קופת חולים מכבי. צילום: ניר קידר
קופת חולים מכבי. צילום: ניר קידר

תביעה גדולה נגד מכבי: החולה נפטרה כי טופלה במשך שנים בתרופה לא מתאימה

החולה, ניצולת שואה בת 76 מהרצליה, טופלה במשך תשע שנים וחצי בתרופה מקרודנטין שגרמה לה, לפי התביעה, למחלת ריאות קשה. לאחר שאושפזה בטיפול נמרץ בבית החולים הורה רופא ריאות מומחה על הפסקת מתן התרופה. חודש לאחר מכן היא נפטרה

פורסם בתאריך: 7.6.20 17:52

יורשיה של ניצולת שואה בת 76, תושבת הרצליה, שנפטרה לאחרונה, תובעים את קופת החולים מכבי בטענה כי רופאיה בחרו לטפל בה במשך תשע שנים וחצי בתרופה אנטיביוטית המיועדת לשימוש קצר מועד, ולכן סבלה מתופעות לוואי ומצבה הדרדר עד שנפטרה.

מהתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב באמצעות עורכי הדין דני סרור ונאוה לאונר ממשרד כספי, סרור ושות', עולה כי משנת 2007 ועד חודש לפני מותה הקשישה טופלה בתרופה מקרודנטין, המיועדת למתן טיפול אנטיביוטי קצר מועד לזיהום בדרכי השתן. הטיפול נמשך גם לאחר שחלתה במחלת ריאות קשה ומצבה הדרדר, היות ורופאיה לא קישרו, כפי שהיה עליהם לעשות לטענת בני משפחתה, בין מחלת הריאות לתרופה ופעלו כ"טייס אוטומטי" עת המשיכו לטפל בה בתרופה זו. חודש טרם פטירתה, כשפונתה למחלקת טיפול נמרץ נשימתי בבית החולים מאיר, רופא ריאות איבחן לראשונה מחלה ריאה על רקע טיפול במקרודנטין והורה על הפסקת מתן התרופה.

על פי התביעה מקרודנטין היא תרופה אנטיביוטית שהטיפול בה עלול לגרום לתופעות שליליות שונות, לרבות נזק לאברים שונים ובעקר לריאות. תופעות שליליות מצד תרופה זו מוכרות ברפואה מזה עשרות שנים, משנות ה-50 של המאה הקודמת. בעיקר בולטת וידועה ההשפעה הטוקסית של התרופה על הריאות. תגובה ריאתית כרונית מתרחשת לרוב לאחר תקופה ממושכת של טיפול במקרודנטין, ובצורה "זוחלת". משום כך הרופא המטפל מוזהר, גם על ידי היצרן, בטיפול המתמשך מעבר לפרק זמן קצוב וחובה עליו לנטר תופעות המחשידות.

במשך מספר שנים מ-2009 עד 2015, כך לפי התביעה, הגיעה האישה לבדיקות שונות ובטענות שונות, בהן כאבי גרון, שיעול, כאבים בלסת, צריבה בעת מתן שתן ועוד. אף אחד מהרופאים, כך לפי התביעה, לא קישר זאת לתופעות לוואי של התרופה שניתנה לה הרבה מעבר לזמן השימוש קצר המועד המותר בה.

בשלב מסוים רופא ריאות הבחין בירידה קלה בתפקוד הריאתי ואבחן פיברוזיס ריאתי אך ממקור לא ידוע. "קביעה זו מעידה, למרבה הצער, על ליקוי מאורות ברור, לאור העובדה שהמקור למחלה – התרופה – רשום בתיק הרפואי והיה משך כל הזמן לנגד עיני הרופא", נכתב בתביעה.

ב-13 בנובמבר 2014 הועברה האישה באמבולנס למיון המרכז הרפואי מאיר עקב לחץ בחזה ושוחררה באותו היום, לאחר שנשלל אירוע לבבי. ביולי 2015 פנתה למיון בית החולים איכילוב עקב כאבים בבית החזה ושוחררה לאחר צילום חזה ובדיקת CT. באוקטובר אותה שנה הגיע בנה לרופא עם סיכומי האשפוז ובתום הביקור סוכם כי אמו תגיע לבדיקה של תפקודי ריאה מורחבים וכי אז תשקל ההזמנה למעקב.

"לאחר ביקור זה ביקש בן המנוחה מרופא המשפחה לקבל הפניה ליעוץ אצל רופא ריאות נוסף, כפי שאף ביקש בעבר", נכתב בתביעה, "אך גם הפעם רופא המשפחה החליט, לאחר שעיין בסיכום הביקור האחרון אצל רופא הריאות, שאין צורך בכך. וחמור מכך, המשיך הרופא להנפיק מרשמים למקרודנטין".

בהמשך פונתה המנוחה שוב לבית החולים עם כאבים בחזה ושוחררה לביתה. "גם במהלך כל שנת 2016, וחרף ההחמרה הריאתית הניכרת, רופא המשפחה המשיך להנפיק למנוחה מרשמים יומיומיים למקרודנטין הניתנים לה ברצף מאז מרץ 2007.

ב-20 ביולי 2016 הונפק המרשם לתרופה בפעם האחרונה לפני פטירתה, למשך שלושה חודשים נוספים. בספטמבר אותה שנה סבלה האישה מקוצר נשימה, פונתה בניידת טיפול נמרץ לבית החולים מאיר ואושפזה במחלקה פנימית ה'. בהמשך היום הועברה המנוחה להמשך השגחה וטיפול במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי.

שבעה ימים לאחר מכן פנה בנה של המנוחה, בעודה מאושפזת, באופן פרטי לרופא מומחה למחלות ריאה שמיד לאחר שעיין במסמכים הרפואיים ביצע הבחנה מבדלת של "מחלה פיברוטית על רקע טיפול במקרודנטין ולכן יש מקום להפסקתו". "בתום הביקור", נכתב בתביעה. "התקשר בנה לרופא המשפחה וציין בפניו את אבחנתו של הרופא הפרטי. רופא המשפחה הודה כי הדברים נכונים. בני משפחתה של המנוחה דיווחו לרופאי בית החולים אודות אבחנה זו, והדברים תועדו בתיק הרפואי". ואולם, למרבה הצער, ב-11 באוקטובר 2016 נפטרה האישה. בסיכום הפטירה נכתב: "ככל הנראה משני להתקדמות המחלה בסיסית – מחלה אינטרסטיציאלית ריאתית על רקע טיפול במקרודנטין".

"מצופה מרופא משפחה סביר ששב ורושם למטופליו את אותה תרופה מסוימת לאורך שנים מדי יום ביומו, שיכיר וידע את תופעות הלוואי השליליות שהתרופה עלולה לגרום, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתרופה שעלולות להיות לה השפעות הרסניות/פאטאליות", נכתב בתביעה, "רופאי משפחה הם קו ראשון בטיפול בחולים, ועל אחת כמה וכמה רופאי ריאות שזה תחומם הספציפי".

מומחה למחלות ריאה מטעם התביעה קבע בחוות דעתו, בין היתר, כי הפסקת הטיפול עם תחילת גילוי המחלה בצילומים בשנת 2013, הייתה מונעת המשך התפתחותה והחמרתה של המחלה ואת פטירת המנוחה. עוד ציין כי מצופה מרופא הריאות שטיפל במנוחה, שזה תחומו, שיהיה מודע לאפשרות שהתרופה עלולה לגרום למחלת ריאות קשה ושהיא אינה מומלצת לטיפול בחולים בני 65 פלוס.

עו"ד דני סרור. צילום אייל יצהר

עו"ד דני סרור. צילום אייל יצהר

בתביעה מבקשים יורשי המנוחה מבית המשפט לפסוק להם פיצוי עבור הפסדים בשנים האבודות, עזרת בני משפחתה, הוצאות רפואיות, הוצאות לוויה קבורה ואבל. בנוסף הם דורשים לקבל פיצוי בגין כאב וסבל קיצוני אשר נגרם למנוחה במשך יותר מתשע שנים עד לפטירתה המצערת בטרם עת ופיצוי בגין הקיצור בתוחלת חייה. בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים עד סך של 2.5 מיליון שקלים.

עו"ד נאוה לאונר. צילום אייל יצהר

תגובת מכבי: "קיבלנו את כתב התביעה. אנו לומדים את פרטיו ונמסור התייחסות מפורטת בבית המשפט".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות בהרצליה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר