תושבי שכונת גליל ים מתלוננים כי אבק וחלקיקים לא מזוהים מגיעים לתוך הבתים, כולל לחדרי הילדים והתינוקות, כמו גם לגני ילדים. הם חוששים שמקור האבק הוא אתר פסולת לבניין של חברת בני וצביקה הממוקם כ-200 מטרים בקו אווירי מחלק מבתי השכונה, בצמוד לכביש נתיבי איילון. הוא אמנם ממוקם בשטחה המוניציפלי של רמת השרון השכנה, אך כאמור סמוך מאוד לשכונה. לאור זאת, המליץ בעבר המשרד להגנת הסביבה על פינוי האתר עוד בטרם אכלוס השכונה החדשה במאות משפחות צעירות, אך האתר ממשיך לפעול.
יש לציין, כי לפני כשנה ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב דחתה את הערר שהוגש מטעם חברת בני וצביקה בע"מ בעניין מתן היתר לשימוש חורג להפעלת אתר למחזור פסולת בניין. באפריל השנה ניתן פסק דין בבית משפט השלום בהרצליה, כי יש לפנות את האתר בעוד שנה מתאריך הפסיקה, כלומר ב-21.4.22. התושבים קוראים לפעולה מיידית על מנת לוודא כי האתר יפונה בהקדם האפשרי ממקום מושבו. עד פינויו בפועל של האתר, הם מבקשים כי יבוצעו פעולות ניטור בתדירות גבוהה.
אתר פסולת בהרצליה מול גליל ים, צילום באדיבות התושבים
תושבת גליל ים, אמרה: "עברנו לשכונה בקיץ, מאז כל הזמן יש אבק וחלקיקים באוויר, עננים שמגיעים אלינו מהאתר, ממש אפשר לראות ענני אבק באוויר, ומלכלכים הכל, הכל מתמלא אבק לבן ומוזר כל הזמן. אני מזמינה את ראש העיר לבוא לראות את הבתים שלנו, את הילדים שלנו. אנחנו רוצים להמשיך להיות בריאים ופשוט לחיות פה בשלווה. הבטיחו שיפנו את "בני וצביקה" לפני האכלוס, זה לא קרה. עכשיו יש פסק דין שמחייב אותם להתפנות באפריל 2022, אבל קודם כל זה עוד חצי שנה של אולי זיהום שאף אחד לא מודד – לא המשרד להגנת הסביבה ולא העירייה. אני מרגישה שעיריית הרצליה הפקירה אותנו. אמנם 'בני וצביקה' לא בשטחה, אבל אנחנו כן, ובאוויר אין קו גבול בין הרצליה לרמת השרון. מי יעזור לנו?!".
רוצים להישאר מעודכנים?
אלירן דוד, מבעלי חברת בני וצביקה, מסר בתגובה: "אנחנו נפנה את האתר לפי החלטת בית המשפט בסוף אפריל 2022, ועושים כל מה שצריך כדי לעמוד בפסיקת ביה"מ, אנחנו לא מפרי חוק ועדיין מחפשים חלופות לאן להעתיק את האתר, יש כמה על הפרק, אבל זה לא יהיה באזור השרון".
נכון למועד פרסום הידיעה, טרם התקבלה תגובה מעיריית הרצליה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תושב השכונה
בהחלט מזעזע. כשמסתובבים בשכונה אפשר להרגיש את הלכלוך בדרכי הנשימה.
מפחיד לחשוב שהרשויות לא יעשו כלום עד שלא יהיו ילדים חולים.