השירות הוטרינרי העירוני בהרצליה, והוטרינר העירוני ד"ר יוסי מורדוך. צילום עיריית הרצליה

"מצב כמו שיש לנו היום בכלבייה לא היה בעבר". הווטרינר העירוני בראיון על כלבים וחתולים

לד"ר יוסי מורדוך יש חדשות טובות: מספר אימוצי הכלבים בהרצליה זינק פי שלושה בתקופת הקורונה. בראיון מיוחד הוא מדבר גם על המכרז החדש לסירוס ועיקור החתולים בעיר ועל הצבת פינות האכלה חדשות. ויש גם מינוי חדש בעירייה: ממונה על קהילות בעלי החיים

פורסם בתאריך: 2.12.20 13:18

"בתקופה האחרונה מספר האימוצים של כלבים בהרצליה הוא פי שלושה מהתקופה שלפני הקורונה ונמצא כעת בשיאו. במקביל ירד מספר הנטישות משמעותית". את החדשות המשמחות האלה מוסר לצומת השרון מי שמשמש כווטרינר העירוני בהרצליה למעלה מעשור ד"ר יוסי מורדוך, שמספר שלראשונה מזה תקופה ארוכה הכלבייה העירונית בהרצליה ריקה יחסית.

"לפני משבר הקורונה היו בכלבייה פי עשרה כלבים יותר מעכשיו. אז היו 20 כלבים ועכשיו יש שלושה", ממשיך ד"ר מורדוך, "בסגר הראשון היתה ממש בהלה לאימוצים והתרחשה תפנית – היו פי ארבעה-חמישה אימוצים מבדרך כלל. האימוצים נעשים בזכות שיתוף פעולה עם עמותת הרצליה אוהבת חיות שמקיימים ימי אימוץ כבר שנים בכל יום שישי בין 14:00 ל-16:00, בכל מזג אוויר, ולא משנה כמה כלבים יש. אחת ההצלחות שלנו כעירייה היא הרבה בזכות שיתוף הפעולה איתם. בנוסף, בחמש-שמונה השנים האחרונות בהרצליה, מאז שיש שבבים וחובת השיבוב, יש מגמת ירידה בנטישת הכלבים ואנחנו רואים פחות כלבים נטושים וזרוקים ברחוב. הכלבייה שלנו כרגע ריקה יחסית מכיוון שגם מעט הכלבים שנכנסים ושאין להם שבב ובעלים נמסרים מאוד מהר. מצב כמו שיש לנו כיום לא היה בכלבייה בעבר".

מה הסיבה לדעתך?

"מאז הסגר הראשון הרבה אנשים מוצאים את עצמם יותר בבית. הם עובדים מהבית וגם הילדים לא הולכים לבית הספר, והם מנצלים את הזמן לעשות דברים שלא היה להם זמן לעשות קודם ומחפשים עיסוקים חדשים ושינויים בחייהם. אנשים גם פחות נוסעים לחו"ל ופחות עסוקים מבעבר. בעבר, בתקופת החופשות היה מספר הנטישות עולה ברמה הארצית. אלה הסיבות שמגבירות את האימוצים של הכלבים ומורידות את מספר הנטישות".

לא היה גל נטישות בעקבות פרוץ מגפת הקורונה, כשאנשים חשבו שהכלבים גם מדבקים?

"אני לא יכול לומר את זה על הרצליה. לא היו נטישות בהרצליה. היו הרבה תושבים שהתייעצו איתנו לגבי מה קורה עם הכלב ומי יוציא אותו בסגר וכשהם בבידוד או חולים בקורונה. הפניות היו יותר של דאגה לכלב ולא היו פניות מפוחדות של אנשים שלא רוצים את הכלב בגלל הקורונה. היו הנחיות מסודרות ממשרד החקלאות והיינו מעבירים את זה בצורה מסודרת".

יש תושבים שטוענים כי נעשים בעיר מעט מאוד סירוסים ועיקורים של חתולים ושאנשים ממלאים טפסים ולוקח חודשים עד שהעירייה נותנת מענה.

"נכון. אני שמח שעמותת אס.או.אס חיות זכתה במכרז והם מתחילים לעבוד בתחילת דצמבר. עבדנו איתם בעבר והיינו מאוד שבעי רצון. יש להם הרבה חמלה כלפי בעלי חיים והם היו עוזרים תמיד לעירייה בנושא של חתולים – אימוצים של חתולים נטושים ושיקום של חתולים חולים ופצועים. אני שמח שהם יובילו גם את נושא העיקורים בתקווה שגם הקצב ישתפר. מבחינת חמלה ומקצועיות אנחנו סומכים עליהם והחתולים בידיים טובות. אנחנו מאוד מקווים שהנושא הזה יתקדם עכשיו ואני צופה שתהיה הטבה בנושא הזה בעקבות השירות שלהם".

תושבים טוענים שבמחלקה הווטרינרית העירונית יש חדר ניתוחים משוכלל שעומד כמעט ריק ותוהים למה לא לתת לווטרינרים מהעיר ומהסביבה לעבוד שם.

"מה שיש במחלקה משמש קודם כל את הכלבייה. אחד מהתנאים היום של משרד החקלאות להקמת כלבייה הוא שיהיה חדר טיפולים לכלבי הכלבייה. אם צריך לנתח, לבצע עיקור או סירוס, או לטפל בכלב שנפצע יש בידינו, עובדי העירייה, את היכולת לטפל באופן מאוד מקצועי בכלבים ששוהים אצלנו. החדר הזה משמש גם את חתולי הרחוב הפצועים שנאספים. לחדר הזה יש הרבה מאוד שימוש והוא בהחלט מנוצל. יש פה עניינים משפטיים – האם אתה יכול לצאת למכרז פומבי לעיקורים ובמקביל לתת לאחרים? אני עדיין בוחן את העניין אם אפשר להשתמש בו לצרכים אחרים ולדברים נוספים".

מה קורה מבחינת מחסות לחורף ופינות האכלה לחתולי הרחוב בעיר?

"המחלקה הווטרינרית מקימה פינות האכלה לא במטרה שיהוו מחסות לחורף אלא כרגולטור שהמטרה היא לפתור קונפליקטים בין תושבים שרוצים להאכיל את החתולים לבין אלו שמתנגדים לכך. אז אנחנו באים ובודקים נקודה שמקובלת על כולם, בהנחה שבאותו מקום ניתן להציב תחנת האכלה. אנחנו מקימים אותה בעצם כדי להסדיר וליצור שלום בית. יש לנו תוכנית של הקמה בקרוב של לפחות עשר תחנות – ארבע בהרצליה פיתוח, באיזור התעשייה, עוד כמה בנווה עמל ובעוד כמה מקומות בעיר. הכל בשיתוף פעולה עם מאכילים שאיתם אנחנו עושים סיור מקדים ובוחרים נקודות, בודקים ומקימים באהבה. יש תכנון להקים עוד כמה תחנות גם בשנת 2021. תלמידים במפתן ארז בונים לנו את התחנות האלה וכבר הזמנו מהם את התחנות האלה שיוקמו באופן מיידי.

"אנחנו לא עושים מחסות לחורף. היתה בעבר פניה לשיתוף פעולה מצד ילדים שרצו לעשות מחסות לחורף לחתולים ואנחנו נרתמנו לזה באהבה. זה היה ממש לפני הקורונה וזה איכשהו התמוסס, אבל כשיהיה פרויקט חינוכי כזה אני הראשון שאשמח להצטרף אליו. אנחנו יותר מאשר נשמח לשתף פעולה כולל תקציב. בזמנו הצעתי שאני אממן את זה. יש לנו בכלבייה מחויבות אישית ופרויקט של ילדים עם צרכים מיוחדים. כולם היו באים ובגלל הקורונה הכל נעצר. הדלתות שלנו פתוחות ואני מאמין גדול בנושא השיתוף של בני נוער וילדים בכל מה שקשור בבעלי חיים. רק זה מה שיעלה את המודעות נגד נטישה. אי אפשר להסתמך רק על אכיפה, חייבים לערב ולשתף את הדור הבא ובין השאר בנושא החתולים. עד היום אנחנו מקבלים המון פניות של תושבים שרוצים להעיף את החתולים מהרחוב שלהם ואין להם מודעות שכבר לא עושים את זה. את המודעות הזאת נשיג דרך חינוך".

התושבים שמאכילים את החתולים אומרים שהם זקוקים לעזרה עם מזון לכ-700 חתולים כי אינם יכולים לעמוד בהוצאות אלה. האם תינתן עזרה כזאת בקרוב?

"במחלקה הווטרינרית יש לנו את המזון שמשמש את הכלבייה. זו החלטת הנהלה. אם ההנהלה תחליט שמקדישים כסף לחלוקת מזון לחתולים, כמו שראש העיר החליט לעשות פעמיים במהלך הקורונה, אז אני אנהל את זה כמו שניהלתי את שתי החלוקות הקודמות. זה לא מדיניות שלי וזה לא מתפקיד העירייה ולכן קשה להאשים ולבוא בטענות לעירייה ולראש העירייה שהם צריכים לחלק מזון. להיפך, אפילו שזה לא מתפקידו ראש העירייה מצא לנכון ונתן פעמיים בסדר גודל גדול של כסף וכל הכבוד לו. לגבי העתיד, צריך כנראה לגבש מדיניות אם לחלק או לא. אני מבין שזה נטל כלכלי אבל צריך לזכור שאנחנו בעירייה לא נותנים לאנשים אישור להאכיל ואנחנו גם לא שוללים מהם את האפשרות להאכיל. המחויבות הזאת היא מחויבות הדדית וגם על המאכיל חלה איזושהי חובה ברגע שהוא עוסק בהאכלה".

בתוך כך מונתה ביום ראשון שלהבת רמון, מזכירת סמנכ"ל פרויקטים בעירייה, לתפקיד ממונה על קהילות בעלי החיים במטרה לפתח את קהילות בעלי החיים בעיר. תפקידה יהיה לייצר מענים ייחודיים לפיתוח הפנאי והקהילה של ההולכים על ארבע ושל בעליהם, כמו למשל פיתוח גינות כלבים חדשות, פתיחת חוף ים ייעודי לכלבים, יישומים בעיר של פינות שתייה והאכלה, חשיבה על מתקני משחק חדשים, פיתוח פעילויות פנאי, הקשרים עם עמותות אימוץ ועוד, ככל שיעלו בקשות בנושאים אלו מצד הקהילה. רמון תהיה אמונה על הכנת תוכנית עבודה בתיאום עם הווטרינר העירוני ד"ר מורדוך וגורמי העירייה השונים שיימצאו לנכון.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות בהרצליה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה


אולי יעניין אותך גם

תגובות

4 תגובות
  1. דוד

    מה אם רצועת חוף לכלבים משוחררים כמו בכל ארץ ולא בחוף מוכרז שהציבור מתלונן ובצדק

  2. ד

    הנזק האקולוגי שהעיקור והסירוס ההמוני של חתולים
    יבלוט בעוד מספר שנים בודדות
    וזו תיהי בכייה לדורות
    נורא ואיום
    החתולים מעולם לא פגעו בכלום
    לעומת זאת בני האדם…..החריבו במעשיהם את הטבע

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אפשר גם לדאוג לחיות הבר-
    להוציא תחנות האכלה, ובכלל חתולים מרחבי הפארק.
    גם לזוחלים ולדו חיים מגיע לחיות.

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר