יקיר העיר הרצליה, אברהם דהרי, הלך לעולמו ביום חמישי שעבר (3 באוקטובר), אחרי ראש השנה, והוא בן 87. "הוא היה דמות מאוד מוכרת בהרצליה", מספר נכדו, שלומי דהרי, "הוא עבד במועצה הדתית כמשגיח כשרות יותר מ-40 שנה. אני זוכר שהייתי הולך איתו במרכולים וכולם היו מברכים אותו לשלום וקוראים לו אבא, אפילו העובדים הערבים".
דהרי עלה מתימן למושב תעוז שליד בית שמש, שם הכיר את אשתו שושנה שעלתה משיבם שבתימן. דהרי הספיק לקחת חלק במלחמת העצמאות ולאחר מכן, בתחילת שנות ה-50, הגיעו הוא ואשתו להרצליה, השתכנו במעברות והיו ממקימי העיר. יש להם שבעה ילדים – יוסי, מרגלית, פנינה, הרצל, איל, הראל ואורלי, 22 נכדים ו-30 נינים.
"הוא תרם רבות בתחומים סוציאליים ותורניים לקהילה, עזר להמון אנשים בסתר והיה מארגן טיולים ברחבי הארץ לכל תושבי העיר", ממשיך לספר הנכד שלומי, "סבא היה שולח בחגים למשפחות נזקקות בשר שהיה קונה באלפי שקלים ותורם. הוא היה אדם בעל שיעור קומה ולכל מקום אליו היה נכנס הוא היה ממלא את המקום באור נוכחותו, ולא ניתן שלא להבחין בו. כשם שהיה גדול לבו היה גדול כפליים. כל אדם שהיה פוגש היה מקבלו בידיים פתוחות ללא הבדל של דת, מין וגזע. הוא תמיד עזר לאחרים יותר מאשר עזר לעצמו. סבא שם את טובת הקהילה לפני טובתו האישית. זכיתי לראות אנשים שהגיעו מרחוק לקבל את עצתו של סבי בכל תחומי החיים".
אות יקיר העיר שקיבל אברהם דהרי ז"ל. צילום פרטי
"בית הכנסת 'יד שלום' בנווה עמל, הצמוד לבית סבי ובית הוריו, הוקם על ידי סבי ומכספו הפרטי להנצחת אביו שלום דהרי זצ"ל"', מוסיף שלומי, "למרות כל הקשיים, סבא בנה והשקיע רבות בבית הכנסת וכיום בבית הכנסת מתקיימים כמה מניינים בכל יום וגם שיעורי תורה לילדים (מורי). סבא היה כל יום קם להתפלל בשעה 4:00 לפנות בוקר, גם בימים שהיה חולה ומאושפז בבית החולים. הוא היה מגיע עם מונית לבית הכנסת כדי לעבוד את הבורא. סבא, במשך שלוש שנים, עמל כדי לזכות להכניס ספר תורה על שמו עוד בחייו ל'יד שלום' ושבועיים לאחר שהכניס את ספר התורה על שמו נפטר מן העולם, בד' בתשרי תש"פ (3.10.19). הוא זכה להיקבר לצד אביו ואמו שלום ובתיה דהרי בקבר שקנה לו ולאשתו מבעוד מועד".
