כל מי שעובר מיום ראשון שעבר בסמוך לבניין עיריית הרצליה לא יכול להתעלם מפולי אמר, תושבת הרצליה, שעומדת שם לבדה עם שלטים בהם היא מצהירה כי היא שובתת רעב ומכנה את משה פדלון, ראש העירייה, "כישלון".
בכך מביעה אמר את מחאתה על חוסר הטיפול לטענתה בבעיית הדיור שלה ושל בעלה אבי, חולה בסרטן ומשותק בפלג גופו התחתון מזה 8 שנים. פולי (49) ואבי (52), הורים לשני ילדים בוגרים, מתגוררים בבית צמוד קרקע בהרצליה. לפני 11 שנים חלה אבי, בעברו בעל מוסך בהרצליה, בסרטן הערמונית וכעבור שלוש שנים, נותר משותק בפלג גופו התחתון בעקבות ניתוח שעבר בעמוד השדרה.
באותו זמן התגוררה המשפחה בדירה בקומה שניה ברחוב קהילת ציון, אבל בשל העובדה שאבי משותק ומתנייד בכסא גלגלים המשפחה עברה לבית צמוד קרקע עליו הם משלמים שכירות גבוהה בסך 7,200 שקלים. פולי, שאובחנה בעצמה כחולת סרטן העור בשנת 2010, פוטרה מעבודתה בשנת 2015 מאחר והשקיעה את כולה לטיפול מסור בבעלה. מאז היא אינה עובדת והשניים מתקיימים מהקצבאות השונות שהם מקבלים מהמדינה, אשר אינן מספיקות כמובן כדי לעמוד בתשלום השכירות הגבוה.
במהלך השנים מבקשים השניים מהמדינה כי תימצא עבורם דירה של עמידר ברחבי הרצליה. לטענת פולי, מאז שנת 2016 הם מדורגים כמספר 1 בתור לדירת עמידר המותאמת לנכה עם כסא גלגלים, אך למרות זאת עדיין לא נמצאה עבורם דירה שכזאת. פולי: "במהלך השנים ידעתי על דירות עמידר שעומדות ריקות והפניתי אליהן את עמידר, אבל הם פחדו להתעסק עם פולשים עבריינים אז בשלב מסוים פלשתי גם אני לדירת עמידר ריקה רק בשביל הפרובוקציה. נותנים לנו אשליה שאנחנו מספר 1 בתור רק כדי שנסתום את הפה, אבל החלטתי שאני כבר לא מוכנה לסתום את הפה".
זאת הסיבה שפולי החליטה על צעד קיצוני והחלה בשביתת רעב מול בניין העירייה. בנוגע לטענותיה כלפי ראש העירייה, משה פדלון, היא אומרת: "אני מצפה שראש העירייה יעזור לנו, כתושבי העיר. הוא יושב בראש ועדות תכנון ובניה, בפאנלים של התחדשות עירונית ונמצא בשיחות תכופות עם ראשי עמידר, משרד השיכון ורמ"י. אני מצפה ממנו שינצל את מעמדו וכובד משקלו כראש עירייה כדי לסייע לנו בפתרון בעיית הדיור בדיוק כפי שח"כ מיכאל ביטון, ראש עיריית ירוחם לשעבר, עזר לאמו בעבר. אם זה קרה בעיריית פיתוח, זה בהחלט לקרות בעיר אמידה כמו הרצליה".
מאידך, מציינת פולי כי אין לה כלל טענות על טיפול אגף הרווחה של העירייה: "במהלך כל השנים אגף הרווחה של העירייה, והעומד בראש האגף, טיפלו בנו בצורה המיטבית ביותר. אנחנו לא דורשים מהעירייה שום סיוע כספי מעבר לזה שניתן. הציפיה שלי היא מראש העירייה בלבד".
האם פנית לפדלון או נפגשת איתו בעניין?
"אני פונה אליו כמה שנים ונפגשתי איתו בחודש נובמבר האחרון, אבל הוא אמר לי שהוא לא יכול לעזור לי. איפה ראש העירייה שמדבר תמיד על שוויון חברתי?"
מדוע יצאת לצעד קיצוני כמו שביתת רעב מול בניין העירייה?
"אני שובתת רעב על העוול שעושים לאנשים נכים. אישה אחרת הייתה אולי משאירה את המדינה להתמודד עם בעלה, אבל אני אוהבת מאוד את בעלי ולא מוכנה לוותר למענו. אני נלחמת את הזעקה שלו כי הוא מתבייש ולא יוצא מהבית לאף מקום".
איך את שורדת בלי לאכול?
"זה לא פשוט. אני רק שותה מים וקפה וביום שישי אכלתי ארוחת ערב. בסופ"ש הייתי בבית וביום ראשון השבוע חזרתי לשבות רעב מול בניין העירייה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
רוצים להישאר מעודכנים?
אלו תגובות את מקבלת?
"יש הרבה תגובות מחזקות ומחבקות אבל יש גם עובדי עירייה ומקורבים לראש העירייה שנותנים לי תגובות משפילות. אחת מהן אמרה לי איך אני לא מתביישת לדבר ככה על ראש העירייה ועשתה לי כאילו היא נותנת ביס לאוכל כדי לצחוק על שביתת הרעב שאני עושה. אף אחד לא הזמין אותי להיכנס לבניין העירייה ולדבר. אנשים אמרו לי שפדלון נעלב שכתבתי שהוא כשלון, אבל זה הציון שאני נותנת לו על הטיפול בשוויון חברתי".
מדוע היה חשוב לך להשמיע את קולך בישיבת המועצה בשבוע שעבר?
"הרגשתי צורך להשמיע את הכאב שלי בפני ראש העירייה וחברי המועצה. פדלון ניצל את השניה שהשתעלתי כדי לפתוח את הפה ולא לתת לי לדבר".
עד מתי תשבתי רעב ותעמדי לבדך מול בניין העירייה?
בשלב הזה פולי בכה ואומרת: "אם אני אתמוטט אז אולי ידאגו לבעלי. הם לא ישברו אותי. אנחנו זכאים לדירת עמידר ואני עומדת על זכות בסיסית לקבל מגורים כדי לחיות בכבוד".
בשבוע שעבר פנתה עו"ד נירה שלו, המייצגת את המשפחה, במכתב נוקב למשרד השיכון וציינה: "בשל מצבו הקשה של אבי, המשפחה חייבת מגורים בדירה צמודת קרקע נגישה לכסא גלגלים ועל כן הם נדרשים לשלם דמי שכירות גבוהים יחסית. בשל מצבם אושרה למשפחה זכאות לדיור ציבורי והם ממתינים בתור ובמקביל אושרו לדירת נ"ר (נכס רכישה לנכים – ש.י.) לסכום שלא יעלה על 2,645,000 שקלים. אולם מאז שאושרה הזכאות המשפחה ממתינה כבר שמונה שנים ועדיין לא נמצא עבורם פתרון דיור. בשבועות האחרונים, בלית ברירה, הפונה (פולי – ש.י.) חרף מצבה הקשה ובעיותיה הבריאותיות שובתת רעב מול משרדי עיריית הרצליה בתקווה שמישהו יקשיב למצוקתה וייתן מענה. אבקשכם, בכל לשון של בקשה לפעול בדחיפות לאכלוס המשפחה בדירה התואמת את תנאי זכאותם או לחלופין לסייע לרכישת דירת נ"ר באופן מיידי".
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "גברת אמר מוכרת היטב לגורמי העירייה ונעשו נסיונות לסייע לה ככל האפשר – מפאת צינעת הפרט לא נוכל לפרט לגבי אופן הסיוע".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "משרד הבינוי והשיכון מכיר ומלווה את משפחת אמר אשר נמצאים בתור הממתינים לקבלת דירה ציבורית. ככל שתתפנה דירה ויגיע תורם היא תוצע להם. בזמן ההמתנה, המשפחה מממשת סיוע מוגדל בשכר דירה. לחילופין, אושר להם תקציב נ"ר (נכסי רכישה) לרכישת דירה בבעלות המדינה שתושכר להם במסגרת השיכון הציבורי.
משרדנו המחוזי נמצא בקשר שוטף עם המשפחה".
תגובות