שנינו ביחד או כל אחד לחוד: מאחורי פרשת השבוע וזמני כניסת ויציאת שבת בהרצליה

כניסת השבת בהרצליה: 16:18

יציאת השבת בהרצליה: 17:17

שנינו ביחד או כל אחד לחוד: פרשת תולדות

בפרשה שלנו מתחיל הפרק ההיסטורי של יעקב ועשיו, התולדות של יצחק ורבקה. הפרשה פותחת בעקרותה של רבקה (ואולי גם של יצחק לפי חלק מהמדרשים), ובתפילתם לפרי בטן, מתוך האמונה שתפילתם תתקבל.

"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (בראשית כ"ה, כ"א).
מפרש רש"י על פי מדרש רבה: לנוכח אשתו – "זה עומד בזוית זו ומתפלל, וזו עומדת בזוית זו ומתפללת"

אולי ניתן לומר בזהירות שכבר בתפילתם, ליצחק ולרבקה היו כיוונים שונים, ועל כן יצאו תאומים אך לא זהים.
עשיו מתפילת יצחק, ויעקב מתפילתה של רבקה.
וכפי שרואים בפסוקים בהמשך הפרשה מהיחס בו נקט יצחק לעשיו, ורבקה ליעקב.
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב." (בראשית כ"ה, כ"ח).

אבל אפשר להסביר אחרת. יצחק אהב את רבקה אהבה יתרה, כפי שמודגש בפרשה הקודמת:" וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ."

וכדברי הרד"ק (רבי דוד קימחי) בפירושו הנפלא: "הרבה בתפילה על אשתו שתלד, לפי שהיה אוהב אותה אהבה יתרה כמו שפירשנו, ומאהבתה לא רצה לקחת אשה עליה ולא אחת מנערותיה, לפיכך הרבה מאד בתפילה עד שנעתר לו הא-ל ותהר רבקה אשתו. ופירוש "לנכח אשתו" – לעומת אשתו, כלומר בעבורה, כלומר שלא יצטרך לקחת לו אשה אחרת להוליד ממנה לפיכך התפלל מאד בעבורה שיתן לו הא-ל ממנה בן. או פירוש לנכח אשתו – כי בשעת התפילה היה עומד לנכחה כדי שיכוין לבו עליה".

אם כן, לפי רד"ק אין הם עומדים זה בזוית זו, וזו בזוית אחרת, אלא יצחק מכוון עצמו בליבו ובגופו בתפילתו אל מול רבקה, אשתו האהובה. ומתוך תפילת שניהם נולדים להם עשיו ויעקב.

שבת שלום!

צחי וייס, תושב הרצליה, הוא מנכ"ל עמותת "גרעין תורני הרצליה". לתגובות ויצירת קשר: 052-6426832

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה