תאונת דרכים שהתרחשה בשבוע שעבר בהרצליה הותירה את תאיר בת ה-18 ללא פגיעה פיזית משמעותית, אך עם צלקות נפשיות. תאיר, נהגת חדשה שמתגייסת בקרוב, לא דמיינה כי נסיעה תמימה לביתה תסתיים בתחנת המשטרה, כשהיא מגישה תלונה בניסיון לברר את זהות הנהגת שפגעה ברכבה זמן קצר לפני כן. לדבריה יצאה מאוכזבת מתחנת משטרת גלילות, לאחר שנאמר לה, כי המשטרה אינה יכולה לפתוח את מצלמות הרחוב באזור התאונה והיא הופנתה לאגף התנועה. אימה של תאיר, אתי, פנתה פעמיים למוקד העירוני, טרם הגשת התלונה, במטרה לאתר תצלומים מזירת האירוע, שם הפנו אותה למשטרה.
תאיר מספרת: "ביום שלישי ה-18.1.22 לקראת השעה 16:40 נהגתי ברכב לביתי. הגעתי לצומת הקרובה לביתי, נסעתי ברחוב הבנים עד הגעתי לצומת עם רחוב האנפה שבו כוונתי הייתה לבצע פנייה שמאלה. לפניי, ברחוב הבנים, הייתה אישה שנהגה ברכב ולפי הבנתי רצתה לפנות שמאלה ולכן המשכתי אחריה בפנייה שמאלה, אך במקום לפנות שמאלה היא החלה להסתובב על מנת לבצע פרסה ועשתה רוורס, כשאני מאחוריה. צפרתי לה, כי ראיתי שהיא מתקרבת לרכבי, כשבנוסף, עוברת אורח שהייתה במקום, צעקה לה על מנת להזהיר אותה וכנראה שהאישה הפוגעת לא הסתכלה במראות, לא הייתה קשובה לסביבה והמשיכה לנסוע אחורה ונכנסה ברכבי בדלת הנהג. לאחר מכן, עדת ראייה שהייתה גם היא בבהלה גדולה וחזתה במקרה, החלה לנזוף בנהגת הפוגעת על שפעלה בחוסר אחריות ולא הסתכלה במראות. חובש שהיה במקום במקרה ניגש ישירות אליי, הוא שאל אותי מה מצבי ובאותו רגע הגיעה אליי האישה הפוגעת ואמרה לשניהם שאני בסדר ורק נבהלתי ובגלל זה אני בוכה ורועדת, למרות שלא היה לה מושג על מצבי. לאחר מכן היא אמרה – 'הרכב שלך בסדר, לא קרה לו כלום, אז אני הולכת', למרות שלרכבי ישנה פגיעה רצינית בדלת הנהג. היא נכנסה לרכבה והלכה מבלי להחליף איתי פרטים, בעוד שאני נסערת, תוך שהיא ניצלה את מצבי הלחוץ. אני נהגת חדשה ומעולם לא חוויתי מצב של תאונה ומשם נבעה החרדה שהייתי שרויה בה לאחר הפגיעה".
מה היה הצעד הבא?
"אמא שלי ניסתה לברר במוקד העירוני, ואמרו לה שאם מגישים תלונה, אז המשטרה רשאית לפתוח את המצלמות, ולכן הלכתי להגיש תלונה. לאחר שהגשתי את התלונה, אמרו לי במשטרה שהם לא יכולים לפתוח את המצלמות כלל, ואם אני מעוניינת שיפתחו, אני צריכה לנסוע לאגף התנועה בתל אביב, וגם שם לא בטוח בכלל שיסכימו. אני לא חושבת שיקרה עם זה משהו, הרגשתי שהחוקרת לא ממש התעניינה במה שהיה לי לומר".
איך את מרגישה?
"למחרת התאונה כאב לי מאוד הגוף. כעת, אני בסדר מבחינה פיזית, אבל מבחינה נפשית לא משהו. הסיטואציה הייתה מאוד לא פשוטה בשבילי, מעולם לא הייתי במצב של תאונה בתור נהגת, ומעבר לפחד שהיה לי בסיטואציה, מאוד קשה לי עם הידיעה שהאישה ניצלה את המצב שהייתי בו באותו רגע – מבוהלת, רועדת ובוכה, כדי לברוח. אני מתנחמת בזה שכן היו שם במקום שני אנשים מאוד טובים שעזרו לי".
רוצים להישאר מעודכנים?
אתי, אימה של תאיר, מתארת: "פניתי למוקד העירוני פעמיים, יום אחרי יום, והם הפנו אותי למשטרה. הבת שלי הגישה למחרת תלונה במשטרה, אבל הבינה שהם לא מתכוונים לעשות כלום".
מה דעתך על הטיפול של המשטרה והתנהלות הנהגת הפוגעת?
"אני מזועזעת ממה שקרה, מן הראוי היה לבקש לדבר עם אחד ההורים, להשאיר מספר טלפון כדי שיהיה אפשר להתקשר במידה ומשהו מידרדר או לקחת מספר טלפון כדי לשאול לשלומה. לגבי המשטרה, גם אני חושבת שלא יעשו כלום. בהזדמנות זו אני מודה לכל מי שהגיב ודאג".
מעיריית הרצליה נמסר: "העירייה פועלת בהתאם לחוק ועל פי נוהל מוסדר בתיאום עם משטרת ישראל ומשרד המשפטים בכל הנוגע לחשיפת נתוני מצלמות אבטחה. במידה ותוגש תלונה רשמית במשטרה – בהנחייתה ניתן יהיה לחשוף הצילומים".
ממשטרת ישראל נמסר: "לצורך בחינת מצלמות על המתלוננת להעביר דו"ח נזק לבוחנים, אז ייבחן המשך הטיפול בתיק תאונת דרכים נזק בלבד".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
