אף אחד לא יכול להישאר אדיש לאחר שיצפה בסרטון שהעלתה נועה יריב החיפאית לטיקטוק, שם הוא רשם 66,000 צפיות. הסרטון שותף גם בעמוד הפייסבוק שלה ואף בעמוד של סטטוסים מצייצים, וזכה תוך שעה אחת לכ-300 שיתופים, 600 תגובות, יותר מ-1,200 לייקים.
"אני קצת נסערת", אומרת יריב, מקעקעת בת 22, תושבת חיפה, כשהיא מישירה מבט למצלמה, "ביום הבחירות עליתי על הרכבת מתל אביב לחיפה, הרכבת היתה מפוצצת ובמקרה מצאתי מושב ריק ליד אמא והילדה שלה, בערך בת 5. בהתחלה שמתי אוזניות, הייתי בשלי, ופתאום קלטתי שאני רואה סיטואציה שלא נראית לי הגיונית. אז הורדתי את האוזניות וניסיתי להקשיב. הבנתי שהילדה כנראה עם בעיות קשב וריכוז, הם גם דיברו על זה אחר כך. היא שרה לעצמה, היא היתה חמודה, הסתכלה מהחלון והתעניינה באנשים שנמצאים ברכבת, ואמא שלה – אמא שלה – פשוט הרביצה לה".
בנקודה זו מתקשה יריב לעצור את הדמעות: "אמא שלה לא אהבה לראות אותה שהיא עושה רעש. אני בדרך כלל לא אוהבת ילדים, אני מודה, הם מעצבנים, הם מרעישים ומפריעים במרחב הציבורי, אבל הילדה הזו היתה בסדר, היא באמת היתה בסדר. אבל אמא שלה ראתה לנכון פשוט לתת לה סטירות, ואז היא התחילה לאיים ואמרה לה 'חכי תראי מה יהיה כשנגיע הביתה, סטירות כאלה לא ראית בחיים שלך'. וכשהילדה קמה, ראיתי שהרגליים שלה מלאות בחבורות ומכות. בשלב מסוים היא התחילה לבכות ולצרוח כי כאב לה, כי אמא שלה לא הפסיקה להרביץ לה. והרעש שהיא עשתה עוד יותר עצבן אותה, אז היא נתנה לה מכה כל כך חזקה, שהיא השאירה לה פה סימן (מסמנת על הלחי שלה; ח"ה) על חצי מהפנים שיהיה סגול עוד כמה ימים, אני בטוחה".
יריב לא מפסיקה לבכות ובקול שבור ממשיכה בתיאור המצמרר: "אף אחד מהיושבים ברכבת לא עשה כלום, אבל אני צילמתי. צילמתי תמונות, עשיתי סרטונים והקלטתי, ומיד כשירדתי מהרכבת הלכתי למשטרה, לפני שהלכתי להצביע. הגשתי תלונה אבל לא היה שם מישהו שאפשר היה להעביר לו את התמונות, הסרטונים וההקלטות, אז אמרו לי לחזור למחרת. חזרתי עכשיו ואמרו לי שהתיק נסגר כי הם לא יודעים מי זו האמא. יש לי את השמות שלהן, אני יודעת איפה הן גרות ואני גם יודעת לאיזה גן הילדה הולכת בחיפה. אבל הם לא יודעים מי האמא עוד לפני שהעברתי להם את התמונות והסרטונים. אז יש ילדה בת 5 איפשהו בחיפה שהאמא מרביצה לה. זה לא היה יום רע של האמא, ככה זה יום רגיל בחיים שלהן. הילדה הזו צריכה עזרה, ועשיתי כל מה שיכולתי ועדיין זה לא היה מספיק. אז אני רוצה שעוד מישהו יידע, בגלל זה אני מעלה את הסרטון לכאן".
רוצים להישאר מעודכנים?
לאחר שרבים שיתפו את הסרטון ותייגו את העמוד של משטרת ישראל, הגיבה המשטרה בפוסט: "עם קבלת התלונה פתחה המשטרה בבדיקת נסיבות המקרה. תיק החקירה נסגר בשגגה, אולם עתה נפתח מחדש, תוך ביצוע כלל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת. אנו רואים בחומרה כל מעשה אלימות או פגיעה בחסרי ישע".
יריב, עברו מספר ימים מהמקרה, איפה הדברים עומדים?
"הבנתי שהעניין בטיפול של המשטרה ושל הרווחה. במשטרה הבטיחו לעדכן אותי ביום ראשון, אז בינתיים אני מנסה לתת להם את הזמן. היה צריך לזעזע אותם קצת כדי שיפתחו בחקירה. אני מקווה שזה לא יישמע יומרני מדי, אבל אם יש משהו שאני יכולה לומר לאנשים אחרים בפלטפורמה הזו זה שלפעמים כל כך חשוב לראות את האחר ולהבין שיש בן אדם שזקוק לעזרתנו, גם אם אנחנו לא מכירים אותו. הלוואי ונהיה קצת יותר רגישים אחד לשני, גם לקשישים, לבעלי חיים ולכל מי שזקוק לעזרתנו".
הסרטון הוא בעצם תגובה לחוסר האונים שהרגשת במשטרה?
"הייתי כל כך חסרת אונים וזועמת אחרי שיצאתי מהמשטרה בפעם השנייה, כשהבנתי שהתיק נסגר. פשוט ברגע שנכנסתי לרכב פתחתי את הטיקטוק והתחלתי לצלם. לא כל כך חשבתי מה ייצא לי מהפה, לא כל כך חשבתי על מה אני רוצה להגיד ומה המסר, פשוט הרגשתי כל כך הרבה רגשות אז התחלתי לצלם. אפשר לראות בסרטון שזה היה מהלב".
את יודעת שהוא שותף בסטטוסים מצייצים?
"לא הבנתי למה אני מופגזת בהודעות בפייסבוק, ואז אמרו לי. המזל הוא שבעקבות הלחץ מהרשתות, בסופו של דבר המשטרה החליטה לפתוח את התיק מחדש. זה לא היה קורה אם זה לא היה מתפוצץ ככה ברשת. אז מזל, באמת מזל".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
