יותר מ-1,500 חתימות נאספו מאז יום שישי האחרון, בעצומה שהעלו תלמידות בסטודיו לריקוד של לאה מנור וההורים שלהן, שדורשת למנוע את הפסקת העסקתה של מנור. לאחר שעות ספורות השיגה העצומה את היעד שנקבע לה – 1,000 חתימות ועכשיו היא עומדת על 1,549 חתימות. מנור, בת 72, רקדנית ומורה ברמה בינלאומית שהקימה את בית הספר הראשון למחול בהרצליה לפני יותר מ-30 שנה, התבשרה לפני כשבוע על כוונת העמותה לסיים את העסקתה בסוף השנה. לפני כ-15 שנה נעתרה לבקשת ראש עיריית הרצליה להעביר את 350 התלמידות שלה ולהפעיל את בית ספר תחת חסותה של עמותת בני הרצליה שנתמכת כלכלית על ידי העירייה ועובדת בשיתוף עם המחלקה לתרבות לנוער ולספורט בעירייה. היום בסטודיו שלה, שנמצא באולם הספורט של תיכון היובל, יש כ-550 תלמידות. מנור היא סולנית לשעבר בלהקת בת דור ובעלת קריירה מפוארת ואחת משש המורות היחידות בארץ שמגישות תלמידות לבחינות של ה-Royal Academy בלונדון.
לימור לוי, יוזמת העצומה, ששתי בנותיה רוקדות בסטודיו של לאה מנור, אמרה: "כשגילינו שמעזיבים את לאה מנור כינסנו ביום רביעי שעבר את ההורים והתלמידות כדי לעדכן אותם במצב. הגיעו עשרות אנשים למרות שהודענו על כך רק כמה שעות קודם ולא אמרנו להם במה מדובר לפני הפגישה. לאה לא היתה שם. היא לא היתה מסוגלת להיות במעמד הזה. החלטנו במפגש הזה לפעול ופתחנו עצומה ברשת ביום שישי בבוקר. התחלנו להפיץ אותה להורים כדי לראות מה התגובות והן היו מדהימות. תוך זמן קצר היינו על כ-1,500 חתימות".
לוי מוסיפה: "הבת הבכורה שלי בת 16 ונמצאת בסטודיו הזה יותר מעשר שנים ורק כשלוש שנים אצל לאה. גם הבת הצעירה יותר, בת ה-8, רוקדת בסטודיו כבר שלוש שנים, מגיל 5. לאה היא אוטוריטה, שמה ושם הסטודיו מוכרים בכל הארץ. אנשים שולחים את הילדות שלהם בגללה לסטודיו בשאיפה שמרמה מסוימת הבנות מגיעות ללמוד אצלה. בוגרים שלה השתלבו בלהקות בארץ ובעולם. כשרואים אותה קשה להאמין שהיא בת 72, היא שומרת על עצמה, היא עדיין פעילה לחלוטין, היא רוקדת עם הבנות ועושה איתן שפגטים. במקום לתת לה את פרס יקירת העיר, אמרו לה לפני כמה שבועות שכחלק ממדיניות רוחבית הוחלט להיפרד מעובדים מעל גיל 67. אמרו לה שאם יש לה סיבות מיוחדות שהיא חושבת שאיתה צריך לנהוג באופן אחר, היא יכולה לפרט להם בפנייה חוזרת. נאמר לה שהיא תסיים את תפקידה בסוף דצמבר 2019. זה לגמרי מנותק מכל ההוויה כי שנת הפעילות של הסטודיו מתחילה בספטמבר ונגמרת בשיא שזה מופע סוף השנה באמצע יולי".
איך לאה הגיבה לכוונה של בני הרצליה לסיים את העסקתה?
"היא נעלבה עד עמקי נשמתה ובצדק. זה לא מגיע לה. היא הייתה צריכה להיות במקום אחר לגמרי – היו צריכים לפרוש לה שטיח אדום. יש מורים מבוגרים ממנה למחול בתל אביב ובחולון ואף אחד לא אומר להם 'טוב הגעתם לגיל הפרישה לכו הביתה'. היה לנו נשיא מדינה בן 90, השחקנית ליא קניג מתקרבת לגיל 90 וראש הממשלה שלנו בן 70. מצאו את הדרך להעסיק שופטים אחרי גיל 70 דרך יוזמה שנקראת שופטים עמיתים. היא רוצה להמשיך, זו התשוקה שלה, היא משקיעה את הנשמה. היא עושה דברים עם הבנות שהיא בכלל לא מחויבת אליהם. בסוף שנה היא מעלה מופע באמצע יולי שהוא תאווה לעיניים והן מתכוננות אליו במשך חודשים, שבעה ימים בשבוע. היא נותנת פי שניים ושלושה מהשעות שלה, העיקר שזה יעלה ברמה המקצועית כפי שהיא רואה ומוצאת לנכון. הבנות מעריצות אותה, ההתמדה והחריצות שלה והדוגמא שהיא מהווה לבנות. הלוואי עלינו שהיו לנו עוד מורים כדוגמתה. ההחלטה הזאת פשוט לא נתפשת. למה הם נזכרו עכשיו לדון בזה? זה הרי לא משהו חדש שהיא עברה את גיל הפרישה.
"אם היא הייתה מעלה על דעתה שכזה תרחיש אפשרי היא היתה נשארת בסטודיו הפרטי שלה ולא חוברת לבני הרצליה. אז הכל היה נהדר. עכשיו בגיל הזה כשהחיים שלה זה ההוראה, היא תקים סטודיו משלה? היא תלך לרמת השרון או רעננה? מה שיקרה זה ברור – הבנות מכאן יעברו לאן שהיא תלך. גם ככה הן מגיעות מכל האיזור. ביזיון שזה מה שצריך לקרות. יש לנו פה סטודיו עם שם בהרצליה ורוצים לוותר עליו מהסיבה הזאת? אני מאוד מקווה שמישהו יתעשת או יתערב או יתאפס על עצמו וישנה את ההחלטה. אנחנו רוצים שיימצא פתרון שיאפשר את זה שהיא תמשיך ללמד בסטודיו בהרצליה".
"אנחנו, תלמידות והורי התלמידות בסטודיו לאה מנור, לא ניתן שיימשך הליך העזבת לאה מנור מהסטודיו שאותו הקימה בכישרון רב לתפארת העיר והמדינה, ואנחנו דורשים להאריך את עבודתה המצוינת במפעל חייה!", נכתב בעצומה. "מי שהוציאה תחת ידיה אלפי בוגרות שרבות מהן השתלבו בלהקות מקצועיות בארץ ובחו"ל – קיבלה לפני כמה ימים הודעה לקונית בעל פה שעליה לסיים את תפקידה עד סוף השנה. – מקבלי ההחלטה הזו צריכים להתבייש. לאה מנור יש רק אחת! זכינו שתהיה בהרצליה! וצריך לשמור עליה! אנחנו מדברים על אחת המורות הטובות במדינה, שהתמזל מזלה של העיר הרצליה שהחליטה לייסד את מפעל חייה בעיר הזו. וכיצד גומלת לה העיר על כך? במקום להתהדר בה, להשוויץ בה, להתגאות בה, לפרגן לה ולהשקיע בתשתיות ובנראות של הסטודיו, לאה מנור נאלצת להתמודד פעם אחר פעם עם ניסיונות להשפילה, לנדותה. לכך לא ניתן יד! יש לגמול לה טובה תחת טובה ולא רעה תחת טובה!".
עוד כתבו בעצומה: "בשנה שעברה רצו למחוק את המותג 'לאה מנור' משם הסטודיו, כדי שהשם יהיה ענף המחול של בני הרצליה; השנה עלו מדרגה והפעם רוצים להעזיב את מי שיצר את המותג עצמו, מי שהקים את מפעל החיים שלו בעיר. "תלמידות הסטודיו – רובן ככולן – רשומות לסטודיו מסיבה אחת בלבד: לאה מנור. היא הרוח החיה של הסטודיו, היא הדמות המקצועית שאליה נישאות עיני התלמידות בהערצה, היא המודל לעבודה קשה שמביאה תוצאות, היא המודל לחריצות ולשאיפה לשלמות מקצועית ואצלה הן שואפות ללמוד. המדובר באומנית מהמעלה הראשונה, שגילה לא צריך לשמש פקטור, ובוודאי לא קריטריון יחיד. מידת ההשקעה, של לאה מנור בתלמידות, הרצינות והמקצועיות חורגת מכל מה שיכולנו לבקש עבור התלמידות, ועל כך לא נוותר. בבתי ספר למחול מפוארים בארץ ובעולם, כמו גם בתיאטראות, אנו מוצאים אומנים כישרוניים מאוד מבוגרים בהרבה מלאה מנור. לאה מנור נותנת את הלב והנשמה לתלמידות, ולא ניתן לאף אחד לפגוע בלב ובנשמה שלה!".
ליטל טואטי, בת 23.5, בוגרת הסטודיו של לאה מנור, סיפרה: "אני רקדנית מקצועית, רקדתי גם בתוכנית פרידנס לרקדנים מצטיינים בניו יורק וגם בתוכנית ריסרץ להכשרת רקדנים בארץ והיום אני מורה בעצמי. כל זה בזכות לאה. אני עוסקת במקצוע הרבה בזכותה. כששמעו בניו יורק שלמדתי אצל לאה מנור הם מאוד התלהבו וישר ידעו מי זאת. הם יודעים מה הרמה פה. הגעתי לתוכנית הזאת בזכותה, בזכות הטכניקה והמקצועיות שלמדתי אצלה. התחלתי לרקוד בסטודיו בגיל 4. בנות בגיל 4 מגיעות ללמוד שם רק בתקווה שהן ילמדו עם לאה כשהן יהיו בוגרות ויעלו על פוינט ויופיעו. מעבר לזה שהיא בן אדם מדהים היא הקימה את המוסד הזה שהיה מוסד פרטי הרבה שנים. אני חושבת שזה ממש עוול לעולם המחול ולתלמידות ובפרט להרצליה. זו בושה שזו הדרך שבה זה מתנהל. אני חושבת שעשו את בדרך מאוד לא מכבדת ולא מקצועית. אני לא חושבת שזה אמור להתבטא כך ושזה הזמן שלה לסיים ללמד. אני נותנת לה לפחות עוד 10 שנים שהיא תגדל עוד דור של רקדניות. זה הרבה מעבר למחול אצלה, זה התמדה ומקצועיות והיא בונה גם אופי וגם רקדניות".
אלמוג לוי, בת 16, לומדת ריקוד עם לאה מנור: "התחלתי לרקוד בגיל 3 ואני כבר עשר שנים בסטודיו של לאה מנור. אני מאוד פגועה ומאוכזבת שלאה לא תמשיך ללמד. אני חושבת שזה לא מגיע לה. להיפך, היא צריכה לקבל פרס על זה שהיא כל כך הרבה שנים משקיעה ונותנת מעצמה לכל רקדנית שלומדת אצלה. לא נתקלתי במורה כזאת בשנים שלי כרקדנית, הנתינה, האכפתיות שלה מכל רקדנית ורמת ההשקעה שלה – אי אפשר להסביר את זה במילים. כל רקדנית מרגישה שלאה מאמינה בה ודוחפת אותה יותר ממה שהרקדנית דוחפת את עצמה. אנחנו מאוד מעריצות אותה. מחוץ לשיעורים היא מאוד נחמדה וחייכנית ובשיעורים היא מאוד קשוחה איתנו ודורשת המון, אבל זה הכל מרצון טוב לקדם אותנו ולגרום לנו להשתפר ואנחנו מגיעות להישגים גבוהים. עד לפני שנה ג'ינגלתי בין התעמלות קרקע בנבחרת של הופעות של בני הרצליה לבין המחול. השנה הפסקתי עם ההתעמלות כדי להתמקד יותר בבלט. אני מנצלת כל הזדמנות לרקוד אצל לאה, כל שיעור שהיא מוסיפה אני מגיעה. השאיפה של כל רקדנית שמתחילה בסטודיו היא להגיע ללמוד אצל לאה. אני מקווה שלעוד בנות תהיה הזכות ללמוד אצלה".
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "לאה מנור הינה מורה מוערכת שזכתה להוקרה רבה על עבודתה ותרומתה לדורות של תלמידי מחול מוכשרים בעיר. בנושא הפרישה מחויבת עמותת בני הרצליה לפעול על פי חוקי המדינה ולכן אין אפשרות להאריך משך העסקתה".
סגן ראש העירייה ויו"ר עמותת בני הרצליה עופר לוי אמר: "זו אי הבנה של ההורים. לא פיטרו אותה, היא הגיעה לגיל 72 והיא אמורה לצאת לפנסיה. העירייה קיבלה הוראה ממשרד הפנים. מאוד מעריכים אותה במחוז ובעירייה, אבל כמו שיש את לאה במחול יש לנו גם עילוים בענפים אחרים שמגיעים לגיל פנסיה. אנחנו לא יכולים לקבל החלטה רק לגביה, ומה עם השאר? עם כל הצער שבדבר, יש פה החלטה עירונית שכשמגיעים לגיל מסוים יוצאים לפנסיה. מה גם שממשרד הפנים לא כל כך קל לקבל אישור לזה. ההורים שפתחו את העצומה דיברו על פיטורים וזה לא נכון. אין פה שום פיטורים. עובדה שהאריכו לה עד סוף השנה. חלק מההורים שהסברתי להם את העניין קיבלו את זה".
ההורים העלו הצעות להעסיק אותה בדרך אחרת. האם שוקלים אפשרות כזאת?
"הרעיון הזה לא הובא בפני. יכול להיות שאפשר, אני יכול לבדוק את זה".
