כניסת השבת בהרצליה: 16:16
יציאת השבת בהרצליה: 17:15
פרשת תולדות: עזים מגן עדן
יצחק מזמן את עשיו לקבל ברכה.
רבקה שומעת וממהרת לשלוח את יעקב על מנת שיקדים את עשיו ויזכה בברכה.
רבקה מלבישה את יעקב בבגדי עשיו, ובנוסף מכינה לו מעין שרוולים שעירים מעור עזים ושולחת עימו מטעמים אשר אהב אביו.
"וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ, וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'"
כותב רש"י: "והלא אין ריח רע יותר משטף העזים?
אלא מלמד שנכנס עימו
ריח גן עדן".
יצחק חשב לברך את עשיו
איש השדה יודע הציד
בברכה הגשמית,
ולהותיר ליעקב
התם ויושב האוהלים
את הברכה הרוחנית.
רבקה לעומתו ידעה שעתיד עם ישראל
הרוחני והגשמי בשלמות
עובר דרך יעקב בלבד.
באויר החדר יש ריח עַז.
יצחק מריח ריח אחר.
לא שדה וציד בלבד.
גם לא רק גן עדן.
ריח שדה, אבל שברכו ה'.
יעקב מכניס עימו ריח מיוחד שביכולתו לבשם אפילו את ריח העזים..
אז יצחק מבין ויודע שברכת ה' בשלמותה, הגשמית והרוחנית, נועדה ליעקב שמצד אחד קולו "קול יעקב" – הצד הרוחני.
ומצד שני, ידיו "ידי עשיו" – הצד הגשמי והמעשי בעולם הזה.
יצחק טועם במטעמים של יעקב טעם רוחני וטעם גשמי, ומעניק ליעקב ברכות שמיים וארץ.
שבת שלום!
צחי וייס, תושב הרצליה, הוא מנכ"ל עמותת "גרעין תורני הרצליה". לתגובות ויצירת קשר: 052-6426832
