משמר השכונה של שכונת נווה עמל מדווח על עלייה חדה במספר ההתפרצויות לבתים בשכונה. בחודש יוני נרשמו 15 פריצות לבתים בשכונה – תשע פריצות בשעות היום ושש פריצות בלילה, זאת לעומת ממוצע של ארבע פריצות ברבעון מאז הוקם משמר השכונה לפני כשלוש שנים. רק ביום שני השבוע דווח למשמר השכונה (משמר המורכב מתושבים מתנדבים שמבצעים סיורים בשכונה כדי להלחם בתופעת הפריצות בשכונה) על שתי פריצות לבתים שונים בנווה עמל, שהתבצעו באותו היום. באחד המקרים נפרץ ביתה של משפחה ונגנבו ממנו תכשיטים, כשלפי החשד הפורצים נכנסו דרך הדלת הראשית של הבית, נעלו אותה אחריהם ויצאו מהדלת הצדדית כשהם לא משאירים אחריהם סימני פריצה.
ועם או בלי קשר, מדווחים תושבים בשכונה בשבועות האחרונים על זוג נשים המסתובבות בשכונה ומתנהגות באופן מחשיד. כמה תושבים שונים סיפרו על זוג נשים שנכנס לבתיהם באמצע היום, וכמה על ניסיונות של זוג נשים לגנוב אופניים. חלק מהתושבים תיארו זוג נשים כבנות 30, חלקם סיפרו על זוג נערות כבנות 16. אחת מתושבות השכונה סיפרה כי ביום רביעי שעבר (5 ביולי), בשעות הצהריים, נכנסו לביתה שתי נשים בסביבות גיל השלושים, בזמן שבבית היו באותה עת שני ילדיה בגילאי בית הספר היסודי, והמטפלת. "הדלת היתה סגורה אך לא נעולה", מספרת התושבת, "הילדים שלי היו בשוק כשראו את שתי הנשים, משום שלא זיהו אותן. המטפלת, ששמעה את הדלת נפתחת, באה לראות במי מדובר והייתה גם היא בהלם מכיוון שלא ממש הבינה מה קורה. זה היה סיפור של כמה שניות. שתי הנשים פשוט נכנסו וכשראו שיש אנשים בבית הסתלקו בלי לומר דבר. כשהמטפלת סיפרה לי על המקרה שאלתי אם יכול להיות ששתיהן פשוט טעו בדירה, אך היא אמרה שלדעתה המצב שונה, מכיוון שלאחר שנתפסו הן נראו מתרחקות מהרחוב במורד הכביש".
מפגש מתנדבי משמר נווה עמל. צילום גיל שפירא
לאחר שהתושבת פרסמה את המקרה בדף הפייסבוק השכונתי, המשטרה יצרה איתה קשר באופן מיידי, לאחר פנייה של משמר השכונה. "מיד חזרו אלי טלפונית וניסו לקחת תיאור מפורט של הנשים מהמטפלת, אך לדעתי כבר היה מאוחר מדי, מכיוון שעברה לפחות שעה מרגע שאירע המקרה. כשסיימו הורו לי לנסות לפנות מהר יותר למשטרה, במידה ומקרה כזה חוזר על עצמו".
תושב אחר סיפר על אירוע שאירע בחודש שעבר, בו נכנסה לביתו, מבלי לדפוק בדלת, נערה כבת 16. "הכלב שלי מיד קלט אותה ורץ לדלת. היא נבהלה וקפאה במקום", כתב בפוסט תגובה בפייסבוק, "ניסיתי להבין ממנה למה היא נכנסת ככה בלי לדפוק והיא התחילה להמציא סיפורים, שחברה שלה גרה פה ומיד ברחה. מאוחר יותר נפל לי האסימון, שכנראה מדובר בבחורה שמחפשת דלתות לא נעולות ומנסה את מזלה", הוסיף.
עוד תושב בשכונה סיפר על מקרה בו אמו נתקלה בשעות הלילה בנערות העונות לתיאור דומה כשהן מנסות לדבריו לגנוב את אופניהם מחדר המדרגות. "הן שאלו את אמא שלי אם אפשר לשכור את האופניים כשנתפסו על חם", כתב, "הן קלטו גם מצלמה ומיד נלחצו והלכו. לדעתי, יש פה משהו מאורגן שקשור לפריצות או גניבות. צריך לטפל בזה".
אחד ממייסדי משמר השכונה בשכונת נווה עמל, מוטי אלנקווה, טוען שמדובר באירועים שונים. "יש כנראה יותר מזוג בנות אחד המעורב באירועים, כך לפי הנחת העבודה שלנו", הוא אומר, "אני יכול לומר את זה לפחות מהצילומים שאספנו כשעלתה המודעות לעניין. למיטב הבנתנו, מקרה אחד עוסק בשתי נערות שככל הנראה הגיעו לשכונה לאחר שברחו מהבית. הן פנו למספר משפחות בשכונה בבקשה להתאכסן באחד הבתים לפני השבת, וכן עברו בבית נוסף וביקשו זוג אופניים. במקרה השני מדובר בשתי נשים מבוגרות יותר, בסביבות השלושים לחייהן, שבאחד מהאירועים אכן הצליחו לגנוב אופניים".
מוטי אלנקווה
שכונת נווה עמל היא השכונה הגדולה ביותר בהרצליה, וממוקמת במזרח העיר. ממזרח היא גובלת בשדות ובשטחים פתוחים. חלק גדול מ־2,400 יחידות הדיור שבה הם בתים צמודי קרקע. אחד התושבים, המתגורר בשכונה 12 שנים מספר: "עניין הפריצות בשכונה זה דבר מוכר ובמהלך השנים היו עם זה עליות ומורדות", הוא אומר, "לפני 11 שנה פרצו אלינו לראשונה הביתה והתחושה הייתה נוראית. לפני כשבע שנים היה גל של פריצות ואנחנו, התושבים, התארגנו וכל לילה בין אחת לארבע לפנות בוקר היינו מפטרלים ומקימים מחסומי בדיקה. אני גר באזור הדרום מזרחי של נווה עמל, שקרוב לכביש 4. היינו עומדים בצומת המרכזית של האזור עם פנסים ועוצרים את הרכבים לפני שהם נכנסים לשכונה. בעקבות הפעילות הזו נערכה פגישה עם ראש העירייה לשעבר, יעל גרמן, שהציעה לתושבים להתנדב למשמר האזרחי. בעיניי זה לא לגיטימי. אני משלם ארנונה מאוד יקרה ואין שום סיבה בעולם שכדי לשמור על הביטחון שלי אצטרך להתנדב".
הוא אומר שלשכונת נווה עמל יש ארבע כניסות, ובעבר ביקשו התושבים מהעירייה לרשת את הכניסות האלה במצלמות אבטחה. "בשעה שלוש לפנות בוקר אין הרבה רכבים שנכנסים לשכונה, ואם באים גנבים הם בדרך כלל לא מגיעים ברגל, אלא בכלי רכב, כדי שיוכלו לברוח במהירות לאחר ביצוע העבירה. כשיש מצלמות, לפחות אפשר לעקוב אחריהם לאורך זמן עד שייתפסו".
תושבת אחרת, שביתה נפרץ מספר פעמים, הוסיפה: "עם כל הכבוד למשמר השכונה, והם עושים עבודה טובה מאוד, אני לא חושבת שהביטחון בשכונה צריך להיות באחריות התושבים. כולנו משלמים מיסים, חלקנו תורמים במילואים, אנחנו תורמים את חלקנו לחברה, משלמים ארנונה. אלה שירותים שאני מצפה לקבל מהמדינה או מהרשות המוניציפלית בה אני גרה. אני לא אמורה לשמור על הבית שלי בעצמי. מה שעושה משמר השכונה זאת עבודה נהדרת, מוערכת ומקודשת, אני פשוט לא חושבת שזה צריך להיות בהתנדבות. צריכה להיות כאן נוכחות משטרתית. לנו פרצו הביתה בעשר השנים האחרונות שלוש פעמים. כשפניתי למשטרה היא הכחישה שיש כמות גדולה של פריצות בשכונה. כנראה שלהודות בזה יאלץ אותם להתמודד עם התופעה".
בגלל הפריצות, הוקם לפני כשלוש שנים, בחסות המשטרה ועיריית הרצליה, "משמר השכונה – נווה עמל", שפעילותו כוללת סיורים ממונעים, מחסומים ומבצעים יזומים ברחבי השכונה, על מנת לשמור על ביטחון השכונה ואיכות החיים בה, למנוע פריצות, גניבות וגרימת נזק לרכוש. "נווה עמל היא שכונה מדהימה ומאוד קהילתית. אז אמנם אני יזמתי את רעיון הקמת המשמר, אבל ביחד עם קבוצה של תושבים אכפתיים וחדורי מוטיבציה גרמנו לזה לקרות. את ההכנות וההכשרות התחלנו ביוני 2014 והמשמרת הראשונה יצאה לדרך בספטמבר 2014", מספר אלנקווה.
הפעילים ב'משמר השכונה' הם מתנדבים, גברים ונשים בגילאי 21 ומעלה, בעלי יכולת פיזית תקינה, אשר מחויבים במשמרת אחת בלבד בחודש. לפי דברי אלנקווה, בתחילת דרכו של המשמר, על פי דוחות שקיבלו, מספר הפריצות הממוצע בשכונה עמד על 27 פריצות בחודש, בעוד שמאז הקמתו ירד ממוצע זה לארבע פריצות ברבעון. אך לדבריו, בשנה וחצי האחרונות לא נפתחים קורסי הכשרה נוספים למתנדבים חדשים למשמר, דבר אשר מקשה מאוד על פעילותו. "אנחנו מקבלים הרבה תמיכה מהמשטרה, הן בנוגע להוצאת הסיורים לפועל והן לגבי דברים אחרים, אבל יש הידלדלות טבעית של אנשי המשמר ואנחנו לא מצליחים להכניס אנשים חדשים כי לא נפתחים קורסים", אומר אלנקווה, "בשנה וחצי האחרונות לא נכנס למשמר אפילו מתנדב אחד. השותף המרכזי שלנו במשטרה בשעתו היה קצין המתנדבים קובי פרנסיס שפעל נמרצות כדי להכשיר את המועמדים, שמתנדבי המשמר גייסו במבצעי גיוס נרחבים וחבר מביא חבר. לדאבוני, אנחנו תלויים במשטרה גם כדי להכשיר ולהסמיך מתנדבים חדשים. קורסי הכשרה לא נפתחו מפברואר 2016, בסמוך לעזיבתו של פרנסיס, ולמעשה פעילות ההתנדבות הזו, שהורידה באחוזים רבים את רמת הפשיעה בשכונה והעלתה את איכות החיים כאן, נמצאת במצב כזה שהמשטרה לא תומכת בהגדלתה למעלה משנה. אנחנו נעזרים גם בעירייה בניסיון למצוא פתרונות יצירתיים ואכן הגורמים המעורבים מאוד קשובים אלינו, אבל בפועל כרגע הדברים לא משתנים. מתנדבים חדשים, שממתינים חודשים על גבי חודשים, לא מצליחים להצטרף לקורס הכשרה של המשטרה ובשורה התחתונה המשמעות היא שעצימות הפעילות של משמר השכונה נווה עמל יורדת ואף נמצאת בסיכון".
'משמר השכונה' פועל בחסות המשטרה, כאשר כל יציאה למשמרת מתחילה בתדריך ותהליך קליטה קצר בתחנת גלילות. בזמן משמרת המשמר פועל בעיקר בשכונה, אך בנוסף מסייע לאירועים נוספים לפי הנחיות של מפקד המשמרת באותו היום. "המשמר, מן הסתם, הוא לא הדבר היחיד שהצליח להוריד ואפילו להעלים את הפריצות, אבל גם המשרד לביטחון פנים קושר את הירידה באירועים הפליליים בין היתר לפעילות שלנו", אומר אלנקווה. לדבריו, עקב העלייה בכמות הפריצות בחודש יוני, נעשו מאמצים של משמר השכונה, המשטרה והעירייה למגר את התופעה ונעשתה פעילות מיוחדת סמויה וגלויה הכוללת מבצעים ממוקדים. בעקבות פעילות זו נתפס אדם המוכר למשטרה על ידי יחידת הג'יפים והבילוש ויחידת הנוער של המשטרה. "לא ניתן לקשור אותו באופן עובדתי לכל האירועים שקרו לפני התפיסה, אבל ניתן לומר שכל האירועים קרו באותו תוואי פעילות. תפסו אותו מבלי שהיו לו דברים בידיים ולכן הוא נעצר רק על התפרצות לשטח פרטי ולמעשה נעצר לתקופה קצרה והשתחרר", הסביר אלנקווה את הגורמים לגל הפריצות בחודש יוני.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בעקבות מספר התפרצויות לבתים בשכונה המשטרה פועלת הן במישור הגלוי והן בזה הסמוי, למיגור התופעה ואף למניעת הישנות עבירות דומות בעתיד, תוך הפעלת מיטב האמצעים ומירב המאמצים. בד בבד, אם למישהו יש מידע על אירוע פלילי כזה או אחר, הוא מוזמן לגשת לתחנת המשטרה הקרובה ולמסור מידע אודותיו. עוד נציין כי אל מול שנה קודמת, ישנה השנה ירידה במספר ההתפרצויות לבתים באזור זה והדבר התרחש לאחר עבודה מבצעית מאומצת וממוקדת. לעניין המתנדבים, בתחנת גלילות ייפתח קורס כבר בחודש ספטמבר הקרוב. דבר זה יהווה תוספת כוח משמעותית באזור. המשטרה תמשיך ותפעל למיגור תופעות פשיעה, תוך השגת המטרה העיקרית והיא שמירה על ביטחונם של חיי התושבים ורכושם".
