צילום אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE
צילום אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE

חדש מהבינתחומי: תרגול פשוט ישפר את שמירת הזיכרונות

יצירת גלי תטא באופן מכוון הוכחה כיעילה לשימור זכרונות – כך עולה ממחקר חדש של חוקרים מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז בהרצליה. בקרוב אצלכם באפליקציה?

פורסם בתאריך: 6.2.18 08:54

זיכרון הוא דבר עדין שעלול להשתנות ולהיחלש עם הזמן. קיבוע של זיכרונות חדשים יכול בקלות להשתבש, אבל האם הוא יכול להשתפר? צוות חוקרים מבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, בראשותו של פרופ' דניאל לוי, העלה את האפשרות שכיוונון גלי מוח יעשה את העבודה. פרופ' לוי ושותפיו העלו השערה שייתכן ויצירה מכוונת של גלי תטא מיד לאחר חוויה מסוימת, ברגעים שבהם הזיכרונות ממנה מתעצבים במוחנו, תשפר את איכות הזיכרונות מהחוויה ויכולתנו להיזכר בהם שוב ושוב, לאורך זמן.

לצורך הניסוי עשה הצוות שימוש בטכניקה של נוירופידבק, שבה מתחבר הנבדק למכשיר EEG, ותוכנה ייעודית מציגה לו את סוג גלי המוח בראשו, בזמן אמת. על ידי התנהגות מסוימת, של הירגעות והתמקדות, יכול הנבדק לכוון את מוחו לגלים הרצויים והמכשיר והתוכנה מראים לו מתי הוא מתקרב או מתרחק מהמצב הרצוי.

על מנת לבחון את התאוריה החוקרים הראו למשתתפים תמונות של חפצים שהיה עליהם לזכור. אז חילקו את הנבדקים ל-3 קבוצות: הקבוצה הראשונה כללה נבדקים שהשתמשו בטכניקה של נוירופידבק באמצעות מכשיר EEG כדי לשפר את גלי התטא במוחם. בקבוצה השנייה יצרו הנבדקים גלי בתא, אשר להם אין השפעה מיוחדת על הזיכרון, ואילו בקבוצה השלישית צפו הנבדקים בסרט טבע.

מיד אחר כך, ושוב לאחר 24 שעות לאחר מכן, ופעם נוספת לאחר שבוע, התבקשו הנבדקים להיזכר ב-30 תמונות שראו. הממצאים היו חד משמעיים: הקבוצה הראשונה, אשר שיפרה את גלי התטא, הראתה יכולת גבוהה משמעותית לשחזר את התמונות שהוצגו לה.

המאמר התפרסם לאחרונה בז'ורנל המקצועי הנחשב Neurobiology of Learning and Memory, ופרופ' לוי מסביר כי לממצאים יש השלכות מרחיקות לכת: "פעמים רבות בחיים אנחנו אומרים לעצמנו לאחר חוויה כלשהי: 'אני מאוד מקווה שאזכור את זה'. זה יכול להיות אירוע מרגש, שיחה מסוימת, שיעור או חוויה חשובים, אבל הזיכרונות מתמוססים. המשמעות של המחקר שלנו היא שיש דרך לשפר את הזיכרון של חוויות ואירועים.

"בחייו של זיכרון יש שלושה שלבים: האירוע שיוצר אותו, חוויה שחווינו או מידע שקלטנו; האחסון שלו; והיכולת שלנו להיזכר במה שקרה או במה שלמדנו. הניסוי שלנו עסק בשלב האחסון. זיכרון לא יושב בתוך מוחנו כמו ספר על מדף או קובץ במחשב. אנחנו מאכסנים זיכרונות בצורה מבוזרת, ומכיוון שהמוח דינאמי, לאורך הזמן הזיכרון משתנה. המון דברים צריכים להתרחש במוח כדי שהזיכרון יישמר, ואנחנו שאלנו מה אפשר לעשות כדי לגרום לכך לקרות בצורה טובה.

"התהליך שמתרחש לאחר היווצרות הזיכרון, הקיבוע שלו, נקרא קונסולידציה (מיצוק בעברית) והוא מתרחש בהיפוקמפוס. התאים במוח, הנוירונים, מדברים אחד עם השני באמצעות משלוח אותות חשמליים, במקצבים קבועים. יש כמה סוגים של גלי מוח, אלפא, ביתא, תטא, שלכל אחד מהם מקצב שונה. מחקרים קודמים מצאו שהאזור במוח שאחראי על זיכרון, מתפקד בצורה הכי טובה כשהוא משדר בגלי תטא. באמצעות הנוירופידבק אנחנו יכולים להביא את המוח לשדר בגלי תטא.

פרופ' דניאל לוי. צילום גדי דגון

פרופ' דניאל לוי. צילום גדי דגון

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

איך זה עובד? כל אחד יכול ללמוד לעשות את זה?

"כשאנחנו מתחברים למכשיר ה-EEG, המחשב מנתח את האותות מהמוח ותוכנה מיוחדת מראה לנבדק באיזה תדר הוא נמצא. אנשים יכולים לחולל יותר גלי תטא אם הם נמצאים ברגיעה מפוקסת, כלומר: רגועים אבל לא מנומנמים, קשובים למתרחש סביבם, אבל לא מעורבים, נותנים למה שקורה לחלוף לידם. זו מיומנות שאנשים יכולים לרכוש באמצעות הנוירופידבק. עם הזמן הם יכולים ללמוד להביא את עצמם למצב הרצוי גם באופן עצמאי, מבלי להיות מחוברים למכשיר. למשל, כשהם יוצאים מכיתה אחרי שיעור.

ומה המשמעות המעשית של הגילוי הזה?

"אנחנו מציעים לאנשים דרך לשפר את יכולות הלמידה שלהם. מי שילמד להשתמש בשיטה הזו יוכל לזכור טוב יותר אירועים שמתרחשים, שיחות חשובות. זה יעזור לסטודנטים ללמוד, למרצים ללמד, לרופאים ומטפלים לזכור מקרים, לשוטרים לתאר אירועים. זה יעזור להרבה מאוד אנשים".

ואיך אדם מן השורה יכול ליהנות מהגילוי הזה, או להתנסות בזה?

"יש היום בשוק עניין רב בפיתוח מכשירי EEG לשימוש אישי. בניסוי שערכנו השתמשנו במכשור מאוד מקצועי, אבל כבר היום קיימות בשוק גרסאות לשימוש אישי, מעין מכשירים קטנים שמרכיבים על הראש ועולים 100 דולר. אפשר להניח שבעתיד הלא רחוק זה ישתכלל ואנשים יוכלו להתממשק למכשירים כאלה עם הטלפונים שלהם ולעשות נוירופידבק אישי באפליקציה, באופן שיסייע להם לשפר את הזיכרון, ואולי דברים נוספים".

בצוות המחקר השתתפו פרופ' דניאל לוי, רומן רוזנגורט, ד"ר לימור שטוץ, אביב שריף ואופיר צדקה.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר