אלפים ליוו היום למנוחות את רס"ר במיל' גל מאיר איזנקוט ז"ל, שנפל אתמול בקרב ברצועת עזה. בצידי הדרך עמדו מאות מתושבי הרצליה עם דגלי ישראל. בחלקה הצבאית בבית העלמין בהרצליה היו שרים ואישי ציבור רבים בהם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. שלמה ארצי שר את שירו המצמרר "ירח", השר בני גנץ ספד לגל ז"ל.
הכוח שבו היה גל ז"ל ביצע סריקות באזור ג'באליה. כשזיהו פיר מנהרה והתקרבו עם כוח של יהל"ם אירע פיצוץ ממנו נפצע גל ז"ל קשה. הוא פונה לבית החולים אך למרבה הצער, נקבע שם מותו.
האב גדי איזנקוט אמר כשהוא נחנק מבכי: "אנו עומדים פה קהל רב, לחלוק לך לך כבוד אחרון. נולדת לפני 25 שנה בעת ששרתתי כמפקד חטיבת גולני. אמא עדכנה אותי שהיא בדרך לבית חולים. מיהרתי מרמת הגולן אך הגעתי באיחור. לפני שלושה חודשים בטיול משפחתי הזכרתי את זה. אתה אמרת לי באחת משיחות הנפש שהייתי חסר לך מאוד, הרבה מאוד שנים. "עניתי לך שאני בטוח שאמא הייתה בשבילך כל הזמן, והייתי גאה ושמח לראות את הקשר העמוק והמיוחד שלך עם אמא והאחים … בשיחה על המלחמה בעזה אמרת לי שאתה וחברים לפלוגה מרגישים שזו מלחמה צודקת, שחייבים להחזיר את כל החטופים ולהביס את חמאס אחרי האירוע הברברי והאכזרי שביצעו. אמרת לי את זה גם בין לבין בשיחות … אמרתי לך שאני מחבק אותך ומבקש שתבצעו את המשימות היטב ותשמרו על עצמכם … אני בטוח שנמשיך במערכה ובמאמץ לחזק את המדינה שכה אהבת ובעיקר שתהיה חזקה, מפותחת וצודקת כמו שתמיד נהגת לבקר על דברים שלא מצאו חן בעיניך. גלוש אהוב ליבנו, אני מבטיח לך שנמשיך להיות משפחה מלוכדת כדי שההקרבה שלך ושל חבריך לא תהיה לשווא. אני מצדיע לך בן אהוב. אוהבים אותך לעד אבא אמא וכל המשפחה. אני מתחייב בפניך שנעשה הכל כדי להיות ראויים לך, למען מי שהקריב, למען חבריך לנשק ולמען העם הישראלי כולו שמחבק אותנו בשעה קשה זו".
תושבי הרצליה מלווים את מסע ההלוויה של גל איזנקוט ז"ל, צילום דוברות העירייה
השר בני גנץ אמר: "חנה, גדי, גיא, רותם, יעל, ורד ואריאל האהובים. מה גורם לבחור צעיר, מוכשר, הג'וקר של המשפחה, לעזוב הכל ולצאת אל הקרב? הבית. הבית שלכם, הבית שלנו, מדינת ישראל שנמצאת אולי בשעתה הקשה ביותר. הבית שממנו הם גדלו וצמחו, שמחנך לאהוב אותה, לצעוק אחריי ולנהוג אחריי. גדי, כשאישרנו תכניות ידענו את משמעותן. ידענו שהחצים על המפות יכולים להפוך לחצים בליבן של משפחות טובות ויקרות כל כך. ואתה, אחי ורעי לנשק, שותפי, אתה ומשפחתך אתם התגלמות של הנתינה האישית, של הצבת האינטרס הלאומי מעל לכל שיקול אישי. אתה הבנת את המשמעות היטב. בשבועות האחרונים הלב הרחב שלך לא נתן לך מנוח. מול כל משפחה של חטופה או חטוף מול כל משפחה שכולה, כולם היו בניך, כולן היו בנותיך. כשישבנו במפקדת האוגדה ונפתחה דלת החמ"ל שהפכה לארורה, דומה ברגע זה לכל כך הרבה דלתות שפתחת בעבר, הסתכלתי עליך. כשיצאת אמרתי לעצמי 'זה לא מגיע לאף אחד, זה לא מגיע לגדי'. ואתה, שביקרת בחייך אלפי משפחות של אחים לנשק, של מפקדים ופקודים, יצאת מהדלת בלי הנקישה, בלי לראות את הרכב של המבשרים מגיע, עם הצניעות, קור הרוח, ואני ידעתי כבר. ידעתי כי מבית כמו שלכם גדלים גיבורים שיוצאים לקרב על הבית. רק מי שאוהב את המולדת ומתחנך לשמור עליה ולצעוד בראש עלול ליפול למען הבטחת עתידה".
