משה רוזנטל.צילום באדיבותו

בלי מתווכים בבקשה: החקלאי משה רוזנטל גילה בזמן הקורונה את המשלוחים

בתקופת הקורונה המשלוחים מהמשק המשפחתי של משה רוזנטל במושב נווה ירק לא הפסיקו לצאת ליישובי הסביבה. עכשיו, עם סיום המשבר, הוא חוזר למלחמות הקיום היום יומיות שהם חלק מהשגרה של כמעט כל חקלאי בישראל

פורסם בתאריך: 30.5.20 19:02

למרות התקופה הלא פשוטה בעקבות משבר הקורונה, ומלחמות הקיום היום יומיות שבשגרה, משה רוזנטל, בן 54, דור שני לחקלאים ממושב נווה ירק, אוהב את מה שהוא עושה. רוזנטל ממשיך את דרכו של אביו שהחל לעסוק בחקלאות בשנת 1953 במושב, ועכשיו הצטרף אליו כדור שלישי גם בנו הבכור, בן ה-24. "מאז שנולדתי אני חקלאי, אפשר להגיד שמהרגע שהבנתי מה זה גלגלים וטרקטור", אומר רוזנטל, "אני נולדתי לתוך זה ואם לא אוהבים את מה שעושים אי אפשר להמשיך לעבוד בחקלאות. אני אוהב לקום בבוקר ולהריח את ריח האדמה, לעלות על הטרקטור ולצאת לעבוד. יש לא מעט בעיות שצריך לטפל בהן, והמדינה לא ממש עוזרת לנו, יש מיסים גבוהים ותשלומים, אבל אנחנו שורדים וממשיכים לעבוד".

רוזנטל מגדל בתקופת הקיץ אפרסקים, שזיפים, משמשמים, נקטרינות, מלונים, תירס ועוד. בחורף הוא מגדל פרי הדר וארטישוק. בין השדות, וכדי לחסוך את פערי התיווך עבור הלקוחות, פתח בשנת 2015 חנות צבעונית שבה הוא מוכר את התוצרת החקלאית שלו ושל משקים שכנים. לצד זה הוא גם עושה משלוחים של התוצרת עד בית הלקוח ליישובים פתח תקווה, הוד השרון, כפר סבא ומושבי הסביבה.

בתקופת הקורונה גדלו המשלוחים?

"כמובן. אנשים לא יכלו לצאת מהבתים והיו לנו מדי יום עשרות משלוחים לכל האזור, והגענו עד לתל אביב. היו לנו גם הזמנות מהצפון הרחוק, אבל הסברתי להם שזה לא יהיה להם כלכלי כי המשלוח יהיה מאוד יקר ויעלה להם הרבה כסף. ההזמנות שקיבלנו היו הזמנות נקודתיות, לא היה משהו מאורגן".

איך הלקוחות הגיעו אליכם?

"פרסמנו בפייסבוק שאנחנו עושים משלוחים וזה הגיע לקהל גדול של אנשים. בפייסבוק אפשר להתאים את הפרסום לפי גילאים ואוכלוסיות. מסתבר שיש הרבה אנשים בפייסבוק".

ועכשיו?

"גם היום אנחנו עושים משלוחים, אבל יש לנו הרבה פחות מאז שאנשים התחילו לצאת מהבתים. אנשים מעדיפים לבחור את הפירות והירקות שלהם בעצמם. אני לא הייתי היחיד וכמוני יש הרבה שמשווקים באופן ישיר".

למה עדיף השיווק הישיר?

"אנשים הבינו שמדובר במחירים הרבה יותר נוחים. לדוגמה, לפני כחודש עשינו מבצע של הארטישוק שלנו ישירות לבית הלקוח, עשרה קילו ב-39 שקלים כשבחוץ המחיר מגיע ל-70 שקלים. זה מחיר שאנחנו מפסידים בו אבל זה שווה לנו כי אנחנו מרוויחים בצורה כזו לקוחות נוספים שמגיעים לחנות או מזמינים משלוח של ארטישוק ועל הדרך קונים מוצרים נוספים. אנחנו מוכרים גם אפרסקים גדולים ויפים בעשרה שקלים לקילו. אי אפשר למצוא בארץ מחיר כזה זול. זה פרי שאנחנו מגדלים ולכן אנחנו יכולים להציע את זה ללקוחות שלנו במחיר כזה. כשאני משווק את הפרי לשוק הסיטונאי יש בדרך עמלה של הובלה או עמלה שלוקח השוק הסיטונאי ולכן המחיר עולה".

את החנות שבין השדות שלו הקים בעקבות מחאת החקלאים. "בהתחלה זה היה במטרה למכור את הסחורה שאנחנו מגדלים ישירות ללקוחות כדי לחסוך את פערי התיווך, ולאט לאט בעקבות הביקוש שגדל ואנשים שביקשו מוצרים נוספים, התחלנו להביא עוד ועוד דברים כמו תפוחי אדמה טריים או תפוחי עץ. לצערי, אני לא יודע עוד כמה זמן החנות תישאר כי המינהל לא מאשר לנו ואי אפשר להילחם בהם. מלחמות זה עניין של כסף ובירוקרטיה וזה לא נראה לי כל כך כלכלי".

החקלאות יכולה להמשיך להתקיים בצורה כזו?

"לא ממש. ברגע שיש אנשים כמו רמי לוי שאם חסר להם משהו בארץ, הוא מייבא מחו"ל, אז אנחנו נדפקים וזה לא טוב לחקלאים. היום רמי לוי שולט בשוק הירקות והפירות וברגע שהוא קיבל אישור לייבא, לאט לאט כולם יקבלו ומי שנפגע מכך זה החקלאים ולצערי אי אפשר לעשות כלום. אנחנו כבר דור שלישי בתחום החקלאות, אנחנו עובדים מאוד קשה, אבל לצערי במדינה שלנו נגמרו הזכויות לחקלאים. זה מתחיל אם התשלום לפועלים התאילנדים שכל הזמן רק מתייקר. הם מקבלים זכויות כמו של תושבי הארץ ואני צריך לשלם להם פיצויים ופנסיה, למרות שהפועל הגיע לישראל לחמש שנים ואז עוזב והוא לא בדיוק צריך את הפנסיה של המדינה. בעבר היינו משלמים להם משכורת בסיסית ועל זה שעות נוספות וזה היה משתלם, היום יש עוד ועוד הוצאות והם מרוויחים לא פעם יותר מהרבה עובדים אחרים, אבל אי אפשר בלעדיהם, זה לא שיש אנשים שרוצים לעבוד בחקלאות".

רוזנטל נשוי ואבא לשני בנים, בן אחד כאמור שעובד איתו בחקלאות ובן שני בצבא. "אני מעדיף שהבן שלי לא יהיה חקלאי. שילך ללמוד וימצא עבודה אחרת, מסודרת ומכניסה. אבל הוא נולד לזה וזה מה יש. אולי הבן החייל יחליט לעסוק במשהו אחר".

אתה מצליח להיות אופטימי?

"לצערי במדינה שלנו אין יותר אופטימיות. אבל אין מה לעשות, אנחנו חייבים להמשיך קדימה, הרכבת יצאה לדרך. אנחנו משקיעים והשקענו בחקלאות הרבה כסף ואנחנו לא יכולים לעזוב. אני מקווה שבממשלה החדשה נקבל שר חקלאות שיהיה לו אכפת מהחקלאים. עד עכשיו לקחו את הכסף שלנו והשקיעו אותו במקומות אחרים והגיע הזמן להשקיע אותו בחזרה בחקלאים, להחזיר לנו את הכבוד. מדובר באנשים שנתנו ובנו את הארץ הגיע הזמן שיחזרו להעריך אותנו כמו פעם. לצערי, אני לא רואה שזה קורה ועצוב לי שזה המצב".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות בהרצליה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר