הרשויות המקומיות בשרון נמצאות במקום טוב יחסית בכל הקשור ליישום חוק חופש המידע, אם כי הן ירדו בחלק מהקטגוריות שנבדקו לעומת השנה שעברה. כך עולה מדוח הסוקר את יישום חוק חופש המידע בשלטון המקומי לשנת 2021, שפורסם אתמול (ראשון) על ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ואגף אסטרטגיה במשרד הפנים. הדוח מתבסס על דיווחים של כ-79 אחוז מהרשויות המקומיות, אשר הגישו ליחידה הממשלתית את דיווח הממונה על חופש המידע.
מהדוח עולים כמה נתונים בולטים. בין השאר, נמצא כי בשנה שחלפה הוגשו לרשויות המקומיות כ-7,100 בקשות למידע, כמחצית ממספר בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנה זו (כ-14,830 בקשות). כמו כן, לראשונה מאז החל המדידה לפני ארבע שנים, לא נרשם גידול במספר הבקשות לשלטון המקומי. הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: אשדוד (710), חיפה (512), ירושלים (504) וראשון לציון (467). הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית ראש העין (100 אחוז), עיריית אשדוד (95.6 אחוז), עיריית אילת (93.2 אחוז), עיריית מודיעין-מכבים-רעות (90 אחוז). הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (54.7 אחוז), עיריית נתניה (29.4 אחוז), עיריית חריש (24 אחוז) ועיריית הרצליה (23.8 אחוז). עילות הדחייה המרכזיות: לא ניתן לאתר את המידע או שהמידע אינו מצוי בידי הרשות (46.5 אחוז), פגיעה בפרטיות (15.5 אחוז), הקצאת משאבים (7.9 אחוז).
הדוח מצביע גם על עלייה דרמטית באחוז הבקשות שנדחו בנימוק שלא ניתן לאתר את המידע או שהוא אינו מצוי בידי הרשות: מ-32 אחוז בשנה הקודמת ל-46.5 אחוז בשנת 2021. כ-77 אחוז מהבקשות נענו באופן מלא והמידע נמסר, וכ-80 אחוז אחוזים מהבקשות נענו בתוך 30 ימים בלבד. 236 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות, בהשוואה ל-162 עתירות שהוגשו נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה. רוב העתירות הוגשו במחוז ירושלים.
במהלך שנת 2021 ניתנו 159 פסקי דין לגבי הרשויות המקומיות: ב-138 מהם (86 אחוז) ניתנו פסקי דין נגד הרשויות המקומיות כאשר במסגרתם נפסקו הוצאות על סך 377,853 שקלים לאחר שבית המשפט קיבל את עתירת מבקש המידע. בין הרשויות הגדולות (יותר מ-50 בקשות בשנה) שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים הן: עיריית ראשון לציון, עיריית ראש העין, עיריית אשדוד ועיריית באר שבע.
רוצים להישאר מעודכנים?
ומה המצב בערי השרון?
בהרצליה קיבלו ב-2021 63 בקשות לעומת 89 ב-2020. מתוכן ב-54 אחוז נמסר כל המידע המבוקש (לעומת 51.7 אחוז ב-2021), ב-14.3 אחוז מהבקשות נמסר מידע חלקי (19.1 אחוז ב-2020), ב-23.8 אחוז היא דחתה את בקשות המידע (16.9 אחוז ב-2020), וב-7.9 אחוז מהמקרים הטיפול הופסק בשל אי תשלום אגרה (6.7 אחוז ב-2020). עם זאת, ניתן לראות ירידה בזמן הטיפול בבקשות, כש-56.9 אחוז מהן טופלו עד 14 יום (לעומת 34.6 אחוז ב-2020), 34.5 אחוז טופלו בתוך 60-31 יום, 5.2 אחוז טופלו בתוך 120-61 יום, ובשאר הטיפול ארך יותר מ-120 יום. עילות הדחייה העיקריות: לא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי בידי הרשות (44 אחוז), המידע נוצר בידי רשות אחרת (20 אחוז), דיונים פנימיים (12 אחוז) ונוצר לפני שבע שנים (12 אחוז). ניתן רק פסק דין אחד בתחום זה והוא היה בעד הרשות.
בכפר סבא נרשמה ירידה משמעותית במסירת מידע. בעירייה קיבלו ב-2021 141 בקשות לעומת 119 ב-2020. מתוכן ב-58.9 אחוז נמסר כל המידע המבוקש (לעומת 92.4 אחוז ב-2020). ב-4.3 אחוז מהבקשות נמסר מידע חלקי (0.8 אחוז ב-2020) ו-22 אחוז מהבקשות נדחו (5 אחוז ב-2020). ב-5 אחוז הטיפול הופסק בשל אי תשלום אגרה (1.7 אחוז), וב-9.9 אחוז הטיפול הופסק מטעמים הקשורים לפונה (0 אחוז ב-2020). בכפר סבא נרשמה גם עלייה בזמן הטיפול במקרים, כשרק 39.2 אחוז טופלו עד 14 יום (לעומת 55.6 אחוז ב-2020), 45 אחוז טופלו בתוך 60-31 יום, והשאר בתוך 120-61. עילות הדחייה העיקריות: לא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי בידי הרשות (86.5 אחוז), המידע נוצר בידי רשות אחרת (13.5 אחוז). לא היו פסקי דין בנושא זה.
ברעננה חל שיפור. בעירייה קיבלו ב-2021 89 בקשות לעומת 75 ב-2020. מתוכן, ב-86.5 אחוז נמסר כל המידע המבוקש (לעומת 73.3 אחוז ב-2020). ב-2.2 מהמקרים נמסר מידע חלקי (5.3 אחוז ב-2020), ב-6.7 אחוז מהמקרים נדחו הבקשות (9.3 אחוז ב-2020), וב-4.5 אחוז מהמקרים הטיפול עוד לא הסתיים (8 אחוז ב-2020). גם זמני הטיפול בבקשות התקצרו, כש-49.4 אחוז מהבקשות טופלו בתוך 14 יום (34 אחוז ב-2020), 32.9 אחוז טופלו בתוך 60-31 יום, 14.1 אחוז בתוך 120-61, והשאר – מעל 121 יום. עילות הדחייה העיקריות: לא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי בידי הרשות (62.5 אחוז), המידע נוצר בידי רשות אחרת (25 אחוז) והמידע נוצר לפני שבע שנים (12.5 אחוז).
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים: "לראשונה זה שנים רבות הדוח מצביע על עמידה במקום בנוגע למספר הבקשות למידע שהוגשו בשנת 2021 לרשויות המקומיות לעומת השנה הקודמת, וזאת בשונה מהמגמה במשרדי הממשלה. תועלותיו של ערך השקיפות תלויות במידה רבה במודעות לזכות למידע ולשימוש אקטיבי בחוק לשם ביצוע פיקוח על הרשות. עקרון השקיפות הוא ערך יקר שיש לשמור עליו. אני קורא לתושבי הרשויות המקומיות לעשות שימוש בכלי החשוב שמעניק חוק חופש המידע ולרשויות להמשיך לפעול וביתר שאת להנגיש מידע".
ליאור שחר, מנהל אגף אסטרטגיה במשרד הפנים: "משרד הפנים קבע כייעוד המשרד לפעול לשיפור איכות חיי התושב, נושא חוק חופש המידע ומידת יישומו ברשויות המקומיות קשור בקשר הדוק עם שיפור איכות חיי התושב, לכן אנו נמשיך לפעול בכוחות משותפים עם היחידה הממשלתית לחופש המידע שבמשרד המשפטים גם בשנה הקרובה כדי לשפר את השירות בתחום זה ברשויות המקומיות".
