לריסה בורטקובסקי בת ה-69, נתקלה בתחילת חודש אוקטובר בחוט סימון דק בחניה ציבורית בפינת הרחובות העצמאות ובן גוריון בהרצליה, זאת כשהיא בדרכה לחצות את החניון לכיוון בית המרקחת באזור לצורך רכישת תרופות עבור בעלה, שגסס מסרטן, אותו סעדה בימיו האחרונים. היא מציינת כי מעדה, נחבלה קשות בפניה ובידיה, ונגרם לה שבר בכתף. בנה, אדם, אומר כי למרות שפנה לעיריית הרצליה מספר ימים לאחר המקרה, הוא קיבל תשובה סופית רק כעבור חודשיים. תשובה לקונית, כהגדרתו, שלטענתו יש בה הסרת אחריות כמו גם חוסר רגישות. הוא מספר כי אימו הוגבלה מאז התאונה, ולא יכולה הייתה לסעוד את אביו, שנפטר חודש לאחר מכן. בעיריית הרצליה אומרים כי האתר היה באחריות חברת נצבא.
אדם מספר: "לא היו שום סימני אזהרה בחניה, למרות שהחניות כבר היו צבועות. היא נתקעה בחוט הדק ומעדה. מישהו עזר לה לקום והביא אותה למוקד רפואי. אני יודע שגם ילד על קורקינט נתקע בזה ונפל'.
כיצד פעלת מאז האירוע?
"פניתי לפניות הציבור בעירייה ב-8.10, שישה ימים אחרי המקרה, לשם קבלת פרטי חברת הביטוח של העירייה לצורך הגשת תביעה כדין. כעבור יומיים הפנו אותי למנהלת מחלקת ביטוח/אגף נכסים ודיווחים בעירייה. ב-13.10 נעניתי לראשונה כי הפנייה תיבדק ע"י הגורמים הרלוונטיים. ב-24.10 ביקשתי לברר צפי סיום בדיקה וקבלת מענה. העירייה טרחה להשיב רק אחרי חודשיים מפנייתי הראשונה, ואמרה כי חברת נצבא ביצעה את עבודות הקמת החניון והם פשוט הסירו מעצמם אחריות".
חוט הסימון בחניון בהרצליה, צילום פרטי
לאדם יש בטן מלאה, הוא כועס על היחס שקיבל לדבריו ועל הטיפול האיטי בפנייתו. "הסיפור פה הוא לא רק על מחדל ורשלנות", מסביר אדם, "אלא גם על יחס מחפיר. גוררים תשובה במשך חודשיים במקום לענות עד 45 יום לפי החוק לפנייה ציבורית וזה מה שקומם אותי. יש פה גם עניין ציבורי – מה אם זה חלילה היה קורה למישהו שאין לו משאבים וידע? אז אפשר להתעלם מכולם? אפילו אין פה הפניה לגורם כזה או אחר. יש כאן רק לקוניות. הייתי מצפה במינימום שיגידו – 'אנחנו מצטערים לשמוע', קצת אמפתיה, אבל אין כלום. זו הסרת אחריות וחוסר רגישות. כל הזמן אנשים נופלים בהרצליה ושוברים כתף? זה שחברה ביצעה את העבודות שם, האם זה אומר שהיא עשתה את זה על דעת עצמה? הרי ברור שזה בשליחות העירייה. אבא שלי היה כל עולמה של אימי, ומאז התאונה היא מוגבלת. זה שילוב של ייסורים פיזיים ורגשיים. כל פעם שראיתי אותה, רציתי לבכות. אני לא מאשים את העירייה במה שקרה לאבא שלי, אבל כן אני כן מאשים אותה ברשלנות ובחוסר רגישות. מאוד מקומם. אני מבטיח ללחום את מלחמתה של אימי".
רוצים להישאר מעודכנים?
אדם מוסיף: "אני לא אוותר על כך שפגעו באימי, אני אלך עד הסוף. יש לי את הרצון, האמצעים ואת המשאבים למצות כל דין על הפגיעה, הרשלנות ועל האטימות של העירייה. השבוע אני נפגש עם עורך דין שמתמחה בנזקי גוף עם ניסיון מוכח של טיפול במקרים דומים מול העירייה שיטפל במקרה הזה".
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "בכפוף לפניית התושבת, הנושא הועבר לבדיקת הגורמים המקצועיים ונמצא כי חברת ניצבא ביצעה הקמת חניון וכי האתר היה באחריותם".
נכון לכתיבת שורות אלו, לא התקבלה תגובה מטעמה של חברת נצבא.
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
