אייבי מוזס צילום דניאל מליחי

"פתאום היה פיצוץ. עופרה זעקה 'אמא', זו הייתה המילה האחרונה שהיא אמרה"

34 שנים אחרי אותו פיגוע רצחני בו נהרגו אשתו עופרה ובנו הצעיר טל, והוא ושניים מילדיו נפצעו קשה, ידליק אייבי מוזס משואה בטקס בהר הרצל. מוזס, שמשמש כיו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, חוזר אל אותו יום נורא ומספר על החיים בצל האובדן הקשה

פורסם בתאריך: 14.4.21 09:16

34 שנים אחרי אותו יום נורא, אחרי אותו פיגוע רצחני, ידליק אייבי מוזס הערב משואה בטקס המסורתי בהר הרצל ביום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל. מוזס, יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, הוא בן 71, אלמן ואב שכול שאיבד את אשתו עופרה ז"ל ובנו טל ז"ל שהיה בן חמש בלבד בפיגוע זריקת בקבוק תבערה לעבר רכב המשפחה, בכביש מאלפי מנשה לכיוון כפר סבא, סמוך לכפר חבלה. טקס הדלקת המשואות ייערך השנה בסימן אחווה ישראלית והמדינה תצדיע לאזרחים ולאזרחיות שפועלים לטיפוח החוסן החברתי במדינה ולהעמקת המשותף והמאחד.

"ביום שקיבלתי את ההודעה, הייתי אמור לנסוע לירושלים להר הרצל להתארגנות לקראת טקס יום הזיכרון הממלכתי, לתיאומים", הוא מספר. "בדרך אני מקבל טלפון שמודיע לי שאני לא צריך להגיע ונעשה שיחת ועידה. בשעה 10:00 מתקשרים מצוות ההסברה על מנת לתאם שיחת זום. לקראת השעה 14:00 אני מקבל טלפון ועל הקו היו שרת התחבורה מירי רגב ושר התרבות חילי טרופר. ברגע הראשון לא הבנתי מה להם ולתיאום לטקס. ואז הם אמרו לי 'מזל טוב, בחרנו בך להדליק משואה על 30 שנות עשייה והתנדבות ולאחרונה גם על פעילותך בתקופת הקורונה עם חלוקת סלי מזון לחברי הארגון".
איך הייתה הרגשה?
"מאוד התרגשתי, זה לקח אותי 34 שנים אחורה, לסיפור שלי ולמה הגעתי לארגון הזה. בסוף השיחה הרמתי טלפון לילדים שלי, לעדי וניר. שאלתי את עדי את יושבת? וסיפרתי לה, היא מאוד התרגשה איתי ואמרה לי שהייתי צריך לקבל זאת לפני 20 שנה. היא רואה ומלווה אותי לאורך כל שנות העשייה שלי".

# ##

ב-11 באפריל 1987, מוצאי שבת שלפני חג הפסח, נסעה משפחת מוזס מאלפי מנשה לכיוון תל אביב על מנת לקנות מתנות לחג. ברכב היו אייבי, אשתו עפרה שהייתה בחודש השישי להריונה והילדים. עופרה ישבה לצידו של אייבי. מאחור ישבו הבת עדי שהייתה בת שמונה, הבן ניר שהיה בן 13.5, יוסי חבר של ניר והבן הצעיר טל שהיה בן חמש. "יוסי החבר של הבן שלי הגיע ליישוב שבועיים לפני וניר שאל אם הוא יכול לבוא איתנו ואמרתי בוודאי", נזכר אייבי. "אני חי את זה יום יום. יש לי סרט בראש. עד לפני 10 שנים לא הייתי מסוגל לראות רכב בוער או סרטים עם אש. לאט לאט הוצאתי את זה מהראש, אבל את התמונות בראש מאותו יום לא ניתן למחוק, אתה יכול לשכוח איזה עניין, לדבר על משהו אחר, אבל ההבזק תמיד חוזר. היינו בדרך לקניות לערב פסח. ראיתי הבזק מצד ימין ולא ידעתי מה זה ופתאום היה פיצוץ ובקבוק חדר דרך החלון של עופרה שהיה פתוח. היא זעקה 'אמא', זו הייתה המילה האחרונה שהיא אמרה. מאחור ישבו הילדים והחבר של בני ניר. האוטו התקלח מיד. הבקבוק היה ליטר וחצי מזכוכית, מלא נפט, סולר, בנזין ודבק מגע והכל נדלק כולל הבגדים שלנו. קפצתי מיד לרכב מאחור והתחלתי להוציא את הילדים ולאחר מכן את עפרה, הילדים צועקים לי 'אבא תציל את אמא', ואני שומע את הזעקה שלהם עד היום. ניסיתי לפתוח את הדלת ואני בעצמי נשרף ולא שם לב לכך ולא מצליח לפתוח את הדלת ואנחנו עומדים בחוץ ורואים את עופרה נשרפת".

אייבי מוזס עם עופרה ז"ל צילום באדיבות המשפחה

בני המשפחה פונו לבתי חולים שונים. אייבי נפצע אנושות ופונה לבית החולים תל השומר. את ניר ויוסי פינו למאיר בכפר סבא. את עדי וטל פינו לבית החולים בילינסון. טל הצעיר, אשר נפצע אנושות, היה מאושפז בבית החולים במשך שלושה חודשים עד שנפטר מפצעיו. "אני זוכר שלרבות הימים פגשתי את יובל דיסקין לימים ראש השב"כ, ואז בחור צעיר, הרכז של אזור קלקיליה שאמר לי שהוא ראה המון פיגועים, אבל הוא לא ישכח את הפיגוע הזה ושהוא מוריד את הכובע בפני איך הצלחתי להציל את המשפחה שלי. אמרתי לו שזה היה אינסטינקט של חיה. אני לא אגיד שלא אכלתי את עצמי במשך שנים למה לא הוצאתי את עפרה קודם, אבל אז לא הייתי מגיע לילדים. זה רדף אותי שנים על גבי שנים".

המשפחה החלה תהליך שיקום ארוך. הילדים ואייבי סבלו מכוויות קשות. "מה שהציל אותי זה הילדים שלי. אני זוכר שאחרי הפיגוע עדי הבת שלי אמרה לי שכל הגוף שלה עם כוויות ושאלה אם הם יחזרו להיות כמו שהיו, אמרתי לה שזה לא כמו בסרט שאפשר לעשות קאט ולחזור אחורה וזה אומר שיש לנו הרבה טיפולים לעבור והשתלות", הוא מספר. "עדי נפצעה מכף רגל ועד ראש ועברה המון ניתוחים, אבל החלטנו שאנחנו ממשיכים הלאה. החלטנו אחרי השיקום הארוך שאני חוזר לעבודה והם לבית הספר. החלטנו שאנחנו מנסים לחזור לחיים נורמליים כמה שאפשר. אמרתי להם שאם אנחנו בוכים אנחנו בוכים לבד ואם אנחנו צוחקים, אז עם כל העולם".

אייבי מוזס עם טל ז"ל צילום באדיבות המשפחה

# # #

עדי בת 42, אם חד הורית לתאומים בני שנה וחמישה חודשים. ניר בן 48, נשוי ואבא לשני ילדים. אייבי מספר שמה שמחזיק אותו פרט לעשייה המרובה שלו, אלו הילדים והנכדים. "לשמחתי הפכתי להיות סבא, לצד היותי אבא ואמא ולילדים שלי. עדי נפצעה מאוד קשה ולא מזמן עברה עוד ניתוחים בידיים ויש לילדה הזו כוחות נפשיים ענקיים. אני מקבל מהבן והבת הרבה כוחות, הם התנדבו לצה"ל למרות שלא רצו לגייס אותם והם ממש נלחמו על כך. כשאני רואה את עדי שרה לילדים שלה את השיר 'אמא יקרה לי' והתמונה של עופרה ממול, אני כל פעם פורץ בבכי, כי היא צריכה את אמא שלה לידה. יש לי אימרה שתמיד אמרתי בחיים שלי 'איפה שיש רצון יש דרך' ולי היה רצון לחזור לחיים נורמלים. קיבלנו חום ואהבה מכל העולם".
אתה עובר דרך מקום הפיגוע?
"כל יום, זה כבר חלק מהחיים שלי. במקום היתה אנדרטה של החלקים של הרכב ומעצ הרחיבו את הכביש והזיזו את האנדרטה, הם הבטיחו שיחזירו וזה לא קרה. אבל אמרתי שלא אלחם איתם, כי יש לי אנדרטה מדהימה בתוך אלפי מנשה. פסל ברונזה של הפסלת שוש חפץ לזכרם של עופרה וטל שנמצא ברחוב הגלבוע בנקודה שצופה על הכביש לאלפי מנשה, איפה שהיה הפיגוע".

# # #

כשנתיים לאחר הפיגוע הצטרף אייבי מוזס לארגון נפגעי פעולות איבה והפך לאחד הפעילים המרכזיים בו. משנת 2017 הוא משמש כיו"ר הארגון. מוזס, אשר מתגורר באלפי מנשה, פועל למען שיקומם ורווחתם של נפגעי פעולות האיבה ומשפחותיהם לצד פעילות הארגון להנצחת חללי פעולות האיבה. בעת משבר הקורונה פעל מוזס לסייע למשפחות החברות בארגון בסלי מזון, במימוש זכויות, בסיוע משפטי, בסיוע נפשי ועוד. בנוסף, הוביל מאבק להקמת היכל הנצחה ממלכתי לזכר נפגעי פעולות האיבה בהר הרצל. "לפני עשר שנים הייתה החלטה במשרד הביטחון והממשלה להקים פרויקט של מבנה ענק בכניסה להר הרצל שכל אחד מהחיילים מונצח בו", הוא מציין, "דרשתי להצטרף אליהם ואמרו לי לא, לכן אני נלחם שיבנו לי גם. כל נאום שלי בהר הרצל אני מעלה את הנושא מול ראש הממשלה ונשיא המדינה. לפני שנתיים ראש הממשלה אמר לי שזה יקרה. זה צריך לעבור החלטת ממשלה. יש לנו פרוגרמה ותקציבים משוערים".

ארגון נפגעי פעולות איבה שהקים מוזס הינו ארגון א-פוליטי והוא מאגד בתוכו אלפי משפחות שכולות, אלמנות, יתומים ונכים, שהוכרו על ידי מדינת ישראל כנפגעי פעולות איבה, אותם הוא מלווה בשיקום, עונה על צרכים מיוחדים ומשפר את איכות חייהם. בשנת 1998 זכה הארגון בהכרה ממשלתית כארגון היציג הבלעדי של נפגעי פעולות איבה. "לפעילות של הארגון יש משמעות רבה", אומר מוזס, "אני רוצה להמשיך להוביל את הפעילות של הארגון ולהביא אותו לתודעה של כל עם ישראל". הוא מספר שבימים האחרונים נודע לו שוועדת השרים של משרד הפנים החליטה לציין בתעודת הזהות של הורים שכולים ליד שם בנם, החייל שנפל – את המילה חלל, בעוד שאצל נפגעי האיבה הוחלט לכתוב נספה בפעולות איבה. "אף אחד לא התייעץ איתנו", הוא אומר, "הודעתי שאני לא אשתוק ונדרוש לכתוב חללים ליד הנופלים שלנו. אנחנו לא שונים. לפני שלוש שנים, כשהנושא רק עלה, הובטח לנו על ידי ביטוח הלאומי שייכתב חללים ולצערי זה לא נעשה".

אייבי מוזס צילום דניאל מליחי

# # #

איביי מוזס נולד בהודו ולישראל הגיע בגיל 16. הוא שירת בחיל האוויר ולאחר שחרורו החל לעבוד כמנהל מבצעים ופקח טיסה בחברת תעופה, עד שהחברה נסגרה. השנה האחרונה הייתה לא פשוטה עבור ארגון נפגעי פעולת האיבה. "למרות הסגרים, אנחנו המשכנו לעבוד ולתת שירות למשפחות רבות שלא מעט מהן הגיעו לפת לחם ולא היה להן מה לאכול", הוא מספר, "אנשים הוצאו לחל"ת, פוטרו וחלק מהמשפחות שלנו במצב סוציו אקונומי נמוך. עזרנו כמה שרק יכולנו".
אתה יודע כבר מה אתה מתכוון להגיד בהדלקת המשואה?
"כמובן. זה משהו מאוד מרגש ואני מקווה שכל עם ישראל יתרגש איתנו וישמח איתנו, כי אנחנו בחרנו בחיים".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות בהרצליה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר