ענת עמירה. צילום עזרא לוי
ענת עמירה. צילום עזרא לוי

האישה מנווה עמל שהיא האמא של החיילים הבודדים בהרצליה

כבר חמש שנים שענת עמירה דואגת לעשרות חיילים בודדים מחו"ל המתגוררים בהרצליה. העירייה העניקה לה תעודת הוקרה, אבל מבחינתה התודה האמיתית היא מהחיילים: "כשאחד מהם ביקש להיות איתנו בחג הייתי בעננים"

פורסם בתאריך: 20.10.17 13:23

לא קל לעבור את הקשיים הכרוכים בשירות הצבאי, על אחת כמה וכמה בארץ זרה, רחוק מהמשפחה. אבל ארבעים חיילים בודדים, שהיגרו לישראל במיוחד כדי להתנדב לצה"ל ומתגוררים בשכירות בהרצליה, יודעים שאם הם זקוקים למשהו – מיטה, מקרר, כביסה, ארוחה חמה או סתם אוזן קשבת – יש להם למי לפנות.

לענת עמירה יש שלושה ילדים לתפארת, אבל היא משמשת אמא לאותם עשרות חיילים בודדים המתגוררים בעיר, בדרך כלל בקבוצות של ארבעה-חמישה חיילים בדירה שכורה. בראש השנה האחרון, בערב הרמת כוסית שנערך בעירייה לכבוד המתנדבים בעיר, קיבלה ענת תעודת הוקרה על פועלה למען החיילים הבודדים. "אבל מבחינתי ההוקרה היא כשחייל אומר לי תודה רבה", היא משתפת אותי.

בין היתר מתנדבת ענת גם בבית לחיילים בודדים מהארץ ברחוב המסילה בהרצליה הפועל על ידי תרומות, שם היא אחראית על רישום המזון והארוחות החמות שמספקות נשים שונות בעיר, על מנת שיהיה לחיילים אלו אוכל חם כאשר הם חוזרים הביתה מהשירות הצבאי.

ענת מספרת שהכל התחיל לפני כחמש שנים כאשר דור, האחיינית של בעלה, הגיעה לארץ מלוס אנג'לס באמצעות גרעין צבר על מנת להתנדב לצה"ל. "אנחנו היינו המשפחה שלה פה. תחילה היא התגוררה בקיבוץ ניר יצחק, לשם היינו מגיעים בשבתות אל המיועדים להיות חיילים ומפנקים אותם באוכל ובדברים טובים. כך נוצר לראשונה הקשר הזה עם החיילים הבודדים. התחברתי אליהם מאוד. הייתי גאה בהם על כל התהליך שהם עוברים, להתנתק מהבית, מהחממה, להגיע למדינה שהם לא כל כך מכירים ובאמת לתרום.

"דור סיימה את שירותה הצבאי וחזרה הביתה, אבל בתקופה הזאת היא הכירה את יוני, חייל בודד שהגיע לארץ ממיאמי ושירת בצנחנים, וחזרה לארץ להיות איתו. יוני חי כאן לבד והיה זקוק לעזרה. היו לו קשיים שונים בצבא, בין היתר הוא קרע גיד, ולא הייתה לו אוזן קשבת, כך שאני, כמובן, הפכתי להיות עבורו כאן אמא והפכתי עולמות בכדי שיקבל טיפול רפואי מתאים. במשך שבוע ימים הוא שהה אצלי בבית בהחלמה ולאחר מכן היה אצלי כמו בן בית. את הבית שהם שכרו בשכונת שביב בהרצליה לידי ריהטתי מתרומות של אנשים על ידי בקשות שפרסמתי בפייסבוק, ובאמת המון אנשים נרתמו, הובילו, תרמו ועזרו מאוד".

מאותו רגע, החלה להתפשט שמועה בעיר שענת עמירה מטפלת בחיילים הבודדים בעיר. "התחילו לפנות אלי אנשים שאני אפילו לא מכירה, הציעו תרומות או הפנו אלי מקרים של חיילים. התחלתי להיכנס לזה יותר ויותר עד שבשלב כלשהו, לפני כשנה, חיברו אותי לענת תמיר, מנהלת מחלקת ההתנדבות בעיריית הרצליה והכירו לי את אריאל הופמן, פנסיונר שמתנדב אף הוא למען חיילים בודדים בהרצליה. אריאל הכניס אותי מיד לקבוצת הוואטסאפ של החיילים הבודדים בהרצליה. היום הם יודעים, שאם הם צריכים משהו, כל דבר, אנחנו פה בשבילם. איך ענת תמיר אומרת, אתם האמא והאבא של החיילים הבודדים בהרצליה".

ענת עמירה ובנה החייל. צילום: אלבום פרטי

ענת עמירה ובנה החייל. צילום: אלבום פרטי

לענת עמירה סיפורים רבים על הקשר ההדוק שלה עם החיילים. על חיילת שעברה לאחרונה להתגורר בהרצליה והיא סייעה לה בכל צעד והנחתה אותה כיצד לפעול מול העירייה ועד למקום בו תוכל לכבס את מדיה ובגדיה. חייל אחר היה צריך מיטה וענת חיפשה בפייסבוק, יצאה מביתה בשבת כדי להעמיס, להוביל ולהרכיב את המיטה בביתו. חיילים אחרים שופכים את הלב ומספרים על הקשיים שלהם בצבא ובמקרים כגון ריתוק מתכתבים איתה והיא מעודדת אותם, ועוד ועוד סיפורים. באחד מימי החגים הזמינה לביתה חייל וחיילת להתארח עם המשפחה שלה אצל אחותה. "החייל שאירחתי בחג הוא חייל שאני פשוט רוצה לאמץ. כל כך מנומס ועדין, תמיד אומר לי 'אני לא יודע איך להכיל את כל הנתינה הזאת'. זה לא נראה לו כמובן מאליו. לקראת החג הוא אמר לי 'אם אני יכול להיות איתך בחג אשמח', והייתי בעננים. אמרתי, איזה כיף שהוא מרגיש בנוח לפנות אלי ולהגיד לי שהוא רוצה להיות איתי. חיילת נוספת סיפרה לי שהיא לבד והצעתי לה להצטרף אלינו. הילדים שלי ושל אחותי פחות או יותר באותם גילאים והייתה להם חברה טובה, הם ישר התחברו והיה מאוד כיף".

"הקשיים והצרכים של החבר'ה האלה הם בעיקר דברים לבית שחסרים וצריך להשלים, כמו למשל כביסה. במקרים מסוימים אנחנו מגיעים אליהם, יושבים איתם, שואלים אם הם מסתדרים, אם יש בעיה כלשהי בצבא, כי הם חבר'ה צעירים שמתמודדים לבד עם הכל. אני בודקת אם יש מישהו שרוצה להגיע לארוחת ערב ומשתדלת לבדוק שלא חסר להם שום דבר, ממש כמו שאמא דואגת לילד שלה. הם מרגישים איתנו מאוד בנוח".

מהם הקשיים בהם אתם נתקלים במהלך ההתנדבות?

"הקושי הכי גדול בכל הנתינה הזאת הוא למצוא הובלה. אמרתי לבעלי שהחלום שלי הוא לקנות טנדר ופשוט להביא להם את כל מה שהם צריכים, בלי לחשוב איך אני עושה את זה ומאיפה אני מגייסת את הכספים לכך. אם יש הובלה גדולה העירייה תמיד נרתמת ומממנת, אבל זה כרוך בפרוצדורה לא פשוטה".

ענת מספרת כי העירייה גם הקצתה מכולה עבור הפעילות, תיאמה שירותי כביסה בחינם עבור החיילים ואף פועלת עבור כרטיס אשראי מיוחד למענם, שיקנה להם הנחות במקומות שונים בעיר. "העירייה עוזרת מאוד ונותנת לנו מענה בדברים שאנחנו לא מוצאים תשובה עבורם ואני חושבת שהיא עושה באמת עבודה מבורכת בעניין הזה".

כשענת מספרת על ההתנדבות, פתאום משהו שעל פניו נראה מורכב ומצריך זמן ומאמץ נראה לפתע פשוט. "החיילת שעזרתי לה להתמצא בעיר, בדיוק לפני שבוע, יצאה מהעירייה ומהמכבסה וכתבה לי: "את מלכה! תודה רבה, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך". בחג, שני החיילים שאירחתי כתבו לי בפרטי: "ענת, את כזאת נשמה טובה, מגיע לך את כל הטוב". אלה דברים שמחממים לי את הלב, ממלאים אותי. ברגעים האלה אני מרגישה שאני מקבלת בחזרה".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר