הצעת משרד המדע לסבסד חוגי העשרה לחשיבה מתמטית עבור ילדי כיתות ב-ג, נפלה על אוזניה הקשובות של מנהלת מתנ"ס 'יד התשעה' בהרצליה, זהר ויסמן, שזיהתה את הפוטנציאל הכפול שבה. "קודם כל הבנתי שיש פה הזדמנות להעשיר את הילדים בכיתות הנמוכות בתחום המתמטיקה, כי אני לא רואה אף ילד אחד שלא יכול להפיק תועלת מלימוד מתמטיקה", היא מסבירה ומסייגת בחיוך: "חוץ אולי ממי שאוהבים כדורגל יותר – ובשבילם יש לנו פה גם חוג כדורגל".
"שנית: מכיוון שיש לנו פעילות לגיל הרך – מלידה עד גיל שש – אמהות מגיעות לכאן עם הילדים הקטנים, ומביאות גם את הבוגרים יותר, בני 7-8 כי אי אפשר להשאיר אותם לבד בבית. לילדים האלה משעמם. חוג ההעשרה במתמטיקה מתאים מאד כדי לשלב אותם בעיסוק מועיל. כך אנחנו משיגים שתי מטרות בבת אחת".
אומרת אורה שיינרמן, יוזמת ומחברת תבנית הלימוד של "חשיבה מתמטית": "בשלב מסויים בחיי המקצועיים כמורה למתמטיקה, הבנתי שבתי ספר יסודיים הם המקום שבו צריך להתחיל לחבב על התלמידים את המתמטיקה. בבית ספר יסודי התלמידים לא יודעים מספיק הגדרות של מושגים מתמטיים הם נתקעים בגיאומטריה שנחשב למקצוע יותר קשה. זה עקב אכילס של כמעט כל התלמידים ועל זה רציתי להשפיע…".
לשם כך היא חיברה את "המילון המתמטי לילדים" שמכיל מעל ל-200 מושגים במתמטיקה לגילאי 6-12. "תמיד הייתי טובה בתחום הזה בבית הספר", היא מעידה על עצמה ומסבירה את העיקרון שעליו מושתת הקורס לחשיבה מתמטית. "בשנות השישים ידענו ללמוד בעל פה. היינו מדקלמים פרקים מהתנ"ך, דקלמנו שירה וידענו גם נוסחאות מתמטיות. כולם ידעו את לוח הכפל בעל פה והיינו במקומות הראשונים בעולם במבחנים ההשוואתיים.
זהר ויסמן. צילום: אורי אלוני
"היום הלימוד בעל פה נתפס כמיותר. מדוע? אולי משום שהידע זמין. יש פתרונות מהירים לכל דבר ולכן לא צריך לשנן. התוצאה היא שאנחנו נמצאים כיום במקומות האחרונים במבחני ה-OECD בכל תחום. ביפן עד היום כמעט ורק משננים חומר והם במקומות הראשונים בעולם בכל מבחני האורייניות. השינון יוצר מיומנויות וזיכרון לטווח ארוך וכתוצאה מכך הידע גדל. במתמטיקה צריך לזכור בעל פה מיומנויות יסוד כמו נוסחאות ולוח הכפל. כשם שרופא שנדרש לתת אבחנה לכאב גרון לא ייכנס מיד לאינפומד אלא קודם כל יעשה סריקה בראש שלו של כל מה שלמד והוא זוכר בעל פה. גם שחקן תיאטרון נדרש לזכור טקסט בעל פה. וגם התלמידים צריכים ללמוד חלק מהדברים בעל פה".
את הערכה ללימוד לוח הכפל פיתחה שיינרמן לפני כשלוש שנים והיא כוללת דיסק בו שר הזמר דני ליטני את החומר. הילד שמשתמש בערכה שומע את השיר, חוזר עליו ועושה שני דפי תרגול ביום. מדפי התרגול הוא עובר למשחקים, בעזרת כ-170 קלפים שבאמצעותם הוא מתרגל את ארבע פעולות החשבון. יש בערכה גם שתי קוביות של 12 פאות כל אחת, ובעזרתן הוא מתרגל כפל וחילוק. "לימוד בעל פה מפתח זיכרון לטווח ארוך ועוזר מאוד להבנה", היא שבה ומדגישה.
רוצים להישאר מעודכנים?
ערכת easy times table תורגמה לאחרונה לאנגלית וכיום היא נמכרת באתר הקניות העולמי אמזון ובבתי ספר ברחבי הארץ. “באמזון נמכרת הערכה בתוך כל המדינות בארצות הברית וכרגע אנחנו עובדים על גרסה אירופאית", אומרת שיינרמן בגאווה לא מוסתרת. "באמריקה זה נמכר טוב, כי גם שם הילדים מתקשים בלוח הכפל. דיווחו לי שבמדינת מינסוטה, למשל, נתנו את אותם תרגילים לשתי קבוצות של תלמידי תיכון: אחת שידעה את לוח הכפל בעל פה, ואחרת שלא ידעה בעל פה. לשתי הקבוצות נתנו גם מחשבוני יד. בסיום התברר שגם עם מחשבוני היד – התלמידים שידעו בעל פה הצליחו הרבה יותר.
"אבל למה ללכת רחוק. לפני כשנתיים עשינו ברעננה פיילוט באחד מבתי הספר. עבדנו מול קבוצה של 19 ילדים מכיתות ג’-ד’ שהיו חלשים במיוחד בלוח הכפל. בזמן מאוד קצר הילדים האלה הגיעו מציון 57 לציון 94 בכל מקצועות המתמטיקה. אם אחת אמרה לי שזו הפעם הראשונה שהבת שלה חזרה מבית הספר עם חיוך ענק על השפתיים. אם אחרת סיפרה שהילד שלה רץ לסבתא שלו להראות לה איך הוא שר את לוח הכפל".
מסכמת זהר ויסמן, מנהלת מתנ"ס יד התשעה בהרצליה: "אנחנו פותחים עכשיו שלוש כיתות לחשיבה מתמטית. אחת אצלנו במתנ"ס. השנייה במתנ"ס נחלת עדה עדה ושלישית באחד מבתי הספר היסודיים".
איך אתם מביאים את הבשורה לידיעת הציבור?
"בצינורות המקובלים: בפייסבוק ברשתות החברתיות, בקבוצות הורים בווטסאפ, בדיוור ישיר למנויים שלנו. דרך מערכת smartschool של בתי הספר וכמובן גם מפה לאוזן…".
אתם דורשים לעבור מיון?
"לא. הורים לילדים שרוצים וזקוקים להעשרה במתמטיקה, יודעים על הקורס, ויבואו ביוזמתם. נקבל את כולם".
