למות מאהבה: מאחורי פרשת השבוע, וזמני כניסת ויציאת השבת בהרצליה

כניסת השבת בהרצליה: 19:30

יציאת השבת בהרצליה: 20:32

למות מאהבה: פרשת קורח

ביום פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל (רבה הראשי הראשון של ישראל), סיפר תלמידו הקרוב הרב חרל"פ זצ"ל על המראה אשר ראה באישון לילה, בנסיעתו עם הרב קוק בגליל בחורף תרע"ד. וכך סיפר: התעוררתי באמצע הלילה, וראיתי את הרב נישא בסערת רוח, הלוך ושוב לאורך החדר. נחרדתי והתרוממתי. והנה ניגש אלי ואחז בי, ידיו היו קרות כקרח, ופניו בערו-זהרו כלפידים, ומפיו פרצו דברי להבה: "רבי יעקב משה, אני נשרף מאהבת השם!" (שיחות הראי"ה, עמ' 318).

פרשת קורח פותחת במחלוקת קורח, דתן ואבירם והסובבים אותם עם משה ואהרן, ממשיכה במבחן הקרבת המחתות, בשימת מטות נשיאי ישראל באוהל מועד ופריחת מטה אהרן כסימן לבחירת ה' באהרן ובניו לכהונה, הציווי על אחריות שבט לוי כלפי בני ישראל בבואם אל הקודש, ומסיימת במתנות כהונה ולוויה.

לאחר סיום הטרגדיה של בליעת האדמה את קרח, דתן ואבירם, שריפת 250 נשיאי העדה והמגפה אשר פרצה וכילתה 14,700 איש מקרב העם, מופיע חיזוק לבחירה באהרן ובניו הכוהנים על ידי האות של פריחת המטה, וציווי לשמירתו בקודש הקדשים כעדות ואזהרה לעתיד.

מיד לאחר מכן אומרים בני ישראל: "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-מֹשֶׁה לֵאמֹר: הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ, כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ. כֹּל הַקָּרֵב | הַקָּרֵב אֶל-מִשְׁכַּן ה' , יָמוּת; הַאִם תַּמְנוּ, לִגְו‍ֹעַ"
(במדבר יז כז-כח).

מסביר הנצי"ב מוולוזין בפירושו "העמק דבר": יש מפסיק (= קו אנכי, ניצב) בין המילה הקרב הראשונה, לבין המילה הקרב השניה בפסוק. מדוע? "ללמדנו שאין שתי התיבות הללו במשמעות אחת. ש'הקרב' הראשון – משמעו שהוא רוצה קרבת אלוקים בדבקות ואהבה, והקרב אל (משכן) ה', משמעו שמתקרב אל היכל ה' כדי להשיג קרבת אלוקים. וזוהי צעקתם, שמי שיעלה על רצונו להשיג דבקות ורוח הקודש, הלא אין מעצור לפניו לפרוץ גדרו ולעלות להיכל ה', כי עזה כמוות אהבת ה', ואם כן עלולים המה למות (כפי הציווי "והזר הקרב יומת").. ואמרו עוד – האם תמנו לגוע? הרי כל איש ישראל לא נפלא ממנו להשיג באיזו שעה רצון ותשוקה לאהבת ה'..ואם כן, אין איש ממנו בטוח בחייו!" – בני ישראל חוששים למות מרוב אהבת ה'.

כותב רש"י בפירושו: "אין אנו יכולים להיות זהירים בכך, (מפני) שכולנו רשאין להיכנס לחצר אוהל מועד, ואחד שיקריב עצמו יותר מחברו (נפשית ומתוך כך גם פיזית), ויכנס לתוך אוהל מועד – ימות". על כן שאלו: האם תמנו לגוע – "שמא הופקרנו למיתה..?"

לכן לאחר מכן מגיע הציווי של ה' אל אהרן ובניו הכהנים, שיזהירו את בני ישראל בהתקרבם אל הקודש, שלא יכנסו למקדש. גם באהבה צריך גבולות ברורים, ודווקא הם שמאפשרים את מימושה.

צחי וייס, תושב הרצליה, הוא מנכ"ל עמותת "גרעין תורני הרצליה". לתגובות ויצירת קשר: 052-6426832

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה