חילוץ הפועל שהתמוטט. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
חילוץ הפועל שהתמוטט. צילום: תיעוד מבצעי מד"א

דו"ח: הרצליה מובילה בשרון בתאונות עבודה השנה

מנתוני עמותת "קו לעובד" עולה כי בהרצליה אירעו השנה עשר תאונות עבודה, בהן נפגעו חמישה עובדים בצורה קשה. רוב התאונות אירעו בנפילה מגובה

פורסם בתאריך: 11.12.17 08:29

עשר תאונות עבודה התרחשו השנה באתרי בנייה בהרצליה בהן נפצעו חמישה עובדים באורח קשה וחמישה באורח קל. כך עולה מנתונים שחושפת עמותת "קו לעובד". בתשע מעשר מהמקרים אירעה התאונה בנפילה מגובה, התאונה העשירית אירעה מהתחשמלות.

נתונים אלו מציבים את הרצליה כשיאנית בתחום מפוקפק זה של תאונות העבודה. ברעננה אירעו ב-2017 שלוש תאונות עבודה בהן נפצעו שני פועלים באורח קה ואחד קל. בכפר סבא אירעה תאונה אחת בה נפצע פועל אחד באופן בינוני.

עוד עולה מהנתונים כי מתחילת השנה נהרגו במדינת ישראל 32 עובדי בניין ונפצעו 218, מתוכם 53 באורח קשה ו-165 באורך בינוני. באורח קל נפצעו אלפים, כאשר על פי הנתונים, המשרד לביטוח לאומי מקבל כ-7,000 תביעות לדמי פגיעה מעובדי בניין בכל שנה.

למי אכפת מעובדים שקופים?

"בכל הנושא של תאונות בניין, מדובר במכת מדינה ממש", טוענת ניקולא גדיר, עורכת דין של "קו לעובד" ורכזת "נרתמים – פרויקט בטיחות לעובדי הבניין", האחראי על איסוף הנתונים. "אילו היו מתקיימים תנאי הבטיחות על פי חוק, לא היינו רואים את התאונות הללו".

בנוסף עולה, בהתבסס על הנתונים של 'קו לעובד', כי כ- 80 אחוז מההרוגים הם ערבים אזרחי המדינה, פלסטינים או עובדים זרים, כאשר לפחות בשלוש מהתאונות שאירעו השנה בהרצליה מדובר בעובדים פלסטינים. "היום העובדים המעורבים בעבודה הפיזית בענף הבנייה הם ברובם עובדים פלסטינים או עובדים זרים", מציינת גדיר. "אלה הם עובדים "שקופים", עובדים שאינם שייכים לקבוצות המסוגלות להניע את הרשויות".

בעיה ראשונה: חוסר פיקוח

לטענת העמותה, אחת הסיבות לכמות הרבה של תאונות היא חוסר פיקוח באתרי הבנייה. מנהל הבטיחות במשרד העבודה, האחראי על הפיקוח במקומות העבודה, הקצה 18-20 תקנים של מפקחים על ענף הבנייה, בעוד שברחבי הארץ נמצאים לפי הערכה כ-13 אלף אתרים. על כן, התדירות בה סמכות פיקוחית מגיעה לאתר בנייה אחת לשנתיים וחצי ואף שלוש שנים.

בנוסף, גם אם מוצאים המפקחים ליקויים ומטילים צווי בטיחות אשר עוצרים את העבודה באתר, אין די כוח לפקח על כך שהצו אכן מבוצע. "אנחנו יודעים שאתרי בנייה המשיכו לפעול כאילו כלום לא קרה גם לאחר שניתנו להם צווי בטיחות", מספרת גדיר. "זה אמור להשתנות לטובה בראשון לינואר, כאשר בסמכות המפקחים יהיה להטיל קנסות. אולם איך זה הולך לשנות את המצב, אנחנו עדיין לא יודעים".

בעיה שנייה: חקירות רשלניות

הבעיה השנייה, מסבירים בעמותה, היא טיב החקירה המתנהלת לאחר שקורות התאונות. "גם כאן הנתונים מזעזעים. רק עשרה אחוז ממקרים של מוות בתאונות עבודה מגיע לבית המשפט. מעולם לא הוכנס אחראי באתר בנייה לכלא בעקבות תאונה קטלנית. גזר הדין בדרך כלל הוא מספר חודשי שירות או קנס ממוצע של 7,000 שקלים. היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה קראו להקמת יחידה ארצית מיוחדת במשטרה לחקירת תאונות העבודה. קריאה כזו יצאה לאור תמונת המצב שהצלחנו לחשוף בוועדות הכנסת, לפיה החקירות שהתנהלו עד כה היו רשלניות שברובן נסגרו ללא חקירה פלילית. מה שמגיע לכדי חקירה פלילית, נסגר ברובו מטעם חוסר ראיות. למרות קריאה זו שיצאה לפני שנה וחצי, לאחרונה נודע לנו שהשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, החליט לדחות את הקמתה ל-2019, מכיוון שלא ניתנת לטובת העניין תוספת תקציבית ממשרד האוצר".

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר