לא חסרות אפשרויות להוסיף יחידות דיור בהרצליה גם בהתחדשות עירונית וגם בשטחים פתוחים אחרים כמו מתחם חוף התכלת, שם יש פוטנציאל ל-70 אלף יחידות דיור. כל הזמן הסתכלו על השדה הזה כבוננזת נדל”ן ובצדק, כי הוא יושב על אדמה מאוד יקרה. מי שמזין את המאבק נגד שדה התעופה הם אלה שרוצים להשתמש בנדל”ן הזה. הלחץ של כרישי הנדל”ן הוא בלתי סביר והוא גורם לחיסול של תשתית לאומית כל כך חשובה. גם כל ההפחדות שמטוסים מתרסקים והורגים אנשים הן סתמיות. ב-70 שנות הפעילות של השדה לא נפגע ולו תושב אחד בסביבת השדה. זה לא קרה בהרצליה ואפילו אם יקרה משהו, זה דבר שקורה יומיום בכבישים ואותם לא סוגרים ולכן זו לא צריכה להיות הסיבה לסגור שדה תעופה”.

אמורים להקים חלופה לשדה בחדרה. האם כשהיא תקום עדיין תתנגדו לסגירת השדה בהרצליה?

“יש הבדל מאוד גדול בין שדה התעופה המרכזי שרוצים לעשות בחדרה לבין השדה הקטן בהרצליה. המדינה צריכה את שני השדות האלה בגלל כמות התושבים והדרישה הגוברת. בהרצליה ניתן יהיה בקלות להשאיר שדה תעופה קטן ותשתיות יותר מצומצמות ממה שיש היום. אפשר למשל להגביל את השימוש בשדה רק למטוסים חד-מנועיים שעושים פחות רעש. היום השדה מאוד פעיל – יש בו 70 אלף המראות ונחיתות בשנה של מטוסים שמכילים עד שמונה נוסעים. זה המון. לשם השוואה, בשדה דב היו 35 אלף בשנה. אפשר לצמצם את התנועה בשדה, שכרגע לא פועל בלילה, ולהעביר אותה לשדה אחר. השדה יכול להפוך ליותר ידידותי ופחות מרעיש עם מטוסים יותר קלים ויהיו בו הרבה אטרקציות מלבד הפעילות של המטוסים. צריך לזכור שחדרה היא לא הרצליה ושהקרבה למרכז היא חיונית. רוב האנשים שלומדים לטוס גרים ועובדים במרכז ולוקחים פעם או פעמיים בשבוע שיעור טיסה. אם הם יצטרכו לנסוע יותר רחוק זה יוריד את האטרקטיביות של שיעורי הטיסה”.

5,000 דירות במקום 16 אלף

אחד מהמתנגדים לסגירת השדה בהרצליה הוא חבר מועצת העיר איל פביאן שעתר לבג”ץ נגד החלטת קבינט הדיור הממשלתי בראשות שר האוצר משה כחלון להכריז על שטחי צפון הרצליה, ששדה התעופה נמצא בשטחים אלה, כ”מתחם מועדף למגורים”. הדיון יתקיים בסוף החודש. מתחילת השנה מנסה פביאן לקדם את החזון של השדה מול ראש עיריית הרצליה ומול ראש מועצת כפר שמריהו סרג’ קורשיא, שחלק נכבד מהשדה נמצא בתחומו. “העליתי את החזון לשדה התעופה בפני פדלון בינואר האחרון”, מספר פביאן, “היה לי ברור, שהיות והתוכנית מדברת על שיתוף פעולה בכל התחומים התפעוליים והתכנוניים, עם המרכז הבינתחומי בהרצליה, עם בתי ספר כגון תיכון הנדסאים, עם חיל האוויר ועוד – השותפות של עיריית הרצליה בראש ובראשונה, וגם של מועצת כפר שמריהו, היא חיונית וקודמת לכל דבר אחר. פדלון היה מאוד קשוב לדבריי ואמר שלהערכתו השדה לא ייסגר בפועל לפחות בעשר השנים הקרובות וגם הוסיף שהוא מעוניין להכיר תוכנית שכזו לפיתוח עירוני של השדה וסביבתו כחלופה נוספת לתוכניות אחרות וללמוד אותה. הוא אמר שיהיה מוכן להמשיך לדון בה עם גורמים נוספים. לאחר הגשת העתירה נמסר לי כי בשל ההליך והסטטוס המשפטי שלי כעותר – לא יתקיימו איתי דיונים הנוגעים לעתיד שדה התעופה, הותמ”ל, צפון הרצליה ועוד ולכן לא יימשכו כעת השיחות על התוכנית שהצגתי. נפגשתי גם עם גורמים בכירים בכפר שמריהו בעניין”.

איל פביאן. צילום עזרא לוי

פביאן מסביר מה התוכניות האפשריות בשדה התעופה: “יש שתי אפשרויות – הראשונה היא שהשדה יהפוך לשדה עירוני עם הרבה אטרקציות וישולב עם בניה שפויה שתוסיף עד 5,000 יחידות דיור לעיר, בנוסף ל-23 אלף שאמורות להתווסף לעיר לפי תוכנית המתאר עד 2035. כך גם תישמר איכות החיים של תושבי הרצליה. האפשרות השנייה היא פינוי של שדה התעופה ובנייתן של 16 אלף יחידות במגדלים בעיר בנוסף ל-23 אלף המתוכננות שיגרמו לצפיפות נוראית ופקקי תנועה בעיר וירידה באיכות החיים. אני קורא לתושבי הרצליה להתעניין בתוכנית, להבין את החלופה המוצעת ולהחליט מה הם מעדיפים. ראו מה קרה בבית המשפט עם אפולוניה בשבוע שעבר – רמ”י והמדינה לא הפסיקו לרגע אחד את עתירתם לצורך בנייה באפולוניה ולא ויתרו. כך יהיה גם עם צפון הרצליה”.

תחנת מוניות אוויר

האדריכל ומתכנן הערים יהונתן שילוני, שהוא גם טייס אזרחי, תכנן את הצעת התכנון של השדה העירוני בהרצליה ואת תוכנית חולדאי לשדה דב שלא יצאה לבסוף אל הפועל. “הרצליה זאת עיר עם היסטוריית תעופה. בהרצליה יש את בית חיל האוויר, יש רחוב על שם אייבי נתן שהיה טייס ידוע והשתמש בשדה בעיר, יש גן ציבורי על שם יעל רום שהיתה הטייסת הראשונה בישראל ויש את שדה התעופה שהוא חי ועובד פה לפני שהעיר הרצליה בכלל נבנתה”.
אתה אומר שיש גם צורך פרקטי לשדה.

“שר התחבורה היוצא ישראל כץ עשה גדולות ונצורות בנושא כבישים, רכבות ונמלים ימיים והוא גם עשה משהו בנושא תעופה – הוא פתח את השמיים. מצד שני, הוא דאג לנסות לסגור את שדה דב ועכשיו גם את הרצליה. זה רע מאוד ל-50 השנים הבאות כי הארץ הזאת תהיה כל כך צפופה שאפשר יהיה להגיע במקרה חירום ממקום למקום רק עם כלי אווירי. יש גם הנושא של מוניות אוויר, עכשיו בעולם מכוניות מעופפות זה דבר טרנדי ויש הרבה אנשים שמנסים לפתח אותן, גם בארץ. אם תחנת המוניות הזאת תהיה בשדה הרצליה זה נותן למקום משנה חשיבות כי עוד עשר שנים כל הארץ תהיה פקוקה ואי אפשר יהיה לנסוע בכבישים, ברכבות ואפילו בנתיבים המיוחדים לאופניים, וכדי להגיע ממקום למקום בצורה נוחה יצטרכו להשתמש במוניות אוויר.

"הצעת התכנון שלי לשדה הרצליה יכולה לתרום רבות לעיר ולתת לה ערך מוסף בנושא התעופה, כמו למשל להקים בית ספר לתעופה אזרחית שיכשיר טייסים פרטיים להיות מסחריים ובמקצועות התעופה אחרים, כמו כלכלה תעופתית. זה יאפשר חיבור בלתי אמצעי למרכז הבינתחומי שנמצא בצד השני של הכביש, וזה יכול להיות מרכז של כל המזרח התיכון ללימוד של תעופה אזרחית”.

שדה התעופה בהרצליה. צילום עזרא לוי

עכשיו אחרי ההחלטה לסגור את שדה דב אתה אופטימי ששדה הרצליה לא ייסגר?

“"דווקא בגלל סגירת שדה דב מחריפה המצוקה של היעדר שדות לתעופה אזרחית כללית בישראל ועל כן נחיצות המשך פעילותו של שדה התעופה בהרצליה, עקב הישארותו שדה התעופה היחיד בין חיפה לבאר שבע, קריטית. אני מקווה שראש העיר יוכל לעמוד בלחצים של רמ”י ולהשאיר אותו פתוח וגם לשכלל ולשדרג אותו ולהפכו לשדה תעופה עירוני פר אקסלנס. אני אופטימי יותר ממה שהייתי לפני כמה ימים, אולי דווקא מפני שתוכנית חולדאי לא יוצאת לפועל ואחרי שאנשים נתקעו שעות בנתב”ג בגלל נחיתת החירום של המטוס מגרמניה והבינו את הצורך בשדות תעופה נוספים. שדה התעופה הרצליה, שיכול גם לקבל וגם לשלוח טיסות פנים ארציות, יכול להיות עורק תחבורה ממדרגה ראשונה בלי שישנו משהו מהנוכחות שלו בסביבה”.

ביקשנו את התייחסות עיריית הרצליה לתוכנית. מהעירייה נמסר: “שדה התעופה שייך לרשות שדות התעופה והיא הגורם המחליט על מהות ואופי הפעילות בו. עיריית הרצליה מתנגדת נחרצות לתוכניות הבנייה של המדינה (באמצעות הוותמ”ל) במקום, ללא מענה הולם של תשתיות לאומיות כגון צירי תחבורה, מים, ניקוז, חשמל וכד’, ולכן בימים אלו כל מתחם “צפון הרצליה”, הכולל בתוכו את שטח השדה, הינו חלק מתוכנית המתאר הכללית של הרצליה, שלאחר תהליך עמוק ויסודי של שיתוף הציבור נמצאת עתה בהליכי אישור מול גורמי התכנון הארציים”.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. שלומי

    הרעיונות ההזויים הללו ליצור תדמית לשדה התעופה יש מאיין מעוררת גיחוך.
    זה החל בשתילת מסרים ומידע דימיוני בויקיפדיה על שדה זמני שעבד בדיוק 8 חודשים ופונה צפה כי מפקד הטייסת נהרג בזמן נחיתה.
    ומה שהבינו בחיל האוויר ב 8 חודשים לקח למדינה 70 שנים.
    זה המשיך בכל מיני רעיונות לשנות את כיוון המסלולים ב 90 מעלות, פתיחת גדרות השדה וכעת רעיונות על מסעדות ומוזיאון.
    רק שינוי התמא יקח 30 שנים, ומי יאשר ברשות שדות התעופה כניסה חופשית של אזרחים למתקן ביטחוני?
    יש לי רעיון אחר בחינם, שישפר את תדמית השדה.
    במקום להוציא עוד כסף ולבזבז עוד משאבים על שדה תעופה שעומד להתפנות מפה עוד כמה שנים,
    בהתנדבות, שהטייסים ישנו את ההתנהגות שלהם.
    בימי חול להמריא בשמונה במקום שבע בבוקר.
    בערבי שישי לסיים בשעה 14:00.
    בשבתות להמריא משעה 10:00.
    בקטנה.
    להקפיד לא לעבור מעל נחלת עדה כפי שמצויין בפמת של שדה התעופה הרצלייה.
    לעשות הקפות ארוכות, להקפיד לעבור מעל כבישים, הבריגדה, דרך ירושליים, צפונית ללב הפארק ברעננה ומעל כביש החוף.
    בתור ברירת מחדל להעדיף להמריא לכיוון כפר שמריהו, ולשבור צפונה מעל נתיבי איילון.
    כאשר ממריאים להקטין את חתימת הרעש בהמראה, ויש הרבה מאוד כתבות בגוגל איך להקטין חתימת רעש בסמוך לשדות תעופה הדומים להרצליה.

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר