"יותר ויותר מסורתיים מרגישים צורך לשמוע את תפילת כל נדרי שמרטיטה לבבות"
אברהם לפידות בן ה-78, תושב הרצליה מזה 42 שנים, מתפלל מהיום שהגיע לעיר בבית הכנסת "היכל משה" ברחוב חב"ד שבשיכון משהב בדרום העיר.
אברהם, לשעבר איש קבע ועובד התעשייה הצבאית, משמש מזה 15 שנים גם כגזבר בית הכנסת ומעיד על עצמו כי הוא הגבאי בפועל ודואג לתחזוקת בית הכנסת. רגע לפני תפילות יום כיפור הוא שיתף אותנו כיצד נבנה בית הכנסת הוותיק: "חברת משהב בנתה את השיכון לעולים מרומניה ופולין לפני כ-50 שנה בערך. במהלך הבנייה העירייה תרמה מגרש לשני בתי כנסת, האחד אשכנזי והאחד ספרדי, הסמוכים זה לזה".
לפידות מספר על התהליך שעברו בתי הכנסת מאז: "במהלך השנים התושבים נפטרו או עזבו והחל להגיע דור אחר ולבית הכנסת האשכנזי אנו קוראים בית הכנסת הישראלי, מאחר שהוא מערב כבר מתפללים מכל העדות".
אברהם לפידות, צילום פרטי
אברהם, כמה מתפללים ממלאים את בית הכנסת בימי שגרה?
"בעבר היה לנו מנין לתפילת שחרית אבל בשנים האחרונות אין לנו ולכן אנו מתפללים רק מנחה וערבית, סדר גודל של 25 מתפללים כל תפילה, כולל של בית הכנסת הספרדי מאחר והוא סגור בימי חול ופתוח רק בחגים ובסופי שבוע".
ומה אתה יכול לספר לנו על תפילת יום כיפור?
"יש בבית הכנסת 150 מקומות וביום כיפור אנו מוכרים אותם בתשלום ובעזרת הכסף שנכנס אנו מתחזקים את בית הכנסת. בערב יום כיפור ובתפילת נעילה אני מעריך שמגיעים מעל ל- 200 תושבים, חלקם כמובן בלי מקום ועומדים מאחור או בפרגולה בחוץ ושומעים את תקיעת השופר. חשוב לי לציין שבשנים האחרונות יש עליה במספר המתפללים".
איך אתה מסביר זאת?
"יותר ויותר מסורתיים מתחילים להרגיש צורך להגיע ולשמוע את תפילת כל נדרי שמרטיטה לבבות. תפילת נעילה ותקיעת השופר חשובות מאוד לאנשים עם רקע דתי בעברם או אנשים שהמצב המדיני והביטחוני מזיז להם משהו".
מי מוביל את התפילות?
"עד לפני עשור היינו מביאים חזנים צעירים מהרצליה, אבל מזה כעשר שנים יש לנו חזן קבוע מירושלים שהמתפללים אוהבים מאוד. בתפילת שחרית דואג הרב שלנו, נדב טייכמן, שבעצמו גדל כילד בבית הכנסת, להביא חזנים צעירים מהרצליה".
המשפחה הולכת בעקבותיך ומגיעה לתפילות?
"יש לי שלוש בנות, כאשר שתיים מהן התחתנו עם חילוניים ודווקא המסורתי מבין החתנים שלי גר בברלין כבר 9 שנים. הבנות מגיעות עם הנכדים לתפילת נעילה והתקיעה בשופר".
ללפידות חשוב לציין כי בית הכנסת מתוחזק ברמה גבוהה, הרבה בזכות השיפוץ שעבר לפני כעשור: "זה היה בתקופת יעל גרמן, ראשת העיר לשעבר, וכאשר צבי וייס היה במועצה הדתית. הם דאגו לנו לשיפוץ מאסיבי שבמהלכו החלפנו את מושבי העץ הפשוטים, את הריצוף, התקנו מזגנים ועוד, כך שהיום בית הכנסת נראה נהדר והמתפללים נהנים להתפלל בו".
"הרצפה שקעה בגלל הסליק אז עשינו שיפוץ גדול, החלפנו מרצפות ואת ארון הקודש"
אילן הגר, נשוי לסימה, אב לארבעה וסב לשמונה, מתפלל בבית הכנסת עין גנים ברחוב עין גנים פינת גורדון בפתח תקוה (צמוד לבית ספר עין גנים) מאז 1994 ואף משמש כגבאי בית הכנסת.
מה אתה יכול לספר על ההיסטוריה של בית הכנסת?
"זה בית כנסת ותיק והיסטורי. במקור הוא הוקם ב-1907 ושימש בתור בית העם של מושב עין גנים, שהיה המושב הראשון בישראל. חגגו בו את כל הטקסים של המושב. אבל מ-1920 הוא הפך לבית כנסת. רב בית הכנסת הראשון היה הסבא של הרב סלומון שהיה הרב הראשי של העיר והוא היה פה במשך כ-30 שנה. בנוסף, כנראה שהיה גם סליק היסטורי בבית הכנסת, מתחת לבימת קריאת התורה. יש מחוץ לבית הכנסת שלט שמנציח זאת. לפני חמש שנים גם עשינו בבית הכנסת שיפוץ קוסמטי מאוד גדול. הרצפה שקעה בגלל הסליק. החלפנו מרצפות, את השולחן, את ארון הקודש. היה לנו גם קולאז זכוכית מאוד יפה שעשה אחד המתפללים שלנו ונאלצנו להסיר אותו לצערנו במסגרת השיפוץ".
אילן הגר, צילום פרטי
מבחינת מתפללים, יש הבדלים בין אז להיום?
"בית הכנסת נבנה להכיל במקור 85 גברים ו-45 נשים, אבל ברבות השנים הוא הפך להומה אדם. מדובר בבית כנסת אשכנזי, אבל הוא שירת את כולם, אשכנזים וספרדים. קיבלו את כולם והמקום היה עמוס ואנשים התפללו ברחבה שמחוץ למבנה מרוב שהמקום היה צר מלהכיל את כולם. אני זוכר שכשהגעתי לכאן, בשנים הראשונות שלחו אותי להתפלל כל פעם בפינה אחרת, מכיוון שלא היה מקום שמור שיכלו למכור לי. לצערי, עם השנים, זה השתנה. המבוגרים נפטרו, הוקמו שכונות חדשות וחלק מהמתפללים עברו לשם. היום רשומים רק 25 מתפללים בבית הכנסת, אבל בשבתות באים הרבה יותר. בתור גבאי אני משתדל להעלות לעליות לתורה ולעוד כיבודים כדי למשוך אנשים להגיע. רב בית הכנסת, הרב שמיר, הוא רב ותיק, מעל 30 שנה והוא מאוד נעים הליכות, והרבה מגיעים גם בזכותו.
רוצים להישאר מעודכנים?
איך נראה בית הכנסת ביום כיפור?
"ביום כיפור בית הכנסת הומה אדם. אני מוציא כסאות נוספים כדי שיספיקו לכולם. רובם באים לתפילת קול נדרי ולקראת הנעילה גם באים הרבה אנשים. לקראת סוף הצום כל רחבת בית הכנסת וגם הרחובות הסמוכים מתמלאים במאות אנשים שמחכים לשמוע את תקיעת השופר ולאחל אחד לשני שנה טובה וחתימה טובה. זה מאוד מרגש".
מה הרגע שהכי מרגש אותך ביום כיפור?
"תפילת קול נדרי מזכירה לי את הילדות, את אבא. זו תפילה מאוד מרגשת. היא אומנם כמעט כולה בארמית, אבל היא מעוררת התרגשות ולי היא מזכירה נשכחות. זו תפילה שנאמרה לפני 700, 800 שנה ועדיין נאמרת עד היום ויש בה את כל מה שעבר על עם ישראל. כשמתחילה התפילה אני רוצה להיות עם עצמי, אבל לא תמיד אני יכול. בתור הגבאי תמיד מגיעות אלי בקשות לסדר למישהו מקום או משהו כזה ואני נעתר וכך אין לי זמן לעצמי. עם זאת, אנחנו שמחים שמגיעים מתפללים ורוצים שימשיכו להגיע, אבל מבקשים שיגיעו מהסביבה ולא יחללו שבת".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
