עיריית הרצליה לא קיבלה מהמשרד להגנת הסביבה מימון עבור שעות שיטור להגברת אכיפת הניקיון בחופי הים. הסיבה: היא כלל לא הגישה בקשה לקול הקורא שהוציא המשרד בעניין.
במסגרת תוכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה יזם המשרד סיוע לרשויות החופיות בביצוע פעולות אכיפה בחופי הים בחודשי הקיץ, באמצעות תגבור כוח הפיקוח על ידי שוטרי משטרת ישראל שילוו את פקחי העיריות, "במטרה ליצור הרתעה מול עברייני פסולת בחופי הים ולצמצם את הנזק לסביבה החופית והימית", לשון הודעת המשרד. 14 רשויות זכו לתגבור של כ-3,000 שעות שיטור במימון המשרד, בהיקף של 550 אלף שקלים. הרשויות הן אשדוד, בת-ים, חדרה, חוף הכרמל, חוף השרון, חיפה, טירת כרמל, מטה אשר, נהריה, נתניה, עכו, עמק חפר, תל אביב יפו ואיגוד ערים כנרת. הרצליה, כאמור, לא ביניהן.
"משום מה ראש העירייה מסרב להסתייע ביוזמות ובכספים שמציע המשרד להגנת הסביבה לטובת מטרה חשובה זו והסיבות שמורות עימו", אומר חבר מועצת עיריית הרצליה יונתן יעקובוביץ', שהוא בין יוזמי מבצעי הניקיון שעורכים מתנדבים מדי כמה שבועות בחוף סידנא עלי ואפולוניה ובאזור המצוק, "לא ייתכן שתושבי הרצליה ישלמו על איסוף פסולת של אחרים מבלי שתהיה אכיפה בעניין, שאגב גם תצמצם את עלויות הניקיון וגם תכניס כסף לקופת העירייה. בפועל שום דבר לא קורה. בשנת 2016 ניתנו ארבעה דוחות על השלכת פסולת בסביבה החופית וכך גם ב2017. ב-2018 ניתנו שישה דוחות ובשנת 2019 אפס דוחות. לשם השוואה, בשנת 2019 ניתנו לא פחות מ-37 דוחות על הכנסת בעלי חיים לחוף".
בעיריית הרצליה מסבירים שמכיוון שבעירייה מפעילים שיטור עירוני, בלאו הכי מתלווים שוטרים אל פעילות פקחי העירייה, ולכן לא היו מקבלים את המימון מהמשרד להגנת הסביבה. מהעירייה נמסר בתגובה כי "לא נעשתה פנייה לקול קורא היות ועיריית הרצליה מבצעת אכיפה בחופים באמצעות משטרת ישראל". במשרד להגנת הסביבה אומרים מנגד שהעירייה היתה יכולה לבקש ולקבל את המימון, כמו שקיבלו רשויות אחרות שבהן פועל שיטור עירוני משולב.
בתוך כך, מסרה העירייה כי בכוונתה לענות לקול קורא אחר שפרסם המשרד להגנת הסביבה, לפיו המשרד יתמוך כספית ברשויות שיתחייבו לקדם חוק עזר עירוני שיאסור שימוש בכלים חד-פעמיים בחוף. מועצת עיריית הרצליה הצביעה כבר ב-25 בפברואר השנה בעד תיקון חוק העזר העירוני להסדרת מקומות רחצה, כך שלא תותר הכנסת מוצרים חד פעמיים אל החוף, אך זה ממתין לאישור שר הפנים.
לפי התיקון, "מוצרים חד-פעמיים" הם כלים מכל חומר שהוא כגון פלסטיק, אלומיניום, קרטון, נייר, וכיוצא באלה, שלא נועדו לשימוש חוזר, ובכלל זה כלי אוכל, צלחות, כוסות, קשי שתיה, שקיות לאריזת מזון, מכסים, בוחשים, שקית נשיאה חד פעמית וכיוצא באלה. לפי התיקון, "לא יכניס אדם לשפת הים מוצרים חד-פעמיים, לא יחזיק, לא יזרוק, לא ישאיר, לא יפזר ולא יטמון בשפת הים מוצרים אלה", וכן "לא ימכור אדם בשפת הים, לא ישאיל, לא יחזיק בעסק ולא ישתמש, וכן לא ירשה למכור בשפת הים או להשאיל או להחזיק בעסק או להשתמש במוצרים חד-פעמיים, אלא בהיתר בכתב מאת ראש העיריה ובהתאם לתנאיו".
מעיריית הרצליה נמסר: "עיריית הרצליה, בהיותה 'עיר ללא פלסטיק', הינה הרשות הראשונה שיצאה בקריאה לצמצם את השימוש בכלים חד פעמיים, החל מצמצום השימוש במשרדי העירייה ומוסדותיה ועד הצמצום השימוש במרחב העירוני. כפועל יוצא מתכוונת הרשות לגשת לקול הקורא בנושא חוף נקי, אשר מסייע בהקמת תשתיות למניעת הגעת הפסולת לחופים והפחתת השימוש בחד-פעמי. חוק עזר להרצליה נמצא על שולחנו של שר הפנים לאחר שאושר על ידי המועצה כבר בפברואר 2020".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
