מרקו נחמנזון ובתו אורית
מרקו נחמנזון ובתו אורית

לא תוכלו להישאר אדישים לסרטון: האב הנכה ובתו שסועדת אותו נותרו בלי קורת גג

מרקו נחמנזון, גמלאי של משמר הגבול, ובתו אורית שסועדת אותו, ירדו מנכסיהם לאחר שהאב נפל והפך לנכה. אגף הרווחה שיכן אותם באופן זמני בחדר בבית אבות בעיר. אורית: "אני רק רוצה פינה שקטה לטפל בו במעט הזמן שנותר לו"

פורסם בתאריך: 28.1.20 13:02

תושבי הרצליה מרקו נחמנזון, בן 72, פנסיונר וגמלאי של משמר הגבול, ובתו אורית שסועדת אותו, ירדו מנכסיהם ונותרו ללא קורת גג. מאז עזבו שלשום (יום ראשון) את דירת הבן בראש העין, שם התגוררו במשך חודש וחצי אחרי שעזבו את הדירה שבה גרו בשכירות במשך 20 שנה ביד התשעה, הם מתגוררים באופן זמני בחדר בבית ההורים אנה פרנק בהרצליה, שם שיכנו אותם עובדי אגף הרווחה של העירייה.

לפני שלוש שנים נפל מרקו בביתו ומאז הוא נזקק לכיסא גלגלים ולהליכון. לפני כשנה עבר אירוע מוחי ואירוע לבבי והוא מסתייע במחולל חמצן. לפני כשנתיים הפסיקה בתו אורית לעבוד כדי לסעוד אותו. השניים התגוררו במשך 20 שנה בשכירות בדירה ביד התשעה עד דצמבר האחרון, לאחר שלא עמדו בתשלומי שכר הדירה במשך עשרה חודשים. לדברי אורית, לאביה יש חובות רבים לבית האבות שבו התגורר למשך ארבעה חודשים, לחברת החשמל, לעיריית הרצליה, למי הרצליה ועוד. אורית הוסיפה כי מעבר לקורת גג אין להם ריהוט, מוצרי חשמל וכלי בית.

"הקשיים הכלכליים שלנו החלו לפני שלוש שנים כשאבא נפל בבית והיה לו שבר דחיסה בעמוד השדרה בעצם הזנב", מספרת בתו אורית, "כתוצאה מאותה נפילה ומשכיבה מרובה אבא שלי קיבל בבית אירוע לבבי ואירוע מוחי יחד וכשהוא נכנס לבית החולים נוספה לכך דלקת ריאות שבעקבותיה הוא היה מורדם ומונשם והרופאים לא אמרו שאין לו סיכוי לחיות. אבל אבא שלי בן אדם חזק וידעתי שהוא יתעורר ויחזור לחיים וכך היה. אחרי זמן קצר בבית הוא אושפז שוב והרופא המליץ שהוא יהיה בבית אבות סיעודי והוא היה בעמל בשרון במשך ארבעה חודשים עד שלא יכולנו להמשיך לממן את השהות שלו שם ואז הוא חזר הביתה. מאז אותה נפילה הוא מתנייד באמצעות כיסא גלגלים והליכון והוא זקוק לטיפול צמוד כל היום ולכן אני נאלצתי לעזוב את עבודתי כדי לטפל בו ולסעוד אותו. הביטוח הלאומי מממן לו חמש שעות וחצי בשבוע ומכיר בי כמטפלת שלו ומשלם לי רק על השעות האלה, אך אבא צריך עזרה בכל ההתנהלות היומיומית שלו 24/7. לפני כשבוע היתה אצלנו מעריכה של ביטוח לאומי והם העלו לו מדרגה 1 לדרגה 2 שזה עשר שעות שבועיות – שזה עדיין לא מספיק".

מתי התחיל המצב הכלכלי שלכם להידרדר?

"הכל החל אחרי הנפילה החמורה של אבא שלי. בעקבות הטיפול בו נאלצתי לעזוב את העבודה שלי, לבית אבות הסיעודי נאלצנו לשלם סכום מלא של כ-15 אלף שקל, במקביל לשכר הדירה בהרצליה והוצאות נוספות. לאט לאט הצטברו עוד ועוד חובות, נחסמו ובוטלו לנו כרטיסי אשראי ולא היה לנו איך לכסות את החובות. אבא שלי לא מצליח לחיות מקצבת הפנסיה שהוא מקבל מהמשטרה ולא מקצבת הזקנה מביטוח לאומי. מעבר לשכירות הוא גם רוכש תרופות במאות שקלים. עד לפני שלוש שנים הוא היה משלם שכר דירה עוד לפני האחד בחודש. הוא היה משלם את כל החשבונות ומה שנותר לאחר התשלומים היה משמש אותנו לאוכל. התגוררנו ביד התשעה במשך 20 שנה ובעשרת החודשים האחרונים לא יכולנו לשלם את שכר הדירה. ייאמר לזכותו של בעל הדירה אבי ג'אנח כי הוא ומשפחתו עוזרים לנו בהכל. הוא עזר להרים את אבא שלי לא פעם כשהוא נפל ואילולא אבי הייתי קורסת".

למי פניתם לעזרה?

"לפני חודש וחצי עזבנו את הדירה בהרצליה ועברנו בלית ברירה לבית של אחי בראש העין. שלשום (יום ראשון) אח שלי זרק אותנו מהדירה אחרי ויכוח מאוד סוער בינו לבין אבא שלי שאחריו הוא ניסה לקפוץ מהקומה השישית וזאת הפעם השנייה שהוא מנסה להתאבד. לאבא שלי אין מה להפסיד במצב שהוא נמצא היום. אני היחידה שדואגת לאבא שלי להכל – מספרת אותו, מגלחת אותו ומקלחת אותו. אני משתדלת במעט שיש לו שיהיה לו נעים וכל דמעה שהוא מזיל כואב לי. אני נלחמת בשיניים על החיים שלו. לפני שבוע כתבתי מכתב לשר השיכון והבינוי וביקשתי דירת עמידר לאבא שלי. יום לאחר מכן קיבלתי טלפון מהם ונאמר לי שזה מקרה חריג ושהם מבקשים שנגיש את המסמכים הנדרשים ואני אפתח עבורו תיק בעמידר בנתניה וימשיכו את הטיפול ויחתימו את אבא שלי טלפונית. הם אמרו שנקבל תשובה אם אנחנו זכאים לאחר חודש ואז ייקח עוד זמן עד שיקבל דירה. שלחתי גם מכתב לשר הרווחה. בנוסף, פנינו שלשום לאגף הרווחה של עיריית הרצליה והם שיכנו אותנו באופן זמני בבית הורים אנה פרנק בהרצליה למשך חודש ועלינו לשלם על התקופה הזאת. אני ישנה על מזרון על הרצפה ואני בעצמי לא בריאה וסובלת מדופק מהיר. אם לא בעל הדירה, אחות של אבא שלי וחבר טוב שלי אנחנו לא היינו שורדים. היום אנחנו במצב כזה שאין לנו ריהוט, מוצרי חשמל, כלי מטבח ולא שום דבר. אבא זקוק לטרנינגים ולחולצות חמות. הדבר היחיד שאני רוצה זה שיהיה לאבא שלי ולי את הפינה שלנו כדי שאוכל להמשיך לטפל בו ושהוא יוכל במעט הזמן שנותר לו לחיות להזדקן בכבוד ובשקט עם קורת גג מעל הראש. אני לא רוצה יותר מזה".

אביבה בן רפאל שמסייעת למרקו ואורית אמרה: "אני רוצה להודות לראש עיריית הרצליה משה פדלון שהבטיח לי שהוא לוקח על עצמו את הטיפול במשפחה והם לא ישלמו אגורה על השהות שלהם בבית ההורים אנה פרנק והם ישהו שם עד שיימצא להם פתרון מכבד ומכובד. אני רוצה לפרגן לו על הטיפול המסור ועל זה שהוא לקח משפחה שירדה מנכסיה ודואג להם ופונה לכל הרשויות ומי שקשור עד שיימצא להם פתרון קבע. מקווה שכל ראשי הערים ילמדו ממנו".

הבן שאצלו התגוררו בראש העין אמר: "במשך תקופה לא הייתי בקשר עם אבא. לאחרונה יצרה איתי קשר עובדת סוציאלית ואמרה לי שלאבא אין איפה להיות. דיברתי על זה עם אשתי ואמרתי לה שאבא שלי בצרה וזורקים אותם מהדירה וצריך לעזור לו. מי שפתח לו את הבית זה אשתי יותר מאשר אני. אספתי אותם אלי הביתה והם התגוררו בחדר של בתי. עשיתי את זה באהבה ואני לא מתחרט על זה. אבא לא רצה להיות אצלי. הצעתי להם שנמצא להם יחידת דיור לידי, נדאג לכם, נבשל לכם ונסתדר איכשהו, אבל הוא לא הסכים, הוא רוצה לגור רק בהרצליה. זה הגיע לפיצוץ ונתתי לו 72 שעות והוצאתי אותו מהדירה. אם הוא היה אומר שהם מוכנים לגור לידי ונחפש אז הייתי עוזר לו והולך איתו עד הסוף ולא הייתי מוציא אותו מהבית. כל מה שרציתי זה שיהיה לו טוב. אני מאוד מצטער שכך זה נעשה אבל אין מה לעשות זה המצב. אין פה בסיפור הזה טוב ורע. אני לא שלם עם עצמי. לא טוב לי עם המצב הזה. זו סיטואציה מאוד כואבת שלשונאים שלי אני לא מאחל, אבל זו סיטואציה מורכבת. ניסיתי לעשות טוב".

תגובות העירייה: "האחריות והסמכות בתחום הדיור היא של משרד השיכון. עם זאת, במקרים קשים של מצוקה העירייה פועלת לסיוע בכל הכלים העומדים לרשותה. מפאת צנעת הפרט לא נוכל להתייחס בתקשורת לפרטי המקרה".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "שוחחנו עם בתו של מר נחמנזון, אורית. היא תגיע אלינו היום/מחר כדי שנוכל לבחון שוב ולטפל בבקשת הסיעוד של מר נחמנזון. במקביל גם שוחחנו עם מחלקת הרווחה בהרצליה".

תגובת משרד הרווחה: "המשפחה מוכרת למחלקה לשירותים חברתיים בהרצליה שבודקת כיצד ניתן לסייע למטופל. מפאת צנעת הפרט לא נוכל לתת פרטים נוספים".

תגובות משרד השיכון: "לא נתקבלה בחברות הסיוע כל בקשה מטעם הפונים. ככל שיפנו בפניה לאחת מחברות הסיוע נעמוד לרשותם. יתרה מזאת, משרדנו יצר קשר עם אורית, בתו של אברהם-מרקו והנחה אותה באופן הגשת בקשת הסיוע ובמסמכים אותם עליה להמציא לחברת עמידר לשם קליטת הבקשה והמשך טיפול. לאחר הגשת הבקשה והמסמכים, ובכדי להקל על הפונים לאור נסיבות המקרה, יצור המשרד קשר עם הפונים ויתאם איתם פגישה על מנת לאמת את הנתונים ולהמשיך את הטיפול בבקשה".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות בהרצליה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה


אולי יעניין אותך גם

תגובות

4 תגובות
  1. אור

    איש יקר .הוא היה לפני כמה שנים טובות עומד כל בוקר בצומת הדר פינת העלייה השנייה במעבר חצייה ומסייע לילדים לחצות את הכביש .לכיוון בית הספר יוחנני.אני כבר בקשר עם כמה גורמים שיעזרו לו מבקש מכל אחד שיכול לעזור שיעזור בכל הכח איש יקר וטוב לב .

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר