כניסת השבת: 19:31
יציאת השבת: 20:32
צחי וייס מספר על פרשת השבוע, פרשת חקת
צחי וייס מנכ"ל עמותת גרעין תורני הרצליה
הפרשה שלנו פותחת במצווה מפורסמת ומסתורית – פרה אדומה וטומאת מת.
ממשיכה במות מרים והעלמותה של הבאר, בעקבות כך בקשת בני ישראל למים במדבר וחטאם של משה ואהרן אשר לא הקשיבו להוראת ה' לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים, משה מכה בסלע.
מנסים להמשיך, אך מלך אדום מסרב לישראל לעבור בארצו.
לאחר מכן מסופר על מות אהרון והאבל על לכתו.
ישראל נלחמים במלך ערד, מתלוננים על לכתם במדבר ונענשים בנחשים (המפגש הראשון במציאות עם הנחש הוליד את המוות בעולם), ומתרפאים על ידי מבט אל נחש הנחושת.
הפרשה מסתיימת בגבול ארץ מואב, שירת הבאר והמלחמה עם סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן.
בפרשה יש הרבה עיסוק במוות ובטהרה ממנו.
חסרון בחיים מביא טומאה.
מות מרים מביא לחסרון במיים אשר מביא לצמא שמביא גם הוא למוות – העונש של משה ואהרן בכך שלא יכנסו לארץ החיים, ומות אהרן הכהן שמכפר על הטומאה ומרבה חיים בפרשה שלנו.
גם כאשר מתקדמים לכיוון ארץ ישראל, נפגשים במלחמות ובעונש הנחשים. שוב החיים נפגשים עם המוות.
מה פחות מובן – החיים או המוות? או מפגש החיים עם המוות?
חידת החיים היא חידה לא פתורה אולי לא פחות מן המוות.
אך התורה מציבה משוואה מאוד ברורה:
חיים – קדושה.
מוות – טומאה.
נקודת המפגש בניהם – תעלומה.
זה גם אולי הרעיון שגנוז בעובדה שהכהן המטהר אדם שהוא טמא מת – נטמא בעצמו.
המוות תופס מקום מאוד גדול בחיים שלנו, אך צריך לשים לב שהתורה מדברת בעיקר על כיצד ולמה לחיות, ופחות על איך ועל מה כדאי למות.
לחיים! לחיים!
שבת שלום!
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
