כניסת השבת בהרצליה: 16:20
יציאת השבת: 17:23
פרשת שמות
צחי וייס צילום פרטי
צחי וייס מספר על פרשת השבוע:
מנהיג אמיתי!
פרק חדש במצרים.
יוסף, אחיו וכל בני דורם מתו.
בני ישראל מתרבים ונאחזים בארץ מצרים.
למצרים קם מלך חדש אשר לא מכיר ולא מוקיר את יוסף ואת בני ישראל, ומחליט לענותם ולשעבדם.
באותה עת למרות נסיונותיו של פרעה להרוג כל זכר, נולד מושיעם של ישראל – משה רבנו.
כל סיפורו של משה שונה ומיוחד, מהחיבור של הוריו – עמרם ויוכבד, אשר בתוך השיעבוד והחושך הנוראי של מצרים מחליטים להביא חיים לעולם, דרך הלידה ש "נתמלא הבית כולו אורה" (כלשון רש"י), דרך תיאורו של משה ממש בימיו וחודשיו הראשונים המרמז על תהליך גדילה אחר, המצויין בפסוקים בשמות שונים:
"ותלד בן", "ותשם בה הילד", "והנה נער"
(פרק ב', פסוקים ב' – ז').
השם משה ולא משוי (מן המיים) כבר מכוון את יעודו: להיות למושיע.
וכלשון חזקוני בפירושו: "..משוי אין כתוב כאן אלא "משה", לומר- כשם שמשיתיהו כן יהיה מושה אחרים,
פירוש: יהיה מושה את ישראל ממצרים". (ב', י').
ובפירוש הספורנו: " ממלט ומושה את אחיו מצרה"
ואכן, התורה מספרת לנו מיד לאחר קריאת שמו:
"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו.
"וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל".
משה גדל, ויוצא מהארמון לראות בסבל אחיו.
משה יכול היה להשאר באזור הנוחות שלו ולעצום את עיניו, אך מחליט במקום לטמון את ראשו בחול, לטמון את האיש המצרי בחול..
משה לא יכול לעמוד מן הצד, וממשיך לפעול לתקן עוולות ולהגן על חלשים.
כך כאשר רואה שני אנשים עיברים שרבים בניהם, וכך כאשר בורח למדין מפני פרעה ורואה את בנות יתרו הנרדפות, מתערב ומצילם מיד הרועים ומסייע להן לדלות מיים ולהשקות את הצאן.
כאשר משה רועה את צאן חותנו ה' מתגלה אליו במעמד הסנה הבוער.
ה' יודע שזה המראה שמתאים לאופיו של משה.
וכלשון רש"י: "מתוך הסנה" – ולא אילן אחר, משום "עימו אנכי בצרה".
ובהמשך : "כי שמתי לב להתבונן ולדעת את מכאוביו, ולא העלמתי עיני".
אלוקי ישראל מחפש מנהיג שבוערת בו הדאגה לעמו, וראוי להיות השליח להוציאם מתחת סבלות מצרים.
גם משמעות השם (של אלוקים) "אהיה" אשר מתגלה למשה באותו מעמד נוגע באותה נקודה,
לשון רש"י: " אהיה עימם בצרה זו, ובשאר שעבוד מלכויות".
משה חוזר למצרים כאשר המשימה היא גאולת ישראל.
משה ואהרן פונים אל פרעה, הוא מצידו מזלזל בהם ובאלקי ישראל ואומר להם:
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם".
מפרש רש"י: "לכו למלאכתכם, שיש לכם לעשות בביתכם.."
בקיצור, תתרכזו בעצמכם, תעשו לביתכם.
אתם (משה ואהרן משבט לוי) הרי לא משועבדים – אז מה אכפת לכם?
מדוע אתם דוחפים עצמכם להתערב בעניין השעבוד?
פרעה אולי חשב שאם מנהיגם של ישראל יהיה פנוי מעבודת הפרך, אזי יהיה מרוכז בעצמו, ספון בבית המדרש או בביתו.
אך כשם שמשה לא נשאר ספון בארמון בתחילת דרכו ויצא לראות בסבלותם של אחיו, כך כעת לא מוכן ללכת לסבלותיו.
משה לא שוכח את שמו ואת שליחותו בחיים, ויוצא למאבק לגאולתם של ישראל ממצרים.
יש מנהיג בישראל!
שבת שלום!
*דבר התורה מוקדש לעילוי נשמת הרב אלישע וישליצקי זצ"ל
אשר היה מנהיג אמיתי, עניו, רגיש, מסור אוהב ופועל למען עמו.
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
