זעקת בן עבור קורת גג לאביו: קובי וקנין, בנו של משה, בן 75 מהרצליה, קורא לעזרה ומבקש מגורים נאותים עבור אביו, המתגורר מזה כשמונה שנים בתנאים לא אנושיים בדירה מאולתרת, סוג של "זולה", בשכונת יד התשעה (שביב) בהרצליה. לדברי קובי, אביו חלה בסרטן ריאות לפני מספר שנים, והוא נעזר בתרופות, כשהטיפול הכימותרפי "אכל" כ-70% מריאותיו והוא בקושי מצליח לצעוד. עוד מספר קובי כי אביו התגורר כ-30 שנה בדירה ברחוב הבשן עם בת זוגו, לה הייתה זכות לדיור ציבורי מחברת עמידר. לדברי קובי, לאחר שנפטרה ממחלת הסרטן לפני מספר שנים, נכנסה בתה לדירה. מאז שנכנסה לדירה, משה התפנה מרצונו לזולה המאולתרת מתחת לבניין, אותה טיפח במשך השנים. התקרה עשויה פח, אין קירות מבודדים מקור וחום, אין לו חשמל סדיר, והוא נזקק לעזרה משכנים. על מנת להתקלח וללכת לשירותים הוא צריך להגיע לאחיותיו, אחת מהן מתגוררת בשכונה והשנייה בנווה עמל. לפני מספר ימים פתח קובי פרויקט מימון המונים במטרה לגייס עשרת אלפים שקלים לחומרים לקירות פנל מבודד. את העבודה הוא מבטיח לעשות כבר בעצמו.
"יש לי אבא חולה סרטן ריאות, הוא היה גר עם בת זוג 30 שנה בדירת עמידר שרשומה על שמה בבניין שהם גרו", מספר קובי. "אבא שלי טיפח את הגינה עם השנים ועשה לעצמו פינת ישיבה לו ולשכנים. עברו השנים ובת זוגו נפטרה מהמחלה, עמידר לקחו את הדירה, ואבי נישאר לחיות בגינת הבניין בקור ובחום. אין לו תנאים שעונים על היכולת לחיות כאחד האדם. הקירות מברזנט, התקרה פח, מים מבית הכנסת, שירותים אין, חשמל אין, כי את החשמל הוא לקח מקומה 4, איפה שהיה גר בדירת עמידר. לכן אני פונה ומבקש שבעזרת התרומות שלכם נצליח לקנות לו קירות מפאנל מבודד כדי שירגיש ״כאילו״ בית. הקירות הללו מבודדים חום וקור. תראו את הסרטון על תנאי המחיה שלו ותבינו במה מדובר".
קובי מספר בגילוי לב: "אחרי שנפטרה בת זוגו מהמחלה, לאבא שלי אין זכות בדירה והוא נשאר לחיות בגינת הבניין שבוא הוא היה גר. אבי חלה בסרטן ריאות והיה מטופל בבית חולים מאיר. אני נאלצתי לעזוב את העבודה ולקחת אותו לטיפולים. רק אני גר בהרצליה לידו. אבי טיפח במשך השנים את הגינה של הבניין ועשה לו פינת ישיבה כזאת בין העצים שם. עם הזמן והפטירה של בת זוגו הוא נאלץ לגור שם. זו "זולה", לא בית. זה אולי נחמד לאדם בריא וצעיר, אבל זה גרוע לאדם מבוגר וחולה, לכן אני מנסה לגייס לו כעשרת אלפים שקלים כדי לסגור לו את המקום עם קירות מפאנל מבודד, על מנת שבקור יהיה לו נעים וגם בחום, כי כרגע זה אסון".
הזולה המאולתרת בה מתגורר משה וקנין, צילום פרטי
הצעת לו לבוא לגור איתך?
"ביקשתי ממנו, אבל זה לא נוח לו, יש לי ילדים, והוא לא רוצה להרגיש נטל על אף אחד, מין ׳גאווה מרוקאית׳. הוא רוצה את השקט שלו. אני מעוניין לעזור לו, למרות שהוא לא מעוניין בנדבות מאף אחד".
רוצים להישאר מעודכנים?
למי פנית לעזרה?
"הבאתי אנשי עירייה לשם, שאמרו שלא יפנו אותו, אבל לא יכולים לבנות לו, כי להם אסור. רצו לתת לו הוסטל, אבל הוא לא רוצה, כי בהוסטלים שלהם יש זוהמה, נרקומנים והשם יודע מה, אז הוא מעדיף להיות שם בפינה שלו. בעמידר אמרו שהוא לא זכאי לדירה, הסכימו לתת לו סיוע בשכר דירה של 1,200 שקלים, כשהוא מתקיים מקצבה של 2,300 שקלים. איך הוא יכול להרשות לעצמו לגור בשכירות? העירייה עושה את עצמה עוזרת ועמידר זה גוף גדול שלא ניתן להתמודד איתו. בעיריית הרצליה גם אמרו, שבגלל שזה לא מבנה, אי אפשר לחבר חשמל. הם כן רוצים לתת לו אוכל ודברים שהוא לא רוצה, כי הוא לא נזקק לזה, הוא צריך בית. שני הצדדים מנסים להדביק פלסטר על ניתוח לב פתוח".
מה לגבי עזרה מהמשפחה?
"כל שאר האחים גרושים עם ילדים, אח אחד גר בבאר שבע והוא לא יכול לעבור אליו. אין לו נחת משום מקום, ואני מאובחן פוסט טראומתי. קשה מאוד וגם בושה בשבילנו, עדיף לבקש מזרים לפעמים. הסכום שאני מנסה לגייס זה רק לקירות פאנל מבודד. ברגע שיהיה את הכסף אני יכול לעשות את העבודה עם חבר".
ממשרד השיכון והבינוי וחברת עמידר נמסר: "ראשית, נדגיש כי פנייתו הראשונה של מר וקנין למשרד הבינוי והשיכון הייתה באוקטובר 2021. פנייתו לקבלת סיוע בשכר דירה אושרה, ובהתאם לכללים לאחר שיציג חוזה שכ״ד בתוקף, הסיוע יועבר אליו. באשר לזכאות לדיור הציבורי, על פי בדיקתנו מר וקנין לא הגיש בקשה למגורים בבית גיל הזהב או לקבלת דיור ציבורי. באם הוא מעוניין בכך, יש להגיש בקשה דרך החברות המסייעות לבחינת זכאות".
מעיריית הרצליה נמסר: "מבלי לפרט, מפאת חיסיון וצנעת הפרט, נוכל רק להגיד שבמקרים מסוג זה של תושבים החיים בתנאים שכאלו במבנה ארעי , שירותי הרווחה, המצויים בקשר שוטף עם התושב, יכולים להציע דיור בבית אבות ודירת הוסטל, ואף, עם משרד השיכון – סיוע בשכר דירה. פנינו אף לעמידר בבבקשה לאשר לו דירה בהרצליה -אך הסיכוי לכך אינו גבוה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
