דבי זינר, תושבת רעננה בת 38, השיקה השבוע באירוע מרגש במרכז קהילתי שרת בעיר את ספר הבכורה שלה – 'לבשל מאהבה'. שמו מרמז על תוכנו, ספר מתכונים ובישולים, אך מי שידפדף בו יגלה גם מספר תובנות ואנקדוטות מחייה הממש לא שגרתיים. דבי, אשר נשואה באושר לעמיחי, חלתה ב-als, מחלת ניוון שרירים חשוכת מרפא כשהייתה בת 19. היא מוזנת באמצעות מכשיר מיוחד ואינה אוכלת בכוחות עצמה, היא איבדה את יכולת הדיבור לפני כעשר שנים ומתניידת על כיסא גלגלים. היא מתקשרת עם סביבתה באמצעות אישוני עיניה המשדרים דרך מחשב את מסריה. כ-90% מהחולים במחלה יסיימו את חייהם בטווח של בין 3-4 שנים מגילוי המחלה. דבי שורדת בהצלחה כבר עשרים שנה ולא מתכוונת לעצור פה. מכריה מספרים על אישה חייכנית, חדת מחשבה ובעיקר אופטימית.
דבי זינר והספר שכתבה
לפני כחמש שנים פנו דבי ועמיחי אל עופר בן דור, לשעבר חבר מועצה ברעננה וכיום מנטור ומלווה תהליכים פיננסיים, כדי שיעזור להם להגשים את החלום להקים עמותה שמסייעת לנערות בסיכון. "את דבי הכרתי בילדותה, כשהייתה בייביסיטר של ילדיי", מספר עופר, "עזרתי לה ולעמיחי להקים מיזם חברתי שנקרא "מסעי", שעוסק בשיקום נערות במצוקה וסיכון בפנימיות ברחבי הארץ. בשנה וחצי האחרונות, למרות שהיא לא יכולה לדבר, הכינה דבי הרצאה יחד עם בעלה ובעזרתי, באמצעות הקלטה מהמחשב, שנקראת 'התשמע קולי', וגם כתבה את הספר 'לבשל מאהבה'. היא אומנם לא אוכלת מספר שנים, אבל היא נותנת לבעלה ולמטפלת שאיתה הנחיות כיצד לבשל, כאשר כל התפריטים הם פרי מוחה. בדפי הספר משולבים קטעים שכתבה על חייה עם הרבה תובנות", מספר עופר.
דבי ועמיחי נשואים עשר שנים. הם הכירו עוד כשהייתה בת 14, ומאז אי אפשר להפריד ביניהם. עמיחי מספר, כי בצעירותה הייתה דבי אלופת רעננה בטניס, פייטרית בנשמה, כמו אז – גם היום. עם התפרצות המחלה, החלו התסמינים ביתר שאת: היא לא הצליחה לרוץ, התקשתה בפתיחת בקבוק וכמעט כל פעולה פשוטה הפכה לבלתי אפשרית. לפני כ-10 שנה איבדה גם את יכולת הדיבור.
מה סוד הקסם ביניכם?
"דבי אדם מיוחד ועוצמתי, היא סוג של אור, מאירה את הדרך, כך שאין לך ספקות. קשה להסביר במילים. היא תמיד שואפת לעשות למען האחר, תמיד עם חיוך ואף פעם לא מתלוננת".
אתה זוכר רגעי שבר?
"בהתחלה היא התביישה, היא עוד לא ישבה בכיסא גלגלים, הייתה לה מין הליכת ברווז והחזקתי אותה. אם היה מגיע מישהו מוכר מבית ספר או מהשכונה היא הייתה מנסה להתחמק. עם הזמן היא הבינה שאין ממה להתבייש והיא צריכה לקבל את עצמה. אנחנו שנינו באמונה היום שצריך לחיות את החיים כרגע, בלי עתיד ובלי עבר".
עופר בן דור צילום פרטי
עמיחי, שאינו עובד מספר שנים, בחר לסייע לדבי ולהגשים את חלומה, המיזם של עמותת מסעי. "אנחנו שואפים להוות השראה לכלל בני הנוער, במיוחד אחרי הקושי שלהם בתקופת הקורונה. השקת הספר שלה היא סוג של ניצחון אישי עבורה וסגירת מעגל. לפני שנתיים הייתה לה קריסת נשימה, היא אושפזה בבית שבועיים ושם היא המציאה את המתכונים", הוא משתף.
רוצים להישאר מעודכנים?
כיצד אתם מתקיימים ביום יום?
"יש את הקצבה של דבי מביטוח לאומי, גרים עדיין אצל ההורים בינתיים, למרות שעוד כמה חודשים מקווים להיכנס לדירה של משרד השיכון, יש עובדת זרה שצמודה לדבי כבר 13 שנים ויש את בורא עולם שדואג. שלא תטעה, אנחנו מסתדרים מצוין, רוקדים יחד בחוג ריקוד עם כסאות גלגלים, מטיילים ועוד הרבה".
איך התקשורת מתנהלת ביניכם?
"רוב הזמן היא דרך המחשב, אבל אני יכול להבין אותה גם בלי המחשב, מודה שהיום קצת פחות מבעבר".
קיים החשש שפתאום יום אחד דבי לא תשרוד?
"בטח, קורה שאני חושב על זה, לא פשוט בכלל. 25 שנה יחד לא הולך ברגל".
דרך עמיחי, שאלתי את דבי להרגשתה אחרי השקת הספר. "אירוע ההשקה של הספר שלי "לבשל מאהבה" היה מושלם", היא סיפרה, "תודה לאל לא יכולתי לבקש אחרת. האווירה הייתה מרגשת כל כך, 80 אנשים שרו את המילים לשיר יד ביד, חשמל באוויר. זו שמחה מהולה באהבה, שיתופי פעולה ועזרה. והכל התחיל כרעיון קטן במחשבה שלי באותו החדר בבית החולים, חלומות ניתנים להגשמה!".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
אתיפר
מדוע אינכם מפרסמים פרטים על הקורונה במערכת החינוך של הרצליה? רק בכתה אחת בבית ספר אלון 11 ילדים חולים?