ביום ראשון השבוע, בשעות אחר הצהריים, נערך בגינת השעשועים נתי בשכונת הרצליה הצעירה אירוע זיכרון לנתנאל (נתי) רוזנטל ז"ל, שנפל ב-23.12.94 במוצב ברוש בלבנון. בגינה, שנקראת על שמו של נתי, נערך לראשונה טקס אזכרה עבורו שאותו יזמה חברתו, תושבת העיר טלי למדן. בטקס, שאליו הגיעו יותר ממאה אנשים, נכחו הוריו של נתי, אסתר ומיכאל, ואחותו אורית. חברתו טלי סיפרה לילדים שנוהגים לשחק בגינה ולהוריהם מי היה נתי.
טלי למדן באזכרה בגן נתי
"הכרתי את נתי בגיל 15 כשהיינו בכיתה י' ולמדנו יחד באותה כיתה", מספרת למדן, "היינו חברים כחמש שנים עד שהוא נהרג. גדלנו, התעצבנו, חלמנו, בילינו ועברנו הרבה חוויות נהדרות. נתי היה לוחם ביחידת עורב של גולני והוא נהרג מפגיעה ישירה של רסיס בראשו בעת שהיה במוצב ברוש בלבנון ופיקד על צוות של 20 חיילים. הוא גדל בראשון לציון עד כיתה ד' ואז משפחתו עברה להרצליה. הוא למד בבית הספר לב טוב עד כיתה ח' ואחר כך בתיכון הראשונים במגמת כימיה. הוא מאוד אהב את הוריו והיה ילד מאוד ערכי. הוא אהב לטייל עם הוריו בעולם ודאג לשלוח לי מכל מדינה גלויה עם מכתב אישי. הוא אהב לשחק כדורסל ולגלוש. בכל זמן שהתאפשר לו הוא עבד וקנה לעצמו רהיטים לחדרו. הוא הסתדר עם כספו ולא ביקש דבר מהוריו. הוא היה תלמיד מצטיין ואהוב המורים. נתי היה נער גבוה, עלם חמודות שאהב מאוד לצחוק ולשמוח והיה תמיד מסמר הערב. הוא אהב את אחותו בכל לבו וקרא לה 'קטני שלי' בכל הזדמנות. הוא תמיד דאג לה והעריץ אותה.
נתי רוזנטל ז"ל וטלי למדן
"מגיל צעיר תמיד אהבנו לנסוע על סקייטבורד במעלה הרחוב שבו גרנו. נתי היה מרכיב אותי על הסקטבורד ומריץ אותי במעלה הרחוב. אחר כך עברנו לאופניים והוא היה מרכיב על הכידון ומשם עברנו לרכב שאיתו הרבנו לטייל. בעיקר אהבנו לצפות בסרטים ולאכול במסעדות. היינו מאוד דומים חיצונית והיינו כמו שני משוגעים שמחים ומחייכים יחד. זו היתה אהבת אמת.
"הוריו החליטו להנציח את שמו בגן השעשועים שצמוד אל ביתו לפני 24 שנים. בגן נבנה פסל של האמן יעקב חפץ מקיבוץ אילון בשם 'הריחוף השביעי'. זה פסל סביבתי וגם אנדרטה לזכרו של נתי. הוא נראה כפירמידה העשויה פסיפס ידני. מכל צד יוצא ענף של גזע עץ קטוע כשחודיו של הגזע עשויים פלדת אל-חלד. כל אחד רואה בפסל משהו אחר וזה היופי שבו. לימים הוריו עזבו את הבית שבו גדל נתי ואני החלטתי לפני כחמש שנים לקנות בית שגם הוא צמוד לגן נתי כדי שאני ומשפחתי נמשיך לשמור על הגן ונהנה ממנו. במשך השנים שמרתי על קשר קרוב עם משפחתו. הטקס היה מאוד מרגש ואני לא יודעת איך לא עשיתי את זה קודם. לפני שנה הייתי בגן לא רחוק מהגן של נתי, שנקרא על שם חייל אחר שנפל – יניב חזקיה. עשו שם טקס לזכרו ואז אמרתי שאני חייבת לעשות טקס כזה בגן נתי ולספר עליו. מהרגע שנודע בשכונה על האירוע כולם דיברו עליו ובסופו של דבר הגיעו אליו יותר ממאה איש. אני מודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי להנציח באירוע קטן ומקסים אדם גדול ומיוחד – נתי. יהי זכרו ברוך".
האנדרטה בגן נתי
