תיכון הראשונים בהרצליה שואף להיות התיכון הראשון הירוק בעיר. בתחילת השנה פתח התיכון את מגמת מדעי הסביבה, שבה משתתפים 30 תלמידים משכבת י"א. התלמידים במגמה יחד עם רכזת המגמה, המנהלת והעירייה עובדים במרץ להגביר את המודעות למשבר הסביבתי הגלובלי ולדילמות סביבתיות ולקדם קיימות למען הסביבה והדורות הבאים. רכזת מגמת מדעי הסביבה בתיכון, מיטל וייס גרהם, שיזמה את הפיכת בית הספר לירוק, מספרת על התהליך.
"פתחנו השנה את מגמת מדעי הסביבה ורצינו לעשות משהו יותר משמעותי ולהפוך את בית הספר לירוק, זה פשוט התבקש", מספרת גרהם, "אני יודעת שמעסיקות את כולם כל מיני בעיות יומיומיות אחרות, כלכליות, פוליטיות, חינוכיות ועוד, אבל המשבר הסביבתי הוא משבר קיומי שמרחף מעל הראש של כולנו ואי אפשר להמשיך להתעלם ממנו. הדורות הבאים הם אלה שיצטרכו להמשיך את השינוי שהתחלנו והם חייבים להיות מודעים לזה, זה בידיים שלהם לעשות את השינוי. זו חייבת להיות אג'נדה בסדר היום של בית הספר בלי קשר למקצוע הנלמד".
איך התחלת את התהליך של הפיכת בית הספר לירוק?
"פניתי למשרד להגנת הסביבה, שזו היוזמה שלהם להפוך את בתי הספר לירוקים, בשיתוף עם משרד החינוך והרשויות המקומיות שמלוות את בתי הספר בקידום הנושא, גם מבחינת התקציב, עד לקבלת ההסמכה מהמשרד להגנת הסביבה. אחרי שהסבירו לי קצת על התהליך נפגשתי עם עומרי משאלי מהיחידה לאיכות הסביבה בעיריית הרצליה, והוא מלווה את התהליך מבחינת תקציבים ורעיונות. התחלנו לבנות את התוכנית ואנחנו מקווים להיות התיכון הירוק הראשון בהרצליה. זה תהליך לא פשוט. יש בתי ספר יסודיים בעיר שהם ירוקים ואפילו ירוקים מתמידים, שמצליחים להמשיך בפעילות הירוקה כבר הרבה שנים, אבל בתיכון זה יותר מורכב".
למה זה יותר מורכב בתיכון?
"בתיכון אנחנו במרוץ אחרי חומר הלימוד וחייבים לעמוד ביעדים כדי להגיש את התלמידים לבגרות ואז יש קצת פחות גמישות, אבל בכל זאת חשוב לנו לעשות את זה".
תיכון הראשונים בהרצליה. צילום ניר קידר
מה התהליך שבית הספר צריך לעבור כדי להפוך לירוק?
"יש שישה קריטריונים שאנחנו צריכים לעמוד בהם. הראשון הוא להכניס את הנושאים הסביבתיים לתוכנית הלימודים. אנחנו לוקחים את החומר לבגרות במקצועות כמו פיזיקה וביולוגיה ועל הדרך מכניסים ערכים סביבתיים; השני הוא נראות קהילתית, שזה כולל הכנת לוחות ירוקים שמציגים בעיות סביבתיות ותלייתם בבית הספר; השלישי, מעורבות ופעילות קהילתית, התלמידים מעבירים שיעור ופעילות בנושא איכות הסביבה לתלמידי חטיבות הביניים; הרביעי, צמצום משאבים וחינוך לאורח חיים מקיים, תוכנית פעולה בבית הספר הכוללת שימוש מושכל במשאבים, כמו צמצום צריכת החשמל, המים והנייר, הקמת פינת מיחזור לצורך כך עם פחים שונים לצורך הפרדת האשפה ורכישת בקבוקים רב-פעמיים. החמישי, תוכנית להכשרת מורים – השתלמות מורים בנושאי סביבה וקיימות; השישי, הנהגה ירוקה – מועצה המורכבת מנציגים של תלמידים ומורים מכלל בית הספר והקהילה אשר תקדם את תהליך ההסמכה של בית הספר. כרגע שותפים למועצה תלמידים משתי שכבות, י' וי"א, ומורים ואני מקווה שיצטרפו אלינו בקרוב גם הורים. בשנה הבאה ניגש לוועדה של המשרד להגנת הסביבה והיא תחליט אם עמדנו בהצלחה בכל הקריטריונים ואם כן נקבל סטטוס של בית ספר ירוק. נצטרך להראות לוועדה שיפור בצריכת המשאבים כמו חשמל ומים וירידה בעלויות, להציג את האקטיביזם של התלמידים, שינוי בניראות בית הספר ובתוכנית הלימודים".
אתם לוקחים דוגמה מבתי ספר יסודיים ירוקים בעיר?
"דיברתי עם מנהלת לשעבר ועם מורה באחד מבתי הספר ושתיהן אמרו לי שזה תהליך לא פשוט ושזה נראה להן כמעט בלתי אפשרי בתיכון. הן לא היו כל כך אופטימיות, אבל אנחנו נעשה את זה, אנחנו עומדים כמעט בכל הקריטריונים, זה תהליך ארוך".
על אילו פרויקטים אתם עובדים?
"התלמידים עיצבו לוחות מאוד גדולים עם דילמות סביבתיות שהם בחרו והם תלויים עכשיו בתוך בית הספר. הם הביאו פחי מיחזור לחדר המורים בבית הספר ואנחנו מתחילים להפריד כבר את הפסולת. זה מקום טוב להתחיל בו והמורים יהוו דוגמה. יש עכשיו צוות של עיריית הרצליה שמחדש לנו את הגינה האקולוגית והתלמידים התחייבו לטפל בה, לטפח אותה ולשתול בה. היא תהיה גם כלי לימודי למגמה שלי ולמגמת ביולוגיה ובכלל לכל תלמידי בית הספר. התלמידים יוכלו ללכת לגינה, לעבוד בה וזה יכול להיות חלק מהמחויבות האישית שלהם. התלמידים של מגמת מדעי הסביבה הכינו מערכי שיעור לשיעורי חינוך בתוך בית הספר כדי לחשוף יותר תלמידים לנושאים האלה. הם התחילו ליצור קשר עם הקהילות, הם בתהליך עם בית הספר אופק ואנחנו מתכננים לעשות ציור קיר איתם בבית הספר שלנו. הם גם יצרו קשר עם חטיבת בן גוריון כדי לתאם איתם פעילות וללכת להעביר שם שיעורים. הם נפגשו עם המנהלת, היא נתנה להם תקציב, הם עשו סיור בבית הספר והתחילו לתלות כל מיני דברים. אנחנו עכשיו בשלב של לעצב קיר דקורטיבי בלובי של בית הספר בנושא הקיימות.
"אנחנו גם עושים ימי שיא, למשל בט"ו בשבט כל תלמידי בית הספר ילמדו את אותו השיעור על מהי קיימות ומה זה פיתוח בר קיימא ומה הקשר לט"ו בשבט ולכל מיני בעיות סביבתיות, כמו כריתת היערות וההתחממות הגלובלית. אנחנו גם עושים גם תחרות באותו היום של איסוף פלסטיק, שהוא חומר לא מתכלה שעולה לעירייה הרבה מאוד כסף לפנות אותו וזו בעיה סביבתית מאוד חמורה. אנחנו מבקשים מהתלמידים להביא מוצרי פלסטיק שהם התכוונו להשליך לפח והכיתה שתאסוף הכי הרבה תזכה בפרס. חלק מהפלסטיק יופנה למיחזור ומחלק נקים פסל סביבתי גדול בבית הספר. אנחנו גם עובדים על יום שיא בל"ג בעומר שבו כל התלמידים ילמדו על ההשפעות השליליות שיש למדורות הרבות שנעשות באותו היום. התלמידים גם יארגנו פעילות שתקרא לצמצם את כמות המדורות, למשל מדורה אקולוגית ותחליפים אחרים".
כמה יחידות לימוד התלמידים לומדים במגמה?
"זה מקצוע מורחב ברמה של חמש יחידות. 40 אחוז בגרות מעשית שזה האקטיביזם הסביבתי ו-60 אחוז בגרות עיונית-חיצונית. לזה הם לרוב מוסיפים עוד מקצוע בגרות בנוסף למקצועות הליבה שהם חייבים לעשות. למשל מנהל עסקים וביולוגיה. חלק נכבד מהציון של תלמידי המגמה הוא על אקטיביזם סביבתי. הוא יכול בתוך בית הספר וגם מחוצה לו, בקהילה. חשבתי שיהיה נכון להתחיל בתוך בית הספר שלנו ולאט לאט לצאת החוצה".
ההורים לוקחים חלק בתהליך?
"עם ההורים עדיין אין לנו שיתוף פעולה. פרסמנו במידעון של התיכון קריאה להורים להצטרף. אני מניחה שכשנהיה יותר עמוק בתוך התהליך ויהיו לנו תוצרים להראות, למשל ביום הפתוח של בית הספר, אז אולי נצליח לגייס גם קצת יותר הורים לתהליך. עכשיו זה עדיין ברמת התלמידים וחלק מהמורים. אני חושבת שהורים ישמחו לדעת שאנחנו נותנים לזה משקל יותר רב לאורח חיים מקיים וירוק. אני הייתי בוחרת בבית ספר כזה".
רוצים להישאר מעודכנים?
ויקטוריה וורובייבסקי, בת 16.5 ותלמידת כיתה י"א, מסבירה למה בחרה ללמוד במגמת מדעי הסביבה. "חוץ מזה שהמורה מיטל היא מורה מאוד טובה, גם רציתי מאוד להתמקד באיכות הסביבה, וביחסי הגומלין שבין האדם לבין הסביבה. זה גם מקצוע מיוחד שאי אפשר ללמוד בכל בית ספר ולא כל אחד יכול להתנסות בו. מה שכיף במגמה הוא שהפרויקטים הם מעשיים, את לא רק מקשיבה וכותבת, זה באמת מחלחל. המטרה של המגמה שלנו ושל התיכון הוא שנהיה התיכון הירוק הראשון בהרצליה".
ויקטוריה וורובייבסקי (מימין) בסיור בחוף פלמחים
אילו נושאים אתם לומדים?
"אנחנו לומדים כרגע על קרינה, אנרגיה מתחדשת, אוויר ומים ואנחנו עושים כל מיני פעילויות בנושאים האלה למשל אנחנו עושים סיורים לימודיים. הסיור האחרון שעשינו היה לחוף פלמחים ועסקנו בתכנים שאנשים לא נחשפים אליהם ביומיום. הכרתי למשל צמחים חדשים, למדתי מה זה חוף פלאי שהוא חוף ים שמורכב כמעט כולו מסלעים, למדתי מהו בית גידול ועל ההיסטוריה של החוף, על החי והצומח, למשל על זבלית, שזו חיפושית זבל, רותם המדבר שהוא צמח. למדנו גם על ההשפעות החיוביות והשליליות של האדם על הטבע ומדדנו חומציות ורמת חמצן למשל. מדדנו גם את הצמחים ולמדנו על החיות. אנחנו גם עובדים על פרויקטים בקבוצות".
באילו פרויקטים את משתתפת?
"אנחנו עובדים כמה תלמידים על כל פרויקט. פרויקט אחד שעשיתי הוא יצירת לוח ירוק שעליו אנחנו מעלים ערכים סביבתיים ובעיות גלובליות, כמו למשל ההתחממות הגלובלית, וככה אנחנו מעלים את המודעות של התלמידים בבית הספר. את הלוח הזה אנחנו נחליף כל הזמן ונעלה ערכים ובעיות שונים. פרויקט שאני לוקחת בו חלק הוא הקמת פינת מיחזור שבאמצעותה אנחנו רוצים להעלות את המודעות למוצרי הפסולת שאפשר לעשות בהם שימוש חוזר וצמצום כמות הפסולת. הקמנו פינה של פחי מיחזור שבהם נמחזר נייר, בקבוקים ועוד. אני גם חברה במועצה הירוקה שבה אנחנו מעלים כל מיני תכנים מוסריים שקשורים באיכות הסביבה, שלא בהכרח עולים במגמה שלנו וזו אחריות שלנו להעלות את המודעות לנושאים האלה. יש במועצה 28 חברים כרגע, כ-11 מורים וכל היתר תלמידים. כל מי שרוצה להיות במועצה וחושב שהוא יכול לתרום ויש לו את הנחישות והרצון יכול להיות במועצה".
ובבית?
"מה שאני לומדת אני מיישמת בבית. אנחנו מפרידים קרטונים, מכלי סבונים ואריזות. אם לא הייתי במגמה לא הייתי עושה את זה ולא הייתי יודעת עד כמה הפסולת משפיעה על החיים שלנו. אם זה מחלחל אצלי אז זה יחלחל לעוד כמה אנשים. אני באמת מאמינה במגמה ואני חושבת שהיא תגיע רחוק".
מנהלת התיכון, סיגל דוד, אמרה: "בכוונתנו להיות לתיכון הירוק הראשון בעיר. בעשייה הזו אנו מביאים לידי ביטוי, בין היתר, את עקרונותיה של התפיסה הפדגוגית העירונית each המיושמת בביה"ס. פעילות ההנהגה הירוקה ומגמת מדעי הסביבה מתבססת על שיתוף פעולה של קהילת הראשונים עם קהילת העיר, עם האקדמיה, התעשייה ומשרדי הממשלה. אנו זוכים לתמיכה משמעותית של הרשות המקומית ובטוחים שביחד נצליח לקדם נושא שצריך להיות בראש סדר העדיפויות של כולנו".
