חבר מועצת עיריית הרצליה יונתן יעקבוביץ', שלושה גולשי גלים נוספים – עומרי חצור, מתן וינשטיין בלומנבלט ודב יעקובוביץ', ועמותת איכות הסביבה צלול, הגישו בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עורכי הדין חיה ארז, חגי קלעי ואוהד רוזן, בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד משרד הביטחון, חברת נצר השרון (לשעבר התעשייה הצבאית בע"מ וכיום החברה האחראית על שיקום קרקעות מזוהמות בין השאר קרקעות תעש) ורשות מקרקעי ישראל כבעלת הקרקע, בגין הנזקים הנגרמים לציבור בגין הכתם הצהוב מול חוף נוף ים בהרצליה, "כתם זיהום צהוב זרחני, שריחו עז, המופיע באופן תכוף מול החופים הצפוניים של הרצליה, שמקורו בדליפת זיהום חמור ממתחם תעש נוף ים, שבבעלות המשיבות", לשון הבקשה לתביעה הייצוגית, "וכן בגין כתם זיהום לבן, המופיע אף הוא בסמוך ושמקורו ככל הנראה אף הוא במתחם תעש נוף ים".
יעקבוביץ', חצור, וינשטיין בלומנבלט ודב יעקובוביץ' מתארים בבקשה לתביעה הייצוגית תחושות של גירוד בגוף, צריבות בעיניים ובגרון לאחר שנחשפו לכתם הצהוב כששחו או גלשו בים באזור חוף אפולוניה. חלקם, נטען, סבלו מבחילות, הקאות ושלשולים לאחר שנחשפו לכתם הצהוב. בבקשה מצוטט דוח של רשות המים לפיו הרכב הכתם הצהוב הוא חומרים המשמשים לייצור חומרי הדברה, חלקם עשויים להיות רעילים ומסוכנים לציבור, בניגוד לסברה הרווחת כי מקור הכתם הצהוב הוא החומר NIPA-5 שאינו מסוכן וכי מדובר במפגע אסתטי בלבד.
המבקשים דורשים מבית המשפט להורות למשיבות לבצע בדיקות לזיהוי מדויק של הרכב הכתם הצהוב והכתם הלבן ומקורם, איתור מדויק של מקורות הזיהום והגורמים להם, גיבוש תוכנית להפסקת הזיהום, ומתן כלל ההוראות הדרושות לצורך הוצאתה של התוכנית אל הפועל. עוד הם דורשים מבית המשפט להורות למשיבות לפצות את חברי הקבוצה הנפגעת – שהם לפי הבקשה לתביעה תושבים ומבקרים בחופים הצפוניים של הרצליה – בשל הנזק שנגרם להם של עוגמת נפש, סיכון לבריאות, ופגיעה באוטונומיה, וזאת כתוצאה מהזיהום.
לפי הבקשה, "מדי יום ביום מתחם תעש פולט לסביבתו חומרים רעילים, חלקם ידועים וחלקם פחות. בכך, הוא גורם לנזק קשה ומתמשך לשירותי המערכת החופית ושירותי המערכת הימית. מי התהום, הקרקע, האוויר והים סופגים את החומרים המסוכנים… המשיבות ידעו, או לכל הפחות, היה עליהן לצפות, שהזיהום החמור יגלוש מתחומי המתחם למי התהום במתחם, למי התהום הרדודים בחוף ולמקרקעין הסמוכים בסביבה החופית, ומשם לים. למעשה, כבר ב-1998, לפני 22 שנה, התקבלו אצל המשיבות דיווחים על קיומו של כתם צהוב בים, שנודף ממנו ריח חריף ועז של כימיקלים. אך לא רק שהמשיבות לא נקטו בצעדים למניעת הנזקים מזליגת הזיהום מהמתחם אל החוף, אלא שהן אף גררו רגליים בביצוע סקר סיכונים במתחם, המהווה שלב מקדים להחלטות על הדרכים לטיפול בזיהום ולתחילת הטיפול בפועל.
הכתם הצהוב מול חוף אפולוניה צילום: מתן וינשטיין בלומנבלט
"כך, רק ב-2005 בוצעו בדיקות ראשוניות לזיהוי החומרים המרכיבים את 'הכתם הצהוב'. בדיקות אלו נעשו מבלי שהמשיבות גילו לבודקים את טיב כלל החומרים שבהם נעשה שימוש במתחם תעש נוף ים. ממילא, לא בוצעו בדיקות כלשהן לאיתור אותם החומרים. ב-2016, במסגרת בדיקות נוספות של הכתם הצהוב, שנערכו על ידי רשות המים, זוהו בכתם חומרים, שבהיעדר מידע על כך שהם היו בשימוש במתחם תעש נוף ים לא חיפשו אותם, וממילא לא זיהו אותם בשנת 2005. מדובר בחומרים ששימשו לתעשיית חומרי הדברה וחומרי נפץ במתחם, אשר חלקם ידועים כמסוכנים ורעילים ולגבי אחרים אין עדיין מספיק מידע. גם התגלית שהן מזרימות לים חומרים מסוכנים, הפוגעים בציבור הרוחצים, לא הביאה את המשיבות לסלק את המפגע. כיום, ארבע שנים לאחר התגלית, אנו מצויים באותו מקום ממש שבו היינו כאשר נערכו הבדיקות: המלצת הבודקים לבצע בדיקות משלימות על יסוד סקר היסטורי של החומרים בהם נעשה שימוש במתחם – לא מומשה; תוכנית להפסקת המפגע – לא גובשה; ופעולות דרושות על מנת להשיב את המצב לקדמותו – לא נעשו".
בבקשה לתביעה הייצוגית נכתב כי תופעת הכתם הצהוב נחקרה בשנת 2004 על-ידי ד"ר עמירם גרובייס וד"ר חיים מיכלסון וסוכמה בדוח שהוציאו בשנת 2005. מסקנת דוח 2005 הייתה שמקור הכתם הצהוב בחומצה ניטרו-איזופתאלית הידועה גם כ-NIPA-5, שהגיעה לים לאחר ששפכים, שהצטברו במפעל תעש מתהליך הייצור ונוטרלו בעזרת סודה קאוסטית, דלפו או הוחדרו במשך שנים לקרקע הסמוכה, חלחלו למי התהום והגיעו דרכם לקרקעית הים. מסקנת דוח 2005 הייתה שהכתם הצהוב כביכול אינו מהווה סכנה בריאותית אלא מפגע אסתטי בלבד.
אלא, שלפי הבקשה לתביעה הייצוגית, דוח 2005 לא התבסס על סקר היסטורי באתר תעש נוף ים, מה שהיה מאפשר להתאים את הבדיקות שנעשות לאיתור חומרים מסוכנים לחומרים המסוכנים שבהם נעשה שימוש באתר. "מאחר שהבדיקות נעשו מבלי להתבסס על סקר היסטורי, נבדקו רק מספר מוגבל של חומרים, ולא נבדקה נוכחות של חומרים מסוכנים שנעשה בהם שימוש באתר נוף ים בפועל", נטען.
עוד נכתב כי בשנת 2014 החלו הליכים לאישורה של תמ"ל 1004, תוכנית להקמת 2,700 יחידות דיור מצפון לשכונת נוף ים בהרצליה, בין השאר גם על שטח מתחם תעש נוף ים. בעקבות קידום התוכנית בוצעו בשטח 12 קידוחי ניטור למי תהום על פי הנחיות רשות המים. "במסגרת חקירה זו נערכו בדיקות למגוון רחב של חומרים, וראה זה פלא, הבדיקות מצאו חומרים כימיים, שזכרם לא בא בדוח 2005", נכתב בבקשה לתביעה הייצוגית. ממצאי הדוח של רשות המים, לפי הבקשה, היו כדלקמן: "רוב המזהמים שאותרו, חלקם בריכוזים גבוהים, שימשו למיטב ידיעתנו, כחומרי בסיס ביצור חומרי הדברה או שהם תוצרי פירוק שלהם. צבעם של חלק מהחומרים הנ"ל הוא צהוב עז, כצבעו של כתם הזיהום הנצפה בים. סביר להניח כי מזהמים אלו מהווים מרכיב עיקרי של פלומת הזיהום בים שמקורה במי תהום מזוהמים המתנקזים לים… החומר שנחשד בעבר כאחראי להיווצרות הכתם הצהוב בים, NIPA-5, סביר שאינו הגורם המרכזי ליצירת הכתם הצהוב, אם בכלל".
סיכומו של הדוח: "בהתחשב בעובדה כי החומרים שזוהו במי התהום ובמי הים, שמשו בחלקם כחומרי בנייה לייצור חומרי הדברה, קיים חשש כי חלקם לפחות רעילים ועשויים להיות מסוכנים לציבור בעיקר לרוחצים בים, בשונה מהחומר NIPA-5 שהוגדר בעבר כחומר לא מזיק".
הכתם הלבן. מתוך הבקשה לתביעה הייצוגית
בבקשה לתביעה הייצוגית נטען עוד כי מלבד הכתם הצהוב "מופיע בים, מצפון לאפולוניה, כתם נוסף שצבעו לבן ואשר לגביו אין כל מידע". עוד נטען כי "בדומה לכתם הצהוב, אין המדובר בתופעה רגילה של מי ים, ויש להניח כי זוהי ריאקציה כימית של חומרים אחרים שדלפו ממתחם תעש נוף ים למי התהום ומשם לסביבה החופית והימית… משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מודעים לתופעת הכתם הלבן, אך למבקשים לא ידוע ולו על מחקר אחד שממצאיו פורסמו לגבי הרכבו. בדיון בעיריית הרצליה, ביום 13.11.2018 קבעו נציגי משרד הבריאות שמקור הכתם הלבן הוא בזיהום מתחם התעש… נציגי המשרד להגנת הסביבה קובעים באותו דיון כי: "הכתם הלבן במוצא הוואדי מצפון לכתם הצהוב ידוע ומקורו ככל הנראה בחומרים תעשייתיים שנשפכו בזמנו לוואדי".
בבקשה לתביעה ייצוגית מתארים המבקשים מסכת של התעלמות מפניות חוזרות שלהם אל שרי ומשרדי הבריאות והגנת הסביבה, כמו גם אל מנהל רשות מקרקעי ישראל, שרי האוצר והביטחון, מנהל רשות המים ולמנכ"ל חברת נצר השרון הפועלת לטיהור ושיקום מתחמים שזוהמו על ידי מפעלים בטחוניים, לרבות מתחמי תעש שכבר אינם פעילים, בדרישה לסילוק המפגעים של הכתם הצהוב והכתם הלבן בחופי הרצליה.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "כתב התביעה המדובר אינו מוכר למשרד הביטחון. לכשיוגש ויועברו למשרד כלל החומרים – נלמד את החומר ונתייחס כמקובל".
מנכ"ל חברת נצר השרון יפתח נאור מסר בתגובה: "נצר השרון טרם קיבלה את כתבי הטענות בעניין פנייתך. לאחר שנקבל את כתבי הטענות, נלמד אותם ונגיב בהתאם".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "רשות מקרקעי ישראל, ביחד עם המשרד להגנת הסביבה ויתר גורמי הממשלה פעלו באופן אינטנסיבי לטיפול בזיהומים במתחם. לאחרונה סיימנו חקר קרקע וגיבוש תוכנית טיפול ומוכנים ליציאה לדרך לביצוע הטיהור יחד עם זאת אנו לא פועלים בחלל ריק ויש צורך בהתגייסות גורמים נוספים לסיים הטיפול לרבות עיריית הרצליה, אשר אמונה על מתן ההיתרים לביצוע עבודות טהור הקרקע בפרויקט".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
רפי
שיבואו לבדוק גם בחוף ארגמן בנתניה כתם ענק לבן שאני חושב שמגיע מהקידוחים ממול לחוף נתניה