"חוקי ההפקעה, נהלים ופסקי דין מפורסמים בספרים עבי כרס" מספר זאב כהן – מהנדס אזרחי וגיאודט, שמאי מקרקעין ומודד מוסמך, לשעבר השמאי הממשלתי, מייסד ובעלים של חברת ז.כ. למדידות והנדסה בע"מ "לפיכך האמור כאן מתומצת ביותר ובכל מקרה יש להתייעץ בשמאי ועו"ד הבקיאים בנושא" הוא מבהיר.
באילו מקרים מפקיעה המדינה?
המדינה מפקיעה כאשר הקרקע דרושה לצורכי ציבור. ההפקעות מתבצעות בין השאר גם על פי חוקים מתקופת המנדט הבריטי, המכונים "פקודה" שחלו בה שינויים התואמים את רוח הזמן.
שר האוצר, בדרך כלל מפקיע לאחר התייעצות עם "וועדה מייעצת" שהוא ממנה. השר חותם על הפקודה הרלבנטית (בהיות זאב שמאי ממשלתי ראשי היה חבר בוועדה המייעצת לשר ואף מנע הפקעות מיותרות). בהפקעות דרכים בינעירוניות, הפרסום מוצג בילקוט פרסומים ובעיתונות לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח – 1943).
כאשר מדובר בהפקעה לצרכים ציבוריים אחרים, לפי צרכי המדינה, הפקעה מבוצעת לפי "פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943".
לעומת זאת, הרשויות המקומיות רשאיות להפקיע על פי חוק התכנון והבנייה (תשכ"ה 1965). פרסום ההפקעה מתבצע בהתאם לתוכניות בניין ערים מאושרות המייעדות שטחים המוגדרים בחוק כציבוריים.
כמו כן קיימים חוקי הפקעה ספציפיים כמו חוק כביש חוצה ישראל ואחרים.
גובה הפיצוי המגיע
בעלי זכויות במקרקעין המופקעים זכאים לפיצויים, זאת לפי שווי השוק במועד הקובע והוא 15 יום מפרסום ההפקעה בעיתונות. ככל שהפיצוי מתאחר, מחויב המפקיע להוסיף ריבית כמעט אפסית והצמדה למדד.
כאשר ההפקעה מתבצעת לפי חוק התכנון והבנייה, הפיצוי על פי שווי השוק. ניתן להפקיע לפי חוק זה למטרות מסוימות ללא פיצוי (ללא תמורה) עד 40% מהשטח המקורי רק כאשר ההפקעה מיוחסת לדרכים, גנים, נופש, ספורט, חינוך, תרבות, דת ובריאות.
הפחתה זו מהפיצויים, למיטב ידיעתי, אינה קיימת בעולם הרחב פרט למושבות הבריטיות בהן ניתן היה להפקיע ללא פיצוי רק עד 25% מהשטח המקורי, כשההפקעה הייתה לדרכים או שטח פתוח לציבור בלבד.
פרסום ההפקעה מתבצע לפני ההפקעה, בעיתונות ועל לוח מודעות בקרבת הנכס המופקע.
מדוע התקנות החדשות מקשות על המצב?
התקנות החדשות מרעות את המצב כתוצאה משינויים בפסקי דין. משך כל השנים ומאז קום המדינה לא חלה התיישנות בהפקעת המקרקעין. בתי המשפט ראו בהפקעת קרקע- לקיחה של נכס שאינו מתיישן וניתן לתבוע פיצוי גם אחרי שנים רבות.
בשנים האחרונות ניתנה פסיקה לפיה אין מדובר בנכס שלא מתיישן, אלא שהפיצוי הינו חוב כספי ועליו חלה הוראת התיישנות של 7 שנים. המשמעות היא שכל מי שלא ידע על ההפקעה משך 7 שנים, איבד את רכושו ללא כל פיצוי זאת למרות שהרשות רשאית לתת פיצוי חליפי במגרש במקום אחר, במקום פיצוי כספי.
ראוי לציין שקבלת פיצוי כספי מחויב במס שבח בשיעור מחצית המס בעסקת מכר. לעומת זאת, אין חובת מס בפיצוי בקרקע חליפית. יוצא איפה שהמופקע גם נושא בהוצאות עו"ד ושמאי, ובסופו של ההליך המשפטי שנמשך שנים רבות, מקבל פיצוי הרחוק משווי המקרקעין שנלקחו ממנו בכפייה. בנוסף משלם מס שבח.
קיים עינוי דין בפרוצדורה של הליכי התביעה ודיונים במספר ערכאות. לעיתים רחוקות מקבלים על כך פיצוי בסיומו של ההליך הארוך והמתיש דומה הליך ההפקעה לדעת מומחים, לאסון טבע.
למדינה האמצעים להקל על האזרח כפי שקיים בארצות דמוקרטיות רבות ובין השאר ניתן גם בארץ לפצות את המופקע בהליך של רפרצלציה לפיה מקבל הריבון את השטחים הציבוריים ומקצה למופקע שטח מוקטן עם זכויות תכנוניות לבנייה.
פתרון כזה הוצע ע"י זאב במספר מקומות ובין השאר בתוכניות ח/300 בחולון שם הופקעו מכל בעל מעל 50% לדרכים עירוניים וכל בעל קיבל בתמורה זכויות בנייה, שהעלו את שווי הנכס. התוצאה: "הזאב שבע והכבשה שלמה".
זאב כהן, משרד ז.כ. למדידות והנדסה בע"מ
כתובת: רח' יגאל אלון 67, תל-אביב 6744317 בית טויוטה בניין B
טלפון: 03-7640800
קישור לאתר אינטרנט
זאב כהן, משרד ז.כ. למדידות והנדסה בע"מ. צילום עצמי
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
