ההתנדבות של הקצינה בחיל האוויר שעוזרת לבני נוער רבים: טילי קולין, תושבת הרצליה ואם לארבעה, היא אחת מ-50 החונכות והחונכים שמתנדבים בתוכנית צהלה, פרויקט חונכות ארצי לבני ובנות נוער בסיכון בגילאי התיכון. המתנדבים, כולם בעלי רקע צבאי או ניהולי עשיר, מובילים מדי שנה כ-1,200 נערים ונערות ומסייעים להם להשתלב בשירות משמעותי בצבא. מדובר באחת התוכניות היחידות בישראל, המקיימות מפגשים שבועיים לאורך שנות התיכון בנושאים כמו אהבת הזולת, סובלנות ומעורבות חברתית, טיפוח מנהיגות, וחשיבות השירות בצה"ל.
קולין, סא"ל (במיל.) בחיל האוויר, שמתנדבת גם בבית של בנג'י, בית לחיילים בודדים ברעננה, מספרת על פרויקט צהלה הנפלא שאותו יזם והקים תא"ל (במיל.) רן פקר ז"ל, מבכירי הטייסים בחיל האוויר: "הרעיון לפרויקט נולד מתוך חלום של רן שהאמין כי השקעה בנוער על רצף הסיכון תעניק למתנדבים מבוגרים ולנוער עצמו מוטיבציה להיות אזרחים פעילים ותורמים לחברה הישראלית". בימים אלה היא מסכמת 12 שנות התנדבות בתיכון מטרו ווסט ברעננה: "אחרי שהשתחררתי מהצבא ועבדתי כסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש בעיריית רעננה במשך 20 שנים, פגשתי את רן שסיפר לי על ההתנדבות שלו בתיכון עירוני ז' ביפו. תמיד היה לי חשוב לשלב תרומה לקהילה בחיים המקצועיים, אז הרגשתי שזה בדיוק הזמן להצטרף ליוזמה כזו".
בתכנית צהלה מציינים כי בשנת 1992, כשתא"ל פקר יזם את הפרויקט, גויסו 10 מתנדבים שהיו קצינים בכירים כמוהו בחיל האוויר. לאורך השנים, יותר מ-400 חונכים וחונכות כבר התנדבו בצהלה ושינו את חייהם של למעלה מ-15,000 נערים. במסגרת התנדבותה, טילי מקדישה את ימי שלישי במלואם עבור החניכים שלה, שמגיעים מכל אזור השרון ללמוד בכיתות החינוך המיוחד ברעננה. "זה יכול להיות מאוד מאתגר, לא רק בגלל בעיות הקשב והריכוז של חלק מהחניכים, אלא מפני שאין מחויבות להיות בכיתה בזמן הפעילות. לכן צריך משהו שיגרום להם לרצות להישאר, כמו למשל שיחות על נושאים אקטואליים שמהם אנו גוזרים ערכים שרלוונטיים לנו. רק אחרי שנוצר אמון ונבנה ביטחון בקשר, עוסקים גם בשירות הצבאי. מתחילים ממש מהיסוד, מהערכים בסיסיים של כבוד לאחר ועזרה לחלש. לאט-לאט מגיעים למצב שבו החניכים שלא רצו בכלל להתגייס מתעקשים ללכת לשירות משמעותי".
רוצים להישאר מעודכנים?
טילי, מה הייחוד של תכנית צהלה?
"הדגש בצהלה הוא על הענקת תשומת לב אישית ומודל השראה חיובי לנוער ובכך התוכנית מסייעת לילדי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולהשתלב בתפקידים משמעותיים בשירות הצבאי. החונכים מעניקים לצעירים תשומת לב, אכפתיות דאגה, ומשמשים עבורם דוגמה אישית תוך בניית קשר מתמשך מבוסס אמון. אנחנו צריכים להיות שם בשבילם ולעזור בכל מקום שאפשר, בייחוד בצמתים החשובים של התיכון והצבא. צריך להבין שהתוכנית הזו לא רק משפיעה על ההישגים הלימודיים, אלא גם תורמת ברמה החברתית והערכית. אנחנו מלמדת אותם לעמוד על דעתם, בונים את הביטחון העצמי שלהם ומסייעים להם להשתבץ בתפקידים מתאימים בצבא".
מה הסיפוק הכי גדול שלכם, החונכים בתכנית?
"כשהתחלתי את ההתנדבות, לחלק מהנערים אפילו לא היו חלומות וזו הייתה אחת המשימות הראשונות שלי. יחד איתם פיתחנו חזון אישי, אמונה ורצון להגשים את עצמם. בהמשך, הם כבר תפסו פיקוד על זה. אני מקווה שבעתיד אמשיך בתרומה למען הקהילה והנוער בישראל ולא רק בצהלה, שפתחה לאחרונה בגיוס מתנדבים חדשים. זה מאוד מרגש לראות שכולם בוחרים להתגייס או להתנדב לשירות. לקחת נער, שהפוטנציאל שלו היה סתם לשבת על גדרות, ולהפוך אותו לחייל מצטיין, זה הסיפוק הכי גדול שיש. בסופו של דבר, כולם מרוויחים בצהלה: הנוער, המתנדבים, המשפחות, בית הספר והמדינה כולה".
ספרי על תגובה מרגשת שקיבלת מאחד החניכים בתכנית.
"כשי', חניך בתכנית, יצא לאפטר ראשון מהצבא, הוא מיד כתב לי 'אני יודע שהגעתי לתפקיד משמעותי, אבל זה עדיין לא מספיק. תוכלי לעזור לי לעבור לשריון?'. זה היה מאוד מרגש כי כשהכרנו בפעם הראשונה הוא בכלל לא חשב להתגייס. הפכתי את הצבא, דיברתי עם אנשים שלא שמעתי מהם כבר כמה שנים, ובסוף הצלחתי להעביר אותו לשירות בשריון. לסייע לנערים ונערות מכיתות חינוך מיוחד ולהוביל אותם לשירות משמעותי, זה סיפוק גדול מאוד בשבילי".
