סמואל וגלינה לי עשו את הלא ייאמן – לא רק שהם התחתנו ביום חמישי האחרון בצל הקורונה הם גם חזרו להתגורר בארץ לפני שלושה שבועות, לאחר שנים ארוכות של מגורים בקנדה. ביום חמישי בשעה 10:00 בבוקר הם התייצבו עם בני משפחתם במועצה הדתית הרצליה בפני הרב דוד הורדן שחיתן אותם בחצר המועצה. למרות החשש שהחתונה תתבטל בגלל הסגר, סמואל, בן 59, וגלינה, בת 54, שנמצאים יחד כבר שש שנים וזהו פרק ב' עבורם, לקחו את הסיכון ולא ויתרו על החתונה והם אפילו זכו למחווה מרגשת מהתושבים.
"חזרנו לארץ לפני שלושה שבועות אחרי כ-30 שנה בקנדה והגשמנו את החלום שלנו", מספר סמואל, "כולם חושבים שאנחנו משוגעים לחזור לפה עכשיו ועוד להתחתן, זה נשמע סרקסטי אבל הגענו למסקנה שזה התזמון הכי נכון. בשעת צרה אנחנו עם אחד. במזל הגענו לארץ, יומיים אחרי שטסנו סגרו את שדה התעופה בוונקובר שממנו טסנו".
צפו בחתונה:
איך תכננתם להתחתן?
"מכיוון שרק חזרנו לארץ רצינו לעשות משהו גדול וגרנדיוזי ויש לנו גם משפחה גדולה, אבל הבנו שזה לא אפשרי. הגענו לארץ לרשפון ורציתי להתחתן במיידי. לא הסכמנו בשום פנים ואופן לדחות את החתונה. הבנו שאין סיכוי לעשות את החתונה כמו שכל אחד היה רוצה באולם אז התאמנו את עצמנו למציאות. עקב המצב כבר ידענו שזה יהיה עם מגבלות, בהתחלה היה אסור יותר ממאה איש באירוע ומהר מאוד זה ירד לעשרה אנשים. אין מה לעשות אם אתה רוצה להתחתן אתה תתחתן. המינימום שנדרש זה מניין ועומדים שני מטר מרחק אחד מהשני אבל זה מקובל. לפני שבועיים, אמרתי בלבי אנחנו עוברים את זה יחד ובשבילי זה העיתוי המתאים לעשות צעד מחזק, צעד שיקדם אותנו דווקא כשקשה. גלינה נדהמה, אבל באותה עת ידעתי להבליט כמה זה מיוחד ומייחד את המטרה והמעמד לנוכח מה שקורה כאן ובעולם כולו. דווקא כשקשה אני ניצב מול זה באמונה ומנצח. פניתי למועצה הדתית הכי קרובה שזו המועצה הדתית הרצליה והם אמרו לי שצריך לחכות כמה ימים מסיבות הלכתיות. כשהבנתי שאין ברירה וצריך לחכות אמרתי שאם אנחנו כבר מחכים אז אני רוצה להתחתן בראש חודש ניסן – שזה היה ביום חמישי, 26.3. זה היה לי מאוד חשוב".
לא חששת שהחתונה לא תתקיים?
"מהמועצה אמרו לי שהנחיות הממשלה הולכות ומחמירות והסגר מחמיר וידעתי את זה גם מהחדשות. יכול להיות שיהיה סגר ולא נוכל לקיים את החתונה. אמרתי שאני הולך עם האמונה שלי ושאין להם מה לדאוג והכל יהיה בסדר. אלוהים שמע את התפילות שלי וזה יצא בדיוק כמו שאמרתי. אשתי היתה במקווה יום לפני כן (יום רביעי). הייתי בקשר עם המועצה הדתית ואף אחד לא ידע מה יהיה. לא ידעתי אם זה יהיה ולא יבטלו ברגע האחרון ואם המקווה יהיה פתוח כדי שאשתי תטבול שם. זה מטורף, זה ללכת נגד הזרם בידיעה שיש סיכוי גדול מאוד שהחתונה לא תתקיים כי הרבה שירותים פשוט פסקו בגלל המגפה שיצרה כאוס כלל עולמי שבו מיום ליום יותר ויותר אנשים נדבקים והמון אנשים מתים. למרות החשש לדחות את החתונה בשבוע ימים כי אני התעקשתי שזה יהיה ראש חודש ניסן שיש לזה המון סגולות להצלחה וצמיחה. למרות הכל אמרתי שאני הולך עם האמונה שלי. אני טיפוס שמאמין שאם זה נועד להיות זה יקרה ואני מאוד שמח שזה יצא אל הפועל ועוד היה לנו מזג אוויר נהדר".
החתונה של סמואל וגלינה לי במועצה הדתית הרצליה. צילום באדיבות המשפחה
מי היה בחתונה?
"לחתונה הזמנו רק את הקרובים ביותר, המשפחה שלי ושל אשתי, האחים והאחיות שלנו והילדים – שלושה שלי ואחת שלה. מבני המשפחה היינו שבעה גברים וחמש נשים ואלינו הצטרפו שלושה גברים מהמעוצה הדתית. אני מאוד מבין את החשש של אנשים להיות בציבור כי זה סוג של התקהלות ולא הפסקתי להגיד תודה לכל מי שבא, חלק נסעו יותר משעה כדי להגיע לחתונה, וכמובן שהודיתי לעובדי המועצה הדתית. אני כל היום קיבלתי טלפונים מאנשים שרצו לבוא לחתונה ולחגוג אבל המצב לא מאפשר שאנשים יצאו מהבית כי זה מסוכן. המשפחה שלנו יודעת שכשיהיה אפשרי ותגיע העת אנחנו נחגוג בענק. נפצה על זה אולי בארוחת ערב במסעדה מפוארת. גם ירח הדבש יגיע לאן שאשתי תבחר אחרי שנעבור את התקופה הזאת. טקס ברבנות מראה על נחרצות ברורה ונחישות של זוג שרוצה להגיע לאיזשהו יעד למרות ועל אף שהתנאים הם ממש קטטוניים. אותי לא מפחיד כלום ואני אתחתן עם אשתי בכל מצב. לא היה לי חשוב הרקע, אם מאחור יש גדר עם חלודה או שיהיו קוצים. זה היה אירוע מאוד מרגש, אנחנו מאוד מאושרים ואני עדיין מרחף. זה כיף להיות נשוי לאישה שכל חלום חיי היה שהיא תהיה אשתי".
החתונה של סמואל וגלינה לי במועצה הדתית הרצליה. צילום באדיבות המשפחה
סמואל מספר על אירוע חריג ומרגש שקרה לאחר טקס החופה שלו ושל אשתו. "היה משהו שמאוד ריגש אותי בחתונה. איך שהסתיים הטקס לאחר ששברתי את הכוס מעבר לכביש יש בניין של ארבע קומות ובקומה העליונה עמד זוג והאישה החזיקה תינוק והם התחילו לשיר, רקדו ושמו מוזיקה בווליום של חתן כלה סימן טוב ומזל טוב אני עמדתי עם פה פעור ואמרתי 'אוי מיי גוד, לא נכון'. פתאום אתה רואה משהו כזה, פשוט אנשים יפים שאני לא יודע מי הם בכלל ואנחנו לא מכירים והם שרים לכבודנו. יצאתי מתחת לחופה ושלחתי להם נשיקה באוויר ואמרתי שאלוהים יברך אתכם. הם שמחו אתנו. זו היתה הרגשה נפלאה שאנשים שמחים בשמחתך. ממש הודיתי להם. זה היה מאוד מרגש. בתוך כל הכאוס אתה רואה אנשים יפים".
יו"ר המועצה הדתית הרצליה, עו"ד דן פנחס: "מחלקת הנישואין במועצה הדתית ממשיכה להעניק שירות לזוגות המבקשים להינשא והתאמנו את עצמנו להסגר שנכפה עלינו. החופות במועצה נערכו תחת כיפת השמיים עם מספר משתתפים ובהתאם להנחיות. כמובן שכל זאת נעשה ללא תשלום. אנו רואים בעבודתנו שליחות ובעיקר בתקופה זאת. בשבוע זה ביום חמישי ערכנו שתי חופות מוצלחות במיוחד. הזוגות והמשפחה הודו לנו בהתרגשות רבה על הסיוע ועל ארגון החתונה שבה עובדי המועצה ואני נטלנו חלק. למרות מספר המשתתפים הקטן, היתה שמחה גדולה, עם ריקודים ומוסיקה. אפילו השכנים יצאו למרפסות והצטרפו במחיאות כפיים ושירה. היה מרגש לראות את השמחה על פני בני הזוג והמשפחות. אנו מזמינם בני זוג העומדים להינשא לפנות אלינו ולקבל את השירות המעולה שאנו מעניקים במקצועיות ובנועם".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
