ועדת הערר המחוזית במחוז תל אביב בראשות יו"ר ועדת הערר עו"ד הילה סירוטה ליבנה, דחתה את ההתנגדויות שהגישו תושבי הרצליה לגבי פרויקט מגורים לדיור בר השגה שייבנה בסמוך להם ברחוב דן שומרון. הערר הוגש נגד אישור תכנית בוועדה המקומית לבניית מבנה לדיור בר השגה בן שמונה קומות מעל עמודים ובו 30 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח של 15 שנה לבני המקום.
את היזם ייצגו עורכי הדין ענת בירן ואור מור.
בין היתר, טענו העוררים כי בפרויקט זה אין מדובר בדיור בר השגה אמיתי, בשל ההיקף המצומצם של 30 דירות בלבד, וכן בשל כך שהפרויקט נמצא בלב אזור יוקרה, ובשל כך מדובר בפרויקט קבלני לכל דבר ועניין. לטענת העוררים, מדיניות הוועדה המחוזית היתה כי בינוי מעל ארבע קומות במתחם יפגע בתים הקיימים ובהתאם לכך מומשו הזכויות במגרשים באזור, וכי הוועדה המקומית החזיקה בעמדה דומה. אישור התכנית, לפי העוררים, מהווה פריצת המדיניות תוך הריסת המרקם העירוני ופגיעה באופי המתחם, ומטרתו הגדלת רווחי היזם.
הוועדה המקומית טענה כי התכנית מגדירה שימוש למגורים להשכרה ארוכת טווח של 15 שנה, בסביבה איכותית ומגוונת, לזוגות ומשפחות צעירות בני הרצליה, במחירים מוזלים ומפוקחים. על סמך המדיניות לעודד יחידות דיור להשכרה נחקקה התוספת השישית לחוק והוראות שונות בתיקון 101, המסמיכות את הוועדה המקומית לאשר תכניות המגדילות באופן משמעותי את זכויות הבניה למגורים.
היזם שמקדם את התכנית טען כי מדובר במקרה קלאסי של Nimby – Not in my back yard, בו העוררים אינם מוכנים כי יבנו לידם פרויקט שמטרתו לשמש את כלל הציבור.
עו"ד ענת בירן. צילום: בני אדם
רוצים להישאר מעודכנים?
לדברי עו״ד ענת בירן, שייצגה את היזם, ״המחוקק אישר את התוספת השישית לחוק במטרה לתמרץ בעלי קרקע פרטיים להקים דיור בהישג יד. אין כל הנחיה או הוראה המונעת את ההתקשרות של היזם עם העירייה, וכי התוספת השישית לחוק לא מחייבת עריכת הסכם בין הרשות ליזם. עצם ההסכם רק מכפיף את היזם למגבלות נוספות שהתוספת השישית אינה מחייבת אותן. מדובר בשכונה מבוססת הנלחמת על מנת להשאיר את המצב הקיים ולהדיר אוכלוסיות חלשות מסביבתה. מדובר בתופעה שאין לתת לה יד. במקום שתושבי המקום יחבקו ויאמצו את הפרויקט המבורך, הם פועלים בדיוק באופן ההפוך."
ועדת הערר ציינה בהחלטתה לדחות את הערר כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה המקומית, זאת לאור התרומה הציבורית החשובה שבתכנית.
