רחוב סוקולוב. צילום עזרא לוי
רחוב סוקולוב. צילום עזרא לוי

סקירה: כמה כסף משקיעה הרצליה בכל תושב? וכמה השכנות רעננה וכפר סבא? כל המספרים

סקירה שערכה חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר מגלה: הרצליה בין הערים שמשקיעות הכי הרבה כסף בתושבים, אבל גם בין אלה שגובות הכי הרבה ארנונה

פורסם בתאריך: 6.5.20 13:30

הרצליה נמצאת במקום השישי בארץ מבין הערים המשקיעות הכי הרבה כסף בתושבים שלהן. כך לפי סקירה שערכה חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר, המשווה בין הערים העשירות בישראל לבין אלו העניות. הנתונים נכונים לשנת 2018 ומבוססים על דוחות שנתיים שפרסמו הרשויות.

לפי הסקירה, הרצליה משקיעה בממוצע 6,395 שקלים בשנה בכל תושב, כשבמקום הראשון תל אביב (7,813 שקלים לתושב בשנה) ובמקום השני רעננה (7,086 שקלים). כפר סבא נמצאת במקום העשירי עם השקעה של 4,900 שקלים בתושב בשנה בממוצע. לשם השוואה אופקים שבעשירייה הסוגרת את הרשימה, במקום ה-68, משקיעה 1,172 שקלים בכל תושב בשנה ואילו רהט האחרונה (מקום 77) 497 שקלים בלבד.

בהשקעה בחינוך נמצאת הרצליה, לפי הסקירה, במקום הרביעי והיא משקיעה 1,298 שקלים בשנה בתחומים אלה לכל תושב. רמת השרון ראשונה בהשקעה בחינוך (1,658 שקלים לתושב), רעננה שלישית (1,354 שקלים), תל אביב שביעית (1,237 שקלים) וכפר סבא במקום השמיני (1,127 שקלים).

בהשקעה בתרבות נמצאת הרצליה במקום השני והיא משקיעה 765 שקלים בשנה בתחום זה לכל תושב. תל אביב ראשונה בהשקעה בתרבות (835 שקלים לתושב), רעננה רביעית (605 שקלים) וכפר סבא לא בין עשר הערים הראשונות במדד הזה.

עוד עולה מהסקירה שמבין ערי השרון כפר סבא והרצליה הן הערים שגובות הכי הרבה ארנונה שנתית למגורים (נכון לשנת 2018), יותר מ-50 שקלים למ"ר. רעננה גובה מעט פחות נכון לאותה שנה – בין 45 ל-50 שקלים למ"ר.

מבחינת גביית ארנונה ממה שנקרא בסקירה "נדל"ן מניב" – מסחר, משרדים, מלונאות ותעשייה לסוגיה הרצליה היא מהערים שגובות הכי הרבה בישראל, יותר מ-200 שקלים למ"ר (יחד עם תל אביב, בני ברק וגבעתיים). כפר סבא ורעננה גובות בין 200-160 שקלים למ"ר.

הרצליה לפי הסקירה נמצאת במקום השלישי בארץ בהכנסות לתושב מנדל"ן מניב לתושב עם 3,367 שקלים. רעננה במקום התשיעי עם 2,054 שקלים. כפר סבא לא נכללת בעשיריה הראשונה במדד זה.

מחברי הסקירה טוענים כי ערים עשירות, כלומר כאלה שמשקיעות בתושביהן את הסכומים הגבוהים ביותר, מושכות ומשמרות תושבים מרמה חברתית-כלכלית גבוהה וערים עניות מושכות ו"משאירות" תושבים מרמה חברתית-כלכלית נמוכה. כך נוצר אצלן "מעגל העוני", מכיוון שהאוכלוסייה שמגיעה הינה נתמכת, צורכת פחות ומסובסדת.

המסקנה שאליה מגיעים מחברי הסקירה היא שהפערים בהשקעה השנתית של הרשויות בתושבים נובעים מהיקף הנדל"ן המניב בהן. לפי הסקירה, "תושב משלם בשנה בממוצע כ-1,500 שקלים ארנונה למגורים והעיר נדרשת לממן קרוב ל-2,000 שקלים בעצמה. הדרך היא באמצעות נדל"ן מניב – מסחר, משרדים, מלונאות ותעשייה לסוגיה, כך ככל שהעיר תמשוך ביקושים גבוהים יותר לשטחים אלו, הכנסותיה העצמיות תגדלנה".

עורכי הסקירה טוענים כי בסופו של דבר מרבית הערים העשירות תמשכנה להיות כאלה ומרבית הערים העניות תמשכנה להיות עניות. לטענתם בישראל לא קיים קשר בין תכנון לבין כלכלה מתממשת ולכן כדי לשנות את המצב צריך לצמצם את מספר הרשויות בישראל, לשנות את שיטת חלוקת ההכנסות ואופן קביעת תעריפי הארנונה, לשנות את מרחבי התכנון כך שלא כל עיר תתכנן את השטחים המניבים שלה בעצמה, לייצר תוכניות לתחומי מסחר הנגזרים מתועלות המשק הלאומי ושכל עיר תייצר אסטרטגיה כלכלית כאילו היא מתנהלת כעסק בעולם תחרותי.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות בהרצליה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה


אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר