ברשות השנייה תוקם ועדה לבדיקת נאותות הייצוג בתקשורת, ובפרט של נשים. כך אמרה יו"ר ועדת המחקר ורב תרבותיות במועצת הרשות השנייה, ד"ר מיכל שפירא, בפאנל בנושא תקשורת חברה ואקטואליה שהתקיים בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה.
"במהלך השנים אנו פונים לגופים המפוקחים ואומרים שיש בעיה והם מתעקשים שאין בעיה, אלא להפך – כי כל מגישות החדשות הן נשים", אמרה ד"ר שפירא. "מתי חל השינוי? עשינו מהלך של 'ספירת ראשים' שבו יושבים שופטים וסופרים את מספר האנשים מכל קבוצת אוכלוסייה, וגם בוחנים את הדרך שבה הם מוצגים. ואז הגופים המפוקחים השתכנעו: התברר שאכן המגישות הן נשים עם הרבה מאוד זמן מסך, אך כל הפאנליסטים הם גברים. הם אמרו שקשה להביא את הנשים ויש בזה משהו – אני רואה את זה כשאני עושה כנסים וקשה לי לשכנע נשים להופיע. גברים תמיד מוכנים ויודעים לדבר על הכל".
"הקמנו וועדה שתתחיל לעבוד בקרוב בראשותה של חברת המועצה מרה מרו סנבטו, שתפקידה יהיה להוביל שינוי לא רק בייצוג הכמותי, אלא בנאותות הייצוג בתקשורת. דווקא בתכניות הריאליטי אין בעיה. בריאליטי הסיפור היותר טוב מנצח ודווקא התכניות הללו, שזוכות לגינוי, תורמות לעניין הייצוג".
את הפאנל הנחה העיתונאי רועי כ"ץ, סמנכ"ל תוכן רדיו תל אביב ומרצה בבית הספר לתקשורת בבינתחומי, והשתתפו בו גם ד"ר מתן אהרוני וד"ר קרן צור איל, מרצים וחוקרים בביה"ס לתקשורת בבינתחומי; מורן מרציאנו, מלהק ריאליטי; סיגל קנוטופסקי, מנכ"ל 'עולים ביחד'.
מורן מרציאנו, ממלהקי הריאליטי המובילים בשוק, אמר כי "בריאליטי שלפני דור, עשר שנים אחורה, באמת פעלו בצורה הכי סטריאוטיפית וגזענית שיש. אבל זה השתנה. אם אני ליהקתי את מנגיסטו לעונה האחרונה של הישרדות, זה לא בגלל צבע העור שלו אלא כי הוא ווינר ויודע לשחק את המשחק של הישרדות. אני לא אשקר ואגיד שכשנכנס אליי מתמודד לחדר האודישנים אני לא אשים לב לצבע העור שלו, אבל אם הוא יצחיק אותי, ירגש, אני אוהב או אשנא אותו – אני אלהק אותו. בלי קשר לשם משפחתו או לצבע עורו. אני מסכים שבתכניות מתוסרטות לא כותבים מספיק ליוצאי אתיופיה. השינוי האמיתי יגיע ביום שבו כשאלהק סדרה כמו 'פצועים בראש' אציע לתפקיד ראשי, שחקנית ממוצא אתיופי ושחקנית שאיננה ממוצא אתיופי – לאותו תפקיד.
"היום בבתי ספר למשחק תראה מעט מאוד סטודנטים ממוצא אתיופי והסיבה היא כלכלית נטו. אני מתקשה להביא לאודישנים אנשים שהם מקהילת יוצאי אתיופיה מהסיבה הפשוטה ביותר: הם לא עולים על האוטובוס לתל אביב. כשהם מתלבטים אם להיבחן לפרויקט שהסיכוי להתקבל אליו הוא נמוך, חבל להם על הכסף שעולה הנסיעה".
רוצים להישאר מעודכנים?
סיגל קנוטופסקי, מנכ"ל 'עולים ביחד': "הברנז'ה התקשורתית אוהבת לתפוס עצמה כנאורה, פתוחה ומחוללת לשינוי אבל השורות בה מאוד צפופות. במבחן התוצאה, אם הבת שלי תפתח טלוויזיה היא לא תראה מישהי שנראית כמוה. היא מסיקה שלנרטיב שלה אין לגיטימציה בחברה הישראלית".
ד"ר קרן צור איל, מרצה וחוקרת בבית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי: "מעבר לתת-הייצוג אנחנו רואים ייצוג בהקשרים שליליים של פשיעה ואי-השתלבות בחברה הישראלית. הייצוג של השתלבות חיובית מועט. יש הרבה פרשנות של אחרים בתקשורת על הקהילה האתיופית, אבל האתיופים כמעט לא מופיעים באקטואליה ובתחקירים ומתעלמים מהאוכלוסייה בפריים טיים. בעלי עור כהה ואתיופים מודרים מפרסומות כמעט לגמרי. לחוסר הייצוג יש משמעויות לגיבוש הזהות וזה גורם לך להרגיש זר ולא שייך".
