תושבות הרצליה ניבה בז'ז'ינסקי ודגנית דקל, שתיהן אמהות לילדים, פתחו בימים האחרונים קבוצה פייסבוק ייחודית, בשם "יש לי חבר/ה מיוחד/ת הרצליה", שמטרתה ליצור חברויות בין ילדים עם צרכים מיוחדים לבין ילדים שאינם כאלה. הקבוצה מונה כיום 157 חברים ובז'ז'ינסקי ודקל מזמינות את כל ההורים בהרצליה להצטרף.
"ראיתי את תוצאות הסקר שעסק בשילוב ילדים בעלי מוגבלויות במסגרות רגילות או בחוגים וש-90 אחוז מההורים שהשתתפו בסקר לא היו רוצים שהילדים שלהם ישתלבו עם ילדים עם צרכים מיוחדים. זה זעזע אותי בכל קנה מידה אפשרי", מספרת בז'ז'ינסקי, אם ליונתן, בן 7 ולדניאלה, בת 4.5, "אמרתי שאצלי זה לא יהיה כך והילדים שלי כן יבואו במגע עם ילדים שהם אחרים מהם. הבית של ההורים שלי היה תמיד פתוח ואימצנו לא מעט אנשים מכל מיני מקומות בעולם. גם הבית שלי היום פתוח בפני כולם. ביומיום הילדים שלי לא ממש נחשפים לילדים עם צרכים מיוחדים וזה היה מבורך אם הם היו נחשפים יותר".
אז מה עשית?
"החלטתי לעשות משהו בעניין והצטרפתי לקבוצה הארצית בפייסבוק 'יש לי חבר/ה מיוחד/ת'. הקבוצה הארצית היתה מאוד קטנה, היו שם אולי 300 חברים. הכרתי שם את אילן, אבא של דריה בת ה-5, וקבענו שהם יבואו אלינו בשבת. היה מדהים. הבנתי שהפערים האלה בתפישה נמצאים אצל ההורים ולא אצל הילדים. הבת שלי תשחק עם כל ילדה שאוהבת את תחומי העניין שלה – את הבובות, להתאפר ולהתחפש, ולא משנה לה אם זו תהיה ילדה עם צרכים מיוחדים או ילד נכה או ילדה ממוצא אתיופי. זה בעיניי אבסורד שאנחנו המבוגרים יוצרים את הפערים האלה וזה מאוד חשוב לי כאמא להקנות להם את הערכים האלה ולהראות להם שצריכים להכיל ולקבל את השונה. זה לא ממקום של סיסמאות, אני באמת מאמינה בזה".
ניבה בז'ז'ינסקי
אז איך נולדה היוזמה לקבוצה בהרצליה?
"חשבתי שחייבים להקים קבוצה כזאת מהרצליה כי לא יכול להיות מצב שילד אחר, מיוחד, לא יהיה עטוף בחברים כמו שהילדים שלי עטופים בחברים וגם מאוד חשוב לי שהילדים שלי יבואו במגע עם ילדים שהם שונים מהם. דיברתי עם דגנית, שהיא אמא של דורון, בן 6.5, שאובחן עם תסמונת וויליאמס, ופתחנו את הקבוצה לפני שבועיים. דורון היה ביום ההולדת של יונתן עם כל הכיתה שלו ואי אפשר היה לראות בכלל שהם שונים בהתנהגות. דורון השתלב מדהים בכל הפעילויות ביום ההולדת. אין מצב שילד יושב בבית ואין לו חברים כי כולם צריכים את זה. זה דבר הכי בסיסי שיש. אני מאוד רוצה שהקבוצה תגדל והמטרה שלנו היא שכמה שיותר הורים לילדים מכל הגילים יצטרפו לקבוצה ולייצר מפגשים פרטניים וגם מפגשים לפי גילאים ולא לפי שכונות או אזורים בהרצליה וככל שהקבוצה תגדל נעשה עוד פעילויות – אחרי הצהריים של כיף ונחבור לעירייה ונעשה שיתופי פעולה עם ועד הגנים ו-ועד ההורים העירוני. אני בטוחה שאם הילדים יגדלו לתוך סיטואציה כזאת וילמדו חמלה והכלה הם גם יהיו אנשים יותר טובים וזה הדור שלנו והם לא יהיו מוכנים שהילדים שלהם לא יהיו עם ילדים עם צרכים מיוחדים, הם לא יהיו כמו ההורים שענו על הסקר. זה חינוך לעתיד".
היוזמת השנייה של הקבוצה היא דגנית דקל – אמא של דורון בן ה-6.5 שאובחן עם תסמונת וויליאמס, מפעילה של עמוד הפייסבוק של תסמונת ווילאמס בישראל ועוסקת בהעלאת המודעות לתסמונת. "ניבה ואני כל הזמן דיברנו על זה שצריך לעשות משהו בעניין", היא מספרת, "מההיכרות הזאת שלנו זה עלה שהיא מאוד רוצה לעשות משהו משמעותי בנושא של השילוב וקבלת האחר ואני גם רוצה לשלב את הבן שלי דורון שאובחן עם תסמונת וויליאמס בקהילה ושיכיר עוד חברים. חשבנו כל הזמן מה נעשה ואז עלה הרעיון של הקבוצה הזאת שיכולה להיות פתח לפעילות כזאת של שילוב והכלה".
מהי תסמונת וויליאמס?
"זו תסמונת גנטית נדירה שיש בה חוסר של 28 גנים וכרומוזום 7 ויש לזה מגוון מאפיינים – הדבר העיקרי זה הפרשת יתר של אוקסיטוצין שזה הורמון האהבה", מספרת דקל, "זה אומר שהם מאוד חברותיים ואוהבים לתת אהבה ומאוד צריכים לקבל אהבה. זה חלק מהדי.אן.איי שלהם. הם מאוד אוהבים ורוצים להיות בחברה ולא תמיד החברה מבינה אותם. הם לא פעם ניגשים לאנשים שהם לא מכירים, לכן יש משמעות מאוד גדולה להעלאת מודעות לתסמונת ולצרכים שלהם ומאז שאיבחנתי את דורון, כשהיה בן 3.5, בזה אני עוסקת. הבנתי הצורך העיקרי של הילדים עם התסמונת בגיל בוגר זה חברה וצריכים לעבוד על הנושא הזה של הכישורים החברתיים בגיל צעיר כדי שהם ידעו להיות בחברה ולהיות מוקפים בחברה. דורון היה שלוש שנים בגן של החינוך המיוחד והשנה הוא שולב לראשונה בגן רגיל עם סייעת וזה היה הצלחה גדולה מאוד. בשנה הבאה הוא עולה לכיתה א' רגילה בבית הספר יוחנני. המנהלת בוועדת השילוב אמרה לי שזו פעם ראשונה שפונים אליה הורים לפני הוועדה ומבקשים שהילד שלהם יהיה בכיתה שבה משולב הילד עם הצרכים המיוחדים. מתוך ההבנה שהדבר הכי חשוב לדורון זה החברה, אני חשופה ומשתפת בפייסבוק ומול ההורים בקהילה על הצרכים של דורון. אלה מצדם מוכנים תמיד לשתף פעולה, להזמין ולתת לדורון את כל החום והאהבה שצריך".
למה כל כך חשובה קבוצה כזאת?
"המטרה של הקבוצה הזאת היא לייצר את מפגשים כדי שילדים יכירו ויבינו מה זה ילדים עם צרכים מיוחדים ושיבינו שזה לא משהו מפחיד ושאין בזה שום דבר נוראי אלא כיף ונעים ושהילדים עם הצרכים המיוחדים ייצרו חברים ויהיו מוקפים בהם ובאהבה ולא יהיו בודדים. זה 'ווין ווין' לשני הצדדים. ילד שגדל עם ילד עם צרכים מיוחדים גדל עם אמפתיה יותר גבוהה ועם אינטליגנציה רגשית יותר גבוהה. מחקרים היום מראים שאינטליגנציה ברמה של חוכמה זה לא דבר משמעותי ומה שיותר משמעותי להתפתחות ולהצלחה של אנשים בוגרים זה אינטליגנציה רגשית. ילד שגדל עם ילדים עם צרכים מיוחדים מפתח את זה ברמה הכי גבוהה. בגילים מבוגרים הרבה אנשים הופכים להיות בעלי צרכים מיוחדים בגלל תאונות או אירועים מוחיים, ברגע שילדים צעירים גדלים לתוך זה, גם כשההורה או הסבא שלהם הופך להיות בעל צרכים מיוחדים הם יודעים להתמודד עם זה ולא נבהלים מזה".
דורון דקל ואמו דגנית
איך תיווצר האינטראקציה בין הילדים?
"בתור התחלה צריך לייצר את זה בצורה יזומה ומלאכותית ובהמשך הוא יהפוך להיות טבעי. ככל שזה יהיה יותר ויותר אז דברים ילכו יותר חלק. העניין של הלהזמין את הילדים לבית אחד של השני זה התפקיד של ההורה והוא זה שצריך להפעיל את הדבר הזה ואנחנו נעזור להם. ברגע שהורה מצטרף לקבוצה ורוצה שזה יקרה עם הילדים שלו זה יקרה. השאיפה שלנו היא להתחיל להניע ושזה יגדל ויהיה משהו גדול ומשמעותי שיוביל לשינוי חברתי, שינוי בתפישה של אנשים בהבנה שלהם בעניין שילוב והכלה. נעשה מפגשים של אחד על אחד בתוך בתים ונייצר מפגשים יותר גדולים בפארק ובגינה וננסה לייצר קהילה של הורים שרוצים שהילד שלהם ישתלב והורים לילדים עם צרכים מיוחדים שמשתלבים בתוך הקהילה הזאת. אני מאמינה שתהיה לנו קהילה חזקה, טובה ומכילה ונשמח שיצטרפו כמה שיותר. אנחנו רוצות לצרף עוד ועוד הורים ואז יהיה אפשר לייצר פעילות ואנחנו ניתן לזה עוד שבוע ואז נתחיל להניע, נעלה פוסטים ונציע לכל מי שרוצה להיפגש להעלות פוסט אישי ואז לראות איך זה מתקדם ולנסות ליצור את החיבורים בין הילדים".
- מזמינים אתכם להצטרף לקבוצת העדכונים של צומת השרון הרצליה בוואטסאפ באמצעות הקישור כאן.
