נרות שבת. צילום זאב שטרן

תאוה.חולין.קדושה | מאחורי פרשת השבוע וכניסת ויציאת השבת

פורסם בתאריך: 5.8.21 12:08

כניסת השבת: 19:15

יציאת השבת: 20:12

פרשת ראה

צחי וייס על פרשת השבוע:

צחי וייס מנכ"ל עמותת גרעין תורני הרצליה

בפרשה שלנו משה ממשיך בהכנת בני ישראל לכניסתם לארץ. בין יתר הציווים מפרט משה הוראות הקשורות לדיני אכילה.
בתקופת המדבר היה אסור לשחוט בשר מחוץ למשכן.
מי שרצה לאכול בשר, הקריב חלקים מסויימים מעל גבי המזבח, וחלקים אחרים הותרו לו לאכילה.
לקראת הכניסה לארץ מתייחס משה לאכילת בשר חולין (לא קורבנות):
"כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר.
כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ". (דברים י"ב, כ'-כ"א).

משה אומר לעם: בעז"ה תכנסו לארץ ישראל,
ה' ירחיב גבולכם הפיזי, תזכו לרווחה ותרצו לאכול בשר.
כיוון שלא תחנו סביב המשכן כדור המדבר, והמשכן כבר לא קרוב ונגיש לכל אחד הרוצה לאכול בשר, תוכלו לאכול בשר במקום מגוריכם, מבלי צורך לעלות אל המקדש בירושלים.
יוצא שדווקא תושבי עיר הקודש וסביבותיה יהיו מחוייבים לעלות אל המקדש ולהקריב קרבן שלמים כדי שתתאפשר להם ארוחה בשרית.

מעיר על כך הנצי"ב מוולוז'ין (יום פטירתו חל בכ"ח אב) בפרושו "העמק דבר":
'כי ירחק' – אין הכוונה בריחוק מקום ממש, שאם כן ליושבי ירושלים היה אסור לאכול בשר תאווה (וזו לא כוונת הפסוק להבנת הנצי"ב), אלא פירוש ריחוק המקום = ריחוק המעלה. שאינך יכול לעמוד בהר ה' ולאכול משולחן גבוה"
– לא כל אחד יכול להתעלות ולהחזיק מעמד במתח רוחני של אכילה בקדושה.
ולכן הותרה אכילת בשר חולין בלי להעלותו על גבי המזבח.

הנצי"ב בפרושו מבאר שלא רק אכילת 'דרך ארץ' שזו אכילת חולין הותרה, אלא אפילו אכילה לתאוה הותרה.
בארץ ישראל יש כנראה יותר כוחות חיים שצריכים לקבל מענה בהיתר, ואולי גם מידה של התבגרות ועצמאות רוחנית הנדרשת בחיים טבעיים, לעומת חיים ניסיים כבדור המדבר.
הרב איתמר אלדר האיר זאת בצורה יפה:
"נראה שמדובר בהבנת המרקם הדינמי שבין הקדושה לחולין. החיים במדבר הם חיים שבהם החולין נדחקים הצידה מפאת הקדושה. החיים בצל ה' יש בהם טוטאליות השוללת את החולין, את התאווה. יש בכך עוצמה גדולה, אך מדובר גם בצמצום גדול של המרחב הרוחני שבו נפגש האדם עם ה'. אמנם הפגישה חשופה, גלויה, אך מצומצמת ותחומה, תחת כנפי השכינה.."

תלמידו של הנצי"ב מוולוז'ין, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל (יום פטירתו השבוע, ג' באלול) אשר בחייו האישיים חי בקדושה נשגבת ואולי אף בסגפנות מסויימת, התייחס הרבה בכתביו לחשיבותם של חיים מלאים.
במספר מקומות התייחס לקדושת האכילה, וכך כתב באחד מהם:
"אם מזדמן הדבר, שאוכל אדם במחשבה פסולה או נמוכה, והוא שב מיד לאחר האכילה לרומם את מחשבתו וכוחותיו בתשובה מאהבה, הרי הוא מתקן את העבר, כאילו היתה תחילת האכילה בכוונה טהורה. וזמן העיכול, הראוי לברכת המזון, מסוגל יותר להרמה עליונה זו, הראויה לכהני ה'. אשר את לחם ד' הם אוכלים,
"כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים".
(אורות התשובה י"ד, ח')

שבת שלום ובתאבון


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות בהרצליה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון הרצליה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר