מיכל בלאלי צילום עזרא לוי

הטרגדיה הכפולה של משפחת בלאלי: מיכל, אחותו של זיו ז"ל, הלכה לעולמה

זיו בלאלי נהרג בשנת 2006 במלחמת לבנון השנייה, ובמשך שנים עסקה אחותו מיכל בהנצחתו. באחרונה נאבקה במחלה קשה, היום למרבה הצער נפטרה. האב, אלי, אמר: "היא תמיד שידרה אופטימיות, עד הרגע האחרון"

פורסם בתאריך: 24.4.21 20:10

אבל גדול: מיכל בלאלי, אחותו של זיו בלאלי שנהרג במלחמת לבנון השנייה, הלכה היום לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. במשך שנים הקדישה מיכל ז"ל חלק גדול מזמנה להנצחתו של אחיה, שעל שמו קרוי מירוץ כפר סבא, וכתבה דברים מרגשים לזכרו מידי שנה באמצעי תקשורת שונים ובהם גם צומת השרון. מפעל ההנצחה כלל בין היתר ימי עיון באוניברסיטת תל אביב על שמו, כיתה בבניין גילמן באוניברסיטת תל אביב על שמו, קבוצת טריאתלון של קאנטרי קלאב כפר סבא, ניווט ספארי רמת גן, מירוץ כפר סבא והרשימה עוד מאוד ארוכה. בראיונות לתקשורת אמרה מיכל: "פתאום מצאתי את עצמי בת יחידה, ללא אחים או אחיות. זיו היה חלק ממני, היינו חברים ממש טובים. הוא היה האח הכי טוב שיכולתי לבקש, תמיד מגונן, דואג ושומר".

אלי, אביהם של מיכל וזיו, סיפר שביום רביעי מלאו לה 40. "היא אמרה תראו, אני אחגוג יום הולדת, הוא סיפר בכאב, "עשינו לה חגיגה ונתן גושן בא לשמח אותה". אלי הוסיף ואמר: "מיכל הייתה בת אהובה, קראתי לה אחרי מות זיו הקמב"צית של המשפחה. היא תמיד רצתה שלא נשקע באבלנו על מות זיו ועשתה הכל על מנת להנציח את זיו. היא ביצעה דברים, אהבה את הבריות, יש לה מלא חברים ולכל מקום היא יכלה להגיע ולהשיג דברים. בשנה האחרונה גם אני וגם אשתי ליזי ליווינו את מיכל צמוד צמוד במחלה. היו לי הרבה שעות מיכל בבתי חולים והיא תמיד הייתה אופטימית. היא אמרה לי אבא אני ארוץ במרוץ 10 קילומטרים ואנצח את המחלה. היא תמיד שידרה אופטימיות, עד הרגע האחרון. כשהבנו שיש לה שעות ספורות לחיות על האדמה היא שאלה את הרופאים במקום אם מישהו יצא מפה חי, הרופאים הסתכלו עלי כי זה מצב שלא יוצאים ואמרו שהיו כמה שהצליחו להתגבר על מחלה, אבל זה לא נכון. היא רצתה למות בבית, אבל אמרנו שהכבוד שלה ושלנו זה למות בכבוד והיא עזבה את עולמנו בכבוד, כבוד רב מאוד, עם הרבה חברים מסביב והמשפחה".
כמה זמן היא הייתה חולה?
"היא חולה לסירוגין כבר 4.5 שנים. זה התגלה בהריון של הבן והיא עברה טיפולים מאוד קשים של סרטן שד אלים במיוחד. זו ההזדמנות להגיד לכלל הנשים ללכת להיבדק, זה מסוג הדברים שאם תופסים בזמן, אפשר לחזור למעגל החיים. אצל מיכל הצלחנו לייצב את המצב שלוש שנים. לפני כשנה פלוס, התחילו סימנים שלא הבנו למה, של שיתוק חלק מהגוף, כאבי ראש עזים. הרופאים אמרו שזה תוצאה של הפעם הראשונה של הכימו ובסוף התברר שהיה לה גידול מאוד גדול בראש, גרורות בריאות. באותה אופטימיות שנכנסנו בפעם הראשונה, נכנסנו גם בפעם השנייה עם ניתוח ראש חירום ושחרור הלחץ שהיה לה והחזרתה למסלול החיים, עד כדי כך שכאשר היא יצאה מחדר הניתוח, היא סימנה לי וי עם היד השמאלית שהייתה משותקת שחזרה לתפקד. היא עברה שיקום לא פשוט בבית לוינשטין, חזרה ללכת ואפשר לומר שהיא כמעט חזרה לחיים, אבל פתאום המצב החמיר. צירפו אותה למחקר חדשני בבית החולים בילינסון שהיא השלישית בעולם שעשתה את המחקר הזה, השתיים שהתחילו שורדות כבר שנה, באותו מצב של מיכל ולצערי מיכל לא הצליחה לשרוד וסבלה מאוד. גם לי וגם לאשתי, היו לנו ימים מאוד קשים. ליווינו אותה גם בהוספיס עד הרגע האחרון, מוקפת בחברים באהבה ובצהריים החזירה את נשימתה לבורא".
מה הצוואה של מיכל?
"להמשיך בדרך, להמשיך בחיים, לעשות את מה שאנחנו אוהבים, לדאוג לנכדים ולמשפחה, לחבק את המשפחה ולחבק אותה ולעשות את מה שאנחנו אוהבים לעשות בחיים לטייל, לבלות ולא להפסיק את החיים. זו גם הבחירה שהייתה לנו אחרי שזיו נפל וזה היה נר לרגלנו, לאורך כל הדרך והתקופה. והיא דחפה אותי להמשיך במילואים, לתרום למדינה, גם כשהייתה חולה והייתי צריך להיות לידה לא ויתרתי על המילואים, כל עוד הצבא ירצה שאני אעשה מילואים. זו הצוואה גם של זיו וגם של מיכל".

נועה אזוגי, חברתה של מיכל ז"ל אמרה: "אלו ימים קשים לכולנו, מיכלי הייתה חלק בלתי נפרד מקהילת מאמות בכפר סבא, למיכלי היה לב עצום ומלא נתינה ואהבה, תמיד רצתה לסייע ולעזור לכולן. אתמול זכיתי לנשק אותה על המצח וללטף את פניה בפעם האחרונה לצערי. אתגעגע מאוד".

אירית שחר, שאיבדה את בנה עומרי ז"ל שנהרג במהלך שרותו הצבאי, כתבה: "העולם הזה עולם של צער. מיכלי אהובה שלי, גם כשאמרו שאין סיכוי עדיין קיוויתי, הרי את הלוחמת הכי גדולה והכי אמיצה שהכרתי!! מי ידבר איתי כל הלילה?? מרוסקת, כואבת וכבר מתגעגעת".

 

מיכל בלאלי. צילום עזרא לוי

מיכל בלאלי עם תמונת אחיה זיו ז"ל. צילום עזרא לוי

אחיה של מיכל, רס"ל זיו בלאלי ז"ל, בן עליזה ואלי, נולד ב-25.9.77. הוא גדל בכפר סבא, למד בבי"ס יצחק שדה, בחטיבת ביניים שז"ר ובתיכון הרצוג במגמת מזרחנות. הוא התגייס ליחידת 8200, עבר קורס משקי לוגיסטיקה והוצב לחטיבה 35 גדוד 101. לאחר שחרורו החל לעבוד בשירות הביטחון הכללי, תוך שילוב לימודי מזרח תיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. במילואים שרת בצנחנים. הוא נפל במלחמת לבנון השנייה ב-6.8.06, כשהיה בן 29, בעת הכנות יציאה לקרב בכפר גלעדי מירי הקטיושות.

מיכל תובא למנוחות היום, יום ראשון, ה-25.4, בשעה 17:00 בבית העלמין בגן הזיכרון בכפר סבא, רחוב העמק 24. השבעה בבית ההורים, רחוב אנצ'יקובסקי 19 כפר סבא, חניה בדימרי סנטר ברחוב אנגל 78. שעות ניחומים: 09:00 – 13:00,  16:00 – 21:00.

יהי זכרה של מיכל ברוך.

מערכת צומת השרון משתתפת בצער המשפחה.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות בהרצליה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה


אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר