תושבת הרצליה, ד"ר חניתה צימרין, הלכה החודש לעולמה לאחר מאבק במחלה קשה. בת 76 הייתה במותה. צימרין ז"ל, הייתה מחלוצות הטיפול ויצירת המענים לילדים ובני נוער נפגעי אלימות, פגיעות מיניות והתעללות בארץ. "אני עבדתי עם חניתה שנים רבות, היא הייתה אישה פורצת דרך והעלתה על סדר היום בארץ את כל הנושא של התעללות בילדים ובבני נוער", מציינת דנה ארבל, מנהלת מרכז טיפולי של האגודה להגנת הילד. "זה תחום שהיא עסקה בו למעלה מ-45 שנה. היא נלחמה על זכויות ילדים שעברו התעללויות והצילה ושינתה חיים של ילדים ומשפחות שלמות. חניתה הייתה מצד אחד אישה מאוד רצינית ומעמיקה עם הרבה ידע וניסיון תעסוקתי ומצד שני אישה מאוד צבעונית ומלאת הומור, מאוד מיוחדת ואנושית שפעלה במסגרות רבות".
בנה של חניתה ז"ל, ערן, אמר: "אמא הקדישה את החיים שלה לקטיעת שרשראות אלימות בחברה. הדוקטורט שלה היה על טיפול בקורבנות ובתוקפים. היא בדקה את ההתנהגות שלהם לפני הטיפול ולאחר הטיפול. בעקבות המסקנות גילתה שהטיפול מביא לשינוי ומאפשר קטיעה של מעגל אלימות של נפגע שהופך לפוגע, מעגל שלא נגמר. היא עבדה עד יומה האחרון, זה היה מפעל חיים שלה".
צימרין נולדה בירושלים, ואת השכלתה רכשה באוניברסיטה העברית. היא הייתה הראשונה בישראל שקיבלה תואר דוקטור בעבודה סוציאלית בשנת 1978. בין השנים 1970-1988, הרצתה ועמדה בראש יחידת הילדים והנוער בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1979 הקימה את עמותת אל"י – האגודה הישראלית להגנת הילד, עמותה ראשונה מסוגה במדינת ישראל של אז, עמותה אותה הנהיגה עד ליום מותה.
חניתה צימרין ז"ל עם הנשיא לשעבר חיים הרצוג ז"ל
בפועלה הביאה לשיפור משמעותי בחוקי הגנת הילד בישראל, כאשר רבות מהצעותיה קרמו עור וגידים והפכו לחוקים על ידי הכנסת. היא נקראה לעיתים קרובות לדיוני הוועדות בכנסת כמומחית בתחום ההתעללות בילדים ובני נוער, ואף כיהנה בדירקטוריון שירותי בריאות כללית, ארגון הבריאות הגדול בישראל. עמותת אל"י הפעילה מספר מרכזים לטיפול בילדים שעברו התעללות ופגיעות מיניות, בהם מרכז חירום ומרכזים טיפוליים ברחבי הארץ.
היא נחשבה לדמות מובילה בארץ ובעולם בתחום ההגנה על ילדים, היא הייתה חברה במערכת של כתב העת הבינלאומי להתעללות בילדים והזנחה שפורסם בארה"ב והופץ ברחבי העולם. היא יזמה והובילה מגוון רחב של סדנאות והכשרות ברחבי העולם. היא ארגנה, כיהנה ונאמה נאומים מרכזיים בכנסים בינלאומיים רבים, סמינרים חינוכיים, קונגרסים וועדות מדעיות ברחבי העולם בנושא הגנה על ילדים ורווחה וכתבה מאמרים המופיעים בכתבי עת ברחבי ארה"ב, אירופה וישראל. בנוסף היא הובילה מחקרים והכשרות בנושאי משפחה, ילדים, פורנוגרפיה, סמים, אלכוהוליזם ונושאים אחרים הקשורים להתעללות בילדים. היא פרסמה ארבעה ספרים ובשנת 1996 נבחרה לעמוד בראש המשלחת הישראלית לעצרת הכללית של האו"ם. בשנת 1997 שימשה כיועצת במסגרת הרב-צדדית של שיחות השלום במזרח התיכון.
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
