אוכל בחינם באמצע הרחוב: המקרר החברתי מגיע להרצליה. כך זה יעבוד

שני סטודנטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה, יובל קדישביץ ואורן ברקת, מביאים את יוזמת "המקרר החברתי" להרצליה. פרויקט "המקרר" הוא מיזם חברתי קהילתי שמטרתו לתת פלטפורמה לצמצום בזבוז המזון בשכונה והגברת המודעות לבעיה העולמית המתגברת. המקרר נועד לשרת את הקהילה וכל מי שרוצה יכול לתת למקרר ולקחת ממנו. המקרר יכול להכיל פירות וירקות, לחמים, מאפים ומוצרים יבשים סגורים ובתוקף. קדישביץ וברקת אימצו את הרעיון של ארבעה חברים שהקימו את המיזם לפני שנתיים וחצי בתל אביב ומאז הוא הגיע לירושלים, לבאר שבע, לקריית שמונה, לראש העין, לפתח תקווה, לרעננה, לדימונה ולערים נוספות ברחבי הארץ. לפני כחודשיים הם חברו זה לזה ועכשיו הם פונים לגיוס המונים כדי לגייס את הכסף עבור קניית המקרר. המקרר הראשון צפוי להתמקם ברחוב סוקולוב בעיר.

• לעמוד הפרויקט באתר מימון ההמונים
• לדף הפייסבוק של הפרויקט

"ראיתי סרטון של 'המקרר החברתי' בפייסבוק שבו מתואר הרעיון שמאחוריו עומדים שני חבר'ה בשם עומר רונן ודויד רובק", מספר קדישביץ, בן 25, סטודנט שנה שנייה בבינתחומי בחוג יזמות ומנהל עסקים שמתגורר בהרצליה, "מאוד אהבתי את הפשטות של המודל, הרעיון מאחורי זה ואת זה שהוא לאו דווקא מיועד לנזקקים אלא לצמצום בזבוז מזון, שזה משהו שלא מספיק נוגעים בו ולא מספיק מתייחסים אליו.

יובל קדישביץ

"אני חי בסביבה שהיא מאוד מודעת סביבתית וחלק גדול מהחברים שלי הם טבעונים. הדרך שלי לגעת בזה בלי לעשות את המעבר לטבעונות הוא לעשות משהו שאני מאמין שהקהילה יכולה לקבל על עצמה ולהמשיך, שזה פרויקט למען הסביבה אבל לא רק עם הסתכלות סביבתית שיש בזה משהו קצת מרתיע. שלחתי לעומר ודויד הודעה בפייסבוק שאני מאוד אוהב את הרעיון והמטרה ושאשמח לקבל את האישור שלהם להקים את הפרויקט בהרצליה. הם אמרו לי שפנה אליהם עוד מישהו מהבינתחומי, אורן, בן 27, סטודנט למשטים וממשל בבינתחומי. הם חיברו בינינו והפכנו לשותפים לפרויקט. מהר מאוד נפגשנו והתחלנו לפני חודש וחצי-חודשיים לעבוד על הפרויקט וקצת שכללנו את הדרך שבה זה נעשה עד עכשיו. החלטנו לגייס סכום של 8,000 שקל דרך Giveback שנועד לממן את כל הפרויקט ובעיקר את קניית המקרר, שהוא עם יעילות אנרגטית גבוהה כדי לשמור על הסביבה וגם כדי שבעל העסק המארח לא ישלם הרבה כסף על החשמל. הכסף ישמש אותנו גם לתחזוק וביסוס הפרויקט בטווח הארוך, כמו גם מיתוג על המקרר ופרסום המיזם לשימוש הקהילה".

מה יקרה אם לא תצליחו לגייס את כל הכסף?

"אני מחויב לפרויקט ברמה כזאת שאני אשלים את הכסף ואני מניח שגם אורן. אני צריך את העזרה כי אני סטודנט אבל מבחינתי אם הקהילה לא תוכל לאפשר לעצמה לתרום אני אעשה זאת כדי שזה יצא לפועל. הפרויקט יכול לקום ממש מהר כי הכל מוכן ומחכה להזנק, כל שנותר זה המימון של המקרר".

אורן ברקת

מה שיניתם בדרך שהפרויקט נעשה בה עד עכשיו?

"הפרויקט המקורי התבסס בעיקר על זה שמנהלי הפרויקט ינהלו, ינקו ויעשו את כל הדברים עד שהקהילה תסכים לקבל את זה על עצמה. אנחנו חושבים שהפרויקט יצליח יותר טוב אם נרתום מראש את הקהילה לפרויקט וכך עשינו. מראש פנינו ודיברנו עם קהילות פייסבוק של אימהות, כל מיני קבוצות בהרצליה, תנועות הנוער כמו מחנות עולים והצופים וגם עם העירייה שבודקת איך היא יכולה לסייע. אנחנו נעזרים בכולם גם בפרסום הפרויקט. בצורה מאוד מפתיעה כמעט כל האנשים שפנינו אליהם, בין אם זה לפרסם ולדחוף את הפרויקט או בין אם זה לארח את המקרר, מאוד התלהבו וחלקם הכווינו אותנו לשכונות יותר מתאימות. יש משמעות מאוד גדולה לשכונה כדי שהפרויקט יצליח. אם המקרר יוצב בשכונה שבה יש אוכלוסייה במעמד סוציואקונומי גבוה אז המקרר אמנם יהיה מלא בכל טוב 24/7, אבל אף אחד לא יקח את האוכל ואז בעצם עשינו כמעט יותר נזק מתועלת. אז צמצמו את הרשימה ויש לנו שתי שכונות מרכזיות שאנחנו מתמקדים בהן בהרצליה – מרכז העיר, איזור רחוב סוקולוב, יש לנו בעל עסק שהביע התעניינות בלהיות העסק המארח ואנחנו נפגשים איתו השבוע כדי לקדם את העניין ולסגור דברים. בפועל אין משמעות לבית עסק עצמו מעבר להיבט הביטוחי של המקרר עצמו ואספקת החשמל. המקרר יהיה זמין 24/7 כשהוא מואר ופתוח ויוצב בבית העסק כלפי חוץ כאשר הוא פונה לרחוב ונגיש. ההצלחה של המקרר נמדדת אם כמות האוכל שנזרקה מהמקרר קטנה מכמות האוכל שנכנסה אליו. אם הפרויקט הזה יצליח והקהילה תקבל אותנו, אנחנו חושבים להציב עוד מקרר באיזור יד התשעה וגן רש"ל".

מאיפה מגיעה התכולה של המקרר?

"אנחנו פונים לירקנים ומאפיות מקומיות ולקהילה דרך הפייסבוק ומבקשים מהירקנים ומהמאפיות שאת כל הסחורה שהם לא יכולים למכור למחרת, כי היא לא פרזנטטיבית אבל היא עדיין ראויה למאכל, לשים במקרר שלנו במקום לזרוק לפח. זה מסתכם בעשרות קילוגרמים לירקן ביום. המטרה שלנו היא לקחת את כל האוכל שהאלטרנטיבה הבאה שלו היא להיזרק ולנסות כמה שיותר לאפשר לקהילה להשתמש בו – לחסוך כסף ולחסוך את הצריכה המוגברת. אנחנו מכניסים למקרר רק פירות, ירקות, מאפים ואריזות סגורות של מוצרים יבשים שלא פג תוקפם. כדי לשמור על סניטריה גבוהה המקרר יפונה מכל תחולתו וינוקה כל 24 שעות, לפני שיוכנסו המוצרים החדשים שנתרמו".

קדישביץ מסכם: "המטרה היא שלא רק נזקקים ישתמשו בזה אלא גם אנשים מהקהילה, סטודנטים מהבינתחומי וכל מי שצריך לבצע השלמה ולכן אנחנו מתכננים את זה לא כמחסן אלא ממש כירקניה קטנה בחינם שפתוחה לציבור. אנחנו לא רוצים שזה יגיע לרמת תחזוקה נמוכה כי אנשים גם לא ייקחו מוצרים אם זה ייראה כך. מעבר לניהול שלנו, להקמה, למיתוג וההפצה לקהילה ורתימה של העירייה העבודה העיקרית שלנו היא לעזור לקהילה להבין איך מנהלים את זה ואיך רותמים את זה אליה. אורן ואני יכולים לנהל את זה שנה-שנתיים אבל כל הייחודיות של הפרויקט הזה היא שהוא לא דורש שום כסף מעבר להשקעה הראשונית והוא דורש אך ורק רצון טוב של הקהילה – מצד אחד של הירקנים ומצד שני של האנשים לקחת ולתפעל אותו. זה פרויקט בהתנדבות מלאה של כולם שאחת המטרות שלו היא לאחד את הקהילה. יש לזה אפקט קהילתי מאוד מרגש כי זה בצורה מאוד ישירה אחד בשביל השני. אנחנו מעניקים לעסקי המזון בשכונה שלוקחים חלק בפרויקט תו חברתי, תעודה ומדבקת הוקרה שיזהה אותם כעסק שמשתתף במאמץ ותורם עודפי מזון שהיה אמור להיזרק לקהילה וחברי הקהילה יוכלו לזהות את העסקים הפעילים ולתמוך באותם עסקים בחזרה. אנחנו נשמח לגייס כמה שיותר פעילים חברתיים שיתפעלו את המקרר ושיתופי פעולה עם בעלי עסקים נוספים. הכוונה היא ליצור סידור עבודה מאוד ברור כדי שאף אחד לא צריך לתת את נשמתו שזה יקרה אלא רק לרצות שזה יקרה. אנחנו בודקים גם כיוון של השתתפות תלמידים כחלק ממחויבות אישית".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה