"אנחנו לא שופטים את המצילים כי לא היינו שם, אבל נעקוב אחרי חקירת המשטרה כדי לוודא שנגיע לצדק"

"ערן היה בן אדם שמח, מאוד מופנם ושקט, צנוע, אחד יודע להקשיב ואף פעם לא הסתכסך עם אף אחד ובן אדם מאוד טוב עם רצון תמידי לעזור", מספר מעיין פאר, גיסו של ערן בן גל שנפטר ביום שישי האחרון לאחר שטבע לפני כמעט שלושה שבועות בחוף אכדיה בהרצליה, "הוא מאוד אהב לטייל בעולם. בשנים האחרונות הוא עבד במחסנים בתחום הלוגיסטיקה במשך חצי שנה-שמונה חודשים, חוסך כסף ואז נוסע לכמה חודשים לטיול גדול. הוא היה בהמון מקומות בעולם – במזרח, באוסטרליה, בצפון אמריקה ובדרום אמריקה ובאירופה. טיולים, ים וטבע היו האהבות הגדולות שלו. הוא גם אהב ספורט אקסטרים כמו בנג'י, צניחה חופשית ועוד, שאותו הוא עשה בטיולים שלו בחו"ל. הוא היה באופן קבוע, בימי שישי ושבת, הולך לים בקיץ ובימים יפים בחורף, כל פעם לחוף אחר בשביל הגיוון".

מותו של ערן, בן 42, רווק מחדרה, היה עבור משפחתו אסון נוסף לאחר שלפני 30 שנה נפטרה אחותו הצעירה בגיל שלוש וחצי לאחר שנפלה מנדנדה. "המשפחה עברה טרגדיה כפולה", אומרת בת דודתו של ערן, מעין קאפח, "לפני 30 שנה אחותו שני ועכשיו הוא. עבור האמא לאבד שני ילדים זה נורא קשה. אנחנו יושבים עכשיו שבעה ומנסים לעכל את זה שערן כבר לא פה וזה לא נתפס. הוא כל הזמן במחשבות שלי והכל הזמן מלווה אותי. היתה לי תקווה שהוא יתעורר והייתי די בשוק כשהודיעו לי שהוא נפטר. ממש סמוך לאירוע הטביעה של ערן נולדה לו אחיינית והתרוצצנו בין בתי החולים, בינו לבין אחותו. לצערנו, הוא לא הספיק בכלל לראות את האחיינית החדשה שלו. זה ממש עצוב. המשפחה מאוד שבורה מזה שהאסון הזה יכול היה כנראה להימנע. אנחנו מחבקים חזק את ההורים והאחיות שלו ודואגים להם".

עדויות קשות מהטביעה בחוף אכדיה: "אנשים התחננו למצילים שיילכו לבדוק, הם ישבו בסוכה ופיצחו גרעינים"

הגיס פאר מספר: "ערן טבע בחוף אכדיה בשבת אחרי הצהריים, בסביבות השעה 15:00. בכלל לא חשבנו שקרה לו משהו. ערן היה נעלם לפעמים לכמה שעות, מבלה עם עצמו בים שעות, אבל במוצאי שבת בשעה עשר בערב, אחרי שהוא לא חזר ולא ענה במשך שעות ארוכות לטלפונים רבים, חששנו שמשהו קרה לו. ההורים שלו ניגשו למשטרה ודיווחו שהוא נעדר והמשטרה עשתה איכון טלפוני וראו שהרכב שלו נמצא בחוף אכדיה ולא מצאו אותו. אחרי שההורים מסרו להם פרטים שלו הם הצליבו את המידע עם אירועים שהיו באותו היום ואמרו לנו שיש באיכילוב אדם בגיל שלו שמונשם ומורדם באיכילוב שהגיע מאירוע טביעה ושלחו לשם תמונה וזיהו שזה אכן הוא. באחת בלילה קיבלתי טלפון לבוא לקחת את חמי וחמותי לאיכילוב. הגענו וזה היה לי מאוד קשה לראות את ערן שוכב על המיטה בטיפול נמרץ מחובר לכל המכשירים. בחיים לא ראיתי אותו כך, ערן היה גבר חסון 1.80 מטר ובנוי טוב ולראות אותו כך בחדר טיפול נמרץ היה מחזה מאוד קשה.

"בהתחלה המדדים שלו לא היו יציבים ומאוד קיווינו והתפללנו שזה עניין של יום-יומיים-שלושה והוא יפקח עיניים ויתחיל לתקשר ויתחיל להתאושש ממה שקרה לו. הרופאים אמרו שהם לא יודעים אם יש נזק מוחי ומה החומרה שלו ורק עם הזמן הם ידעו. עברו כמה ימים מורטי עצבים ללא שינוי ועשו לו בדיקה שבודקת את פעילות המוח. יום למחרת הרופאה ביקשה לדבר עם כל המשפחה והודיעה לנו שהבדיקה הראתה שנגרם נזק ולא יודעים מה הנזק ואיך הוא יתבטא בעתיד. היא הסבירה לנו שנצטרך להעביר אותו למוסד שמטפל באנשים מונשמים כרוניים ושאם הוא יצליח להשתקם אז השיקום יהיה נורא איטי ונורא קטן והוא בטח לא יחזור להיות איך שהוא היה. בשבוע האחרון שלו התחלנו לעכל את העניין הזה והתחלנו לחשוב לאן מעבירים אותו ואיך עושים ומה אפשר לעשות כדי להטיב איתו, אבל כבר ביום חמישי האחרון המדדים החלו להידרדר והוא הגיע לסוג של קריסת מערכות. בין יום חמישי לשישי לפנות בוקר הוא נפטר".

ערן בן גל ז"ל. צילום באדיבות המשפחה

פאר ממשיך: "יום אחרי המקרה בני המשפחה הגרעינית של ערן החליטו, בדרך מחדרה לבית החולים איכילוב בתל אביב, לעצור בהרצליה בחוף אכדיה ולראות היכן ערן טבע, אולי לאתר את הנייד שלו בחוף ולדבר קצת עם המצילים ולשמוע מהם מה היה. זה לא היה צפוי שיטבע ואנחנו לא מבינים איך זה קרה. הוא היה שחיין טוב, והיה חשוב למשפחה לשמוע מהם. המצילים סיפרו להם שהם הגיעו אל ערן צ'יק צ'ק וחילצו אותו בלי בעיה ושהוא ממש לא בלע הרבה מים ומהר מאוד החזירו לו את הדופק. משום מה משהו בסיפור של המצילים הפריע לאשתי שרון, אחותו של ערן. משהו לא הסתדר. היא החליטה לחפש באינטרנט על מקרה הטביעה ואז נתקלה בכתבה על הטביעה בצומת השרון וקראה את מה שסיפרו עדי הראייה שהיו בחוף באותו הזמן על הרשלנות לכאורה של המצילים. היא היתה בשוק. זה היה הפוך לחלוטין ממה שהמצילים סיפרו להם. עם הזמן העדויות ששמענו והמצב הפיזי שלו – נזק מוחי, הראו שהדברים היו שונים לחלוטין ושהוא שהה הרבה זמן מתחת למים ושהרבה זמן לא הגיע לו חמצן למוח. גם לא הסתדר לנו שניסו לחלץ אותו עם חסקה כשהים כל כך סוער והוא נפל ממנה. בזכות האינטואיציה של שרון גילינו את העדויות של האנשים שהיו שם, אחרת זה יכול היה להסתיים בביקור בסוכת המצילים".

נזכיר שמבלים שהיו בחוף בזמן הטביעה העידו בשיחות עם צומת השרון על חשש לרשלנות חמורה של צוות המצילים בחוף. עדה שהיתה במקום סיפרה לצומת השרון: "שתי נשים הגיעו לסוכת המציל ואמרו שיש מישהו שטבע ליד שובר הגלים. הם התחננו שילכו לראות, אבל הסתכלו במשקפת, אמרו שזה סלעים ואין שם כלום. הבחורות התעקשו אבל כלום לא עזר. ישבו שם חמישה מצילים לפחות ופשוט פיצחו גרעינים. אחרי דקות ארוכות ראינו אותם יורדים במהירות, הם הוציאו אותו משם אחרי שהוא נפל להם בדרך והגיע לחוף כשהוא מחוסר הכרה. הוציאו לו כמויות מים עצומות מהגוף. לא ראינו שם אף אחד שקרוב אליו".

לאחר ששרון ויתר בני המשפחה נחשפו לעדויות מהטביעה של ערן החליטה מעין קאפח, בת דודתו של ערן, לפרסם פוסט על המקרה, עם המידע שסיפרו להם עדים שהיו במקום בתקווה לנסות לאתר עדים נוספים, בעיקר את שתי הנשים שהגיעו לסוכת המציל. "החלטתי שאני מתחילה לחפש עדים ואני לא עוזבת את זה עד שאני לא מבינה מה קרה שם. הצלחתי לאתר כמה עדים שהיו במקום והם סיפרו שהיו שתי נשים עם מבטא רוסי שפנו למצילים ואמרו להם שערן טובע וזקוק לעזרה, הן ממש התחננו מהם אך הם לא נענו לבקשתן ולא הגיעו, רק אחרי רבע שעה-עשרים דקות שבהן ככל הנראה ערן טבע ובלע הרבה מים, לפי העדים, אז המצילים ניגשו למים עם חסקה תחילה. הים היה די סוער כנראה כי היו עוד חמישה מקרי טביעה באותו היום. כשהם ראו שהם לא מצליחים להגיע אליו הם נעזרו באופנוע ים ומשו אותו מהמים. זה היה זמן קריטי שאולי אפשר היה להציל אותו. אנחנו לא יודעים ולא שופטים את המצילים כי לא היינו שם אבל נמשיך ונעקוב אחרי חקירת המשטרה כדי לוודא שבאמת נגיע לצדק. בעקבות הפוסט פנו אלינו כמה עדים, שאני עדיין בקשר איתם וליוו אותנו כל התקופה שערן היה מאושפז והתעניינו בשלומו ואנחנו עדיין מחפשים את הנשים שפנו למצילים. פרסמתי אפילו פוסט ברוסית כדי להגיע אליהן ואני מקווה שנאתר אותן במהרה. העברנו את כל הפרטים שאספנו מהעדים למשטרה ואנחנו ניתן להם לעשות את העבודה שלהם ואנחנו מקווים שהם יצליחו לאתר את אותן עדות".

פראמדיקים מטפלים בערן בן גל בחוף. צילום: תיעוד מבצעי מד"א

פאר מוסיף: "יש לי ציפייה שאולי המשטרה תאתר את הנשים האלה שהיו עדות לאירוע. בשבוע שעבר דיברתי עם אחד השוטרים והוא סיפר שהם יגבו במהלך השבוע עדויות מהאנשים שאנחנו הפננו אליהם ושהיו עדים לאירוע ואז הם יחליטו איך הדבר ממשיך. ביום שני שלחתי הודעה לאחד השוטרים שהייתי איתם בקשר ועדכנתי אותו שערן נפטר. הוא אמר שהוא מצטער לשמוע ושהם ייצרו איתנו קשר בקרוב להגיד לנו איפה הדברים עומדים ושבהחלט החקירה מטופלת. אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לדעת מה היה שם גם בשביל ערן, בשביל המשפחה ובמיוחד בשביל המתרחצים הבאים שיבואו לחוף הזה והגשנו תלונה במשטרה על ההתנהלות של המצילים באירוע. אין לנו שום עניין למצוא שעיר לעזאזל או למצוא מישהו להאשים אותו אלא באמת לדעת מה היה. אנחנו לא יודעים מה קרה ואיך זה קרה. אנחנו רק יודעים שהטביעה שלו היתה קטלנית. אני חושב שמגיע לכל מתרחץ שבא לחוף לדעת מה היה שם ואם לא היה שום דבר שיכלו לעשות אחרת, אז טוב לדעת וזה בסדר גמור. אבל אם מישהו התרשל ולא פעל כמו שצריך, חייבים לדעת על זה ולהחליט אם זה החוף שהוא רוצה לרחוץ בו. אנחנו באמת כואבים וצר לנו. אנחנו מקווים שהקדוש ברוך הוא ייתן נחמה למשפחה ושהשנה הבאה תהיה מוצלחת יותר גם למשפחה וגם לכל עם ישראל".

מעיריית הרצליה נמסר: "האירוע נבדק ובוצע תחקיר עמוק, מקיף ויסודי על ידי הגורמים המקצועיים של כל הגורמים המעורבים, ממנו עלה כי המצילים פעלו כראוי וביצעו את כל הנדרש בכדי לנסות להציל את חיי הטובע".

ממשטרת ישראל נמסר: "החקירה עדיין תמנהלת ומבוצעות כלל הפעולות הנדרשות על מנת להגיע למיצוי הדין".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה