מסע על גלגלים. אחרי שנים ארוכות נפרד משה דוד בן ה-35 מהקראוון שלו ומהרצליה. בשנתיים וחצי האחרונות הוא התגורר בקראוון בנווה עמל, לפני כן באפולוניה, ובסך הכל הוא מסכם תשע שנים בקראוון במקומות שונים ברחבי הארץ. במשך תשע השנים האלו הוא התגורר בארבע קראוונים שונים, אותם התאים כל פעם מחדש לצרכי המגורים שלו. היעד הבא אליו הוא עובר יהיה דווקא, דירה, רגילה לחלוטין.
"אני אחרי מסע של תשע שנים בערך, כשבשנים הראשונות זה היה נדודים ממקום למקום, בשנתיים וחצי האחרונות הקרוואן כבר לא היה במצב נסיעה והתמקמתי בשכונת נווה עמל בהרצליה, ליד דירות ששיפצתי. בשנה הראשונה התמקמתי בחוף אפולוניה בהרצליה, עד שסגרו אותו בשלב מסוים לקרוואנים. ביום שישי האחרון עברתי למקום אחר בתוך השכונה, אבל כאן זה לא הסתדר לאחד השכנים, אז כבר החלטתי לשחרר את אורח החיים בשלב הזה בחיי", מספר משה.
עוד הוא מתאר את השידוך שלו עם הרצליה: "להרצליה הגעתי לפני שנתיים וחצי, כשאחותי קנתה פה דירה ובאתי לשפץ לה. עמדתי עם הקרוואן כמה חודשים מתחת לבית שלה, לאט לאט עוד שכנים ותושבים ביקשו עבודות שיפוץ והחלטתי להישאר באזור נווה עמל. בשנה האחרונה התמקמתי בשטח חקלאי בסוף נווה עמל ששייך כבר לגבעת ח"ן, שם בשלב מסוים הייתי צריך לפנות".
הקראוון של משה דוד מבפנים
למשה ארבעה ילדים, שמגיעים אליו לביקור פעם בשבוע. "לילדים זו אטרקציה תמידית", הוא מספר, "תמיד מרגש וכיף להם לשנות מיקומים. הם ישנים אצלי פעם בשבוע ובחופשים יותר. בקורונה הם היו אצלי רוב השבוע, כי לא היה להם לימודים רוב הזמן,. בנוסף, הקראוון היה צמוד לדירה ששיפצתי, אז יכולתי לעבוד ולהיות איתם".
מה גרם לך להתאהב בעולם הזה של מגורים על גלגלים?
"את המסע על גלגלים התחלתי לפני כ-9 שנים, כשחברה הזמינה אותי לפסטיבלים. לא ידעתי מה זה, לישון באוהלים ולצאת לקמפינג. כשיצאתי לפסטיבלים הייתי מעמיס על האוטו את כל הבית, כדי שיהיה נוח בטבע. בשלב מסוים ראיתי באחד הפסטיבלים איזה וואן קטן בצד והבנתי שזה מה שאני אעשה, במקום להעמיס כל פעם את כל הבית".
משה דוד מציין כי החופשיות באורח החיים קסמה לו: "אהבתי את החופש והתנועה, אני אוהב שינויים והתחדשות, עם הקרוואן זה היה מאוד קל פשוט להניע ולהתעורר בנוף אחר בקלי קלות. גם אהבתי מאוד את השקט והלבד שחיפשתי, וגם יש עניין בלפגוש אנשים חדשים. הגעתי לכל מקום מאילת ועד מטולה, יערות, חורשות, הרים, נוף ים, חלק פשוט הייתי נוסע עד שמתעייף, עוצר בחניון ריק ומתעורר בבוקר כשהחניון מלא סביבי, או נרדם בתחנת דלק עד הבוקר. זה לישון במיטה המוכרת אבל פתאום בחלון לראות משהו אחר ולא לזכור איפה נרדמתי בהתחלה".
רוצים להישאר מעודכנים?
מה התגובה השכיחה שהיית זוכה לה?
"התגובה הכי בולטת מאנשים היא – 'זה החלום שלי'. בהרצליה היה די רגיל, בהתחלה גרתי על חוף אפולוניה בהרצליה עד שסגרו אותו בשלב מסוים לקרוואנים".
בימים האחרונים פרסם משה את הקרוואן למכירה וכבר למחרת הוא נמכר. בימים אלה הוא מתמקם בביתו החדש ברחובות, והוא עושה את ההתאמות האחרונות לשינוי אחרי תשע שנים של נדודים על גלגלים. "אני חוזר להיות 'נורמלי', הוא אומר וצוחק, לחזור לארבע קירות זה אתגר, אני עדיין לא מעכל איך אצליח לעשות את זה. בדירה החדשה ששכרתי בקומה התחתונה יש בית רגיל ואז יש מדרגות קטנות שמזכירות לי את המדרגות בקרוואן, עולים לגג גדול ושם אני מתחבר למרחב הגדול והמואר, שם אוכל גם לבנות זולה מגניבה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
